רבינו בחיי על בראשית א כב
<< | רבינו בחיי על בראשית • פרק א' • פסוק כ"ב |
• א • ב • ג • ד • ט • י • יא • יג • יד • יח • כ • כא • כב • כד • כו • כז • כח • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃
<< · רבינו בחיי על בראשית · א · כב · >>
(כב) ויברך אותם אלהים: אמרו רז"ל שהוצרכו לברכה בעבור שבני אדם צדין ואוכלים אותם. ומה שלא ברך גם כן הצמחים והאילנות שהרי בודאי גם הם ברכה לבני אדם וכתיב בהם (ויקרא כה) "וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית", ואם כן מפני מה לא ברכם? ויש לומר כי כל הנבראים בבעלי חיים נבראו מזכר ומנקבה, כדמיון האדם, לפיכך ברכם שיהיו המינין מתרבים ומולידים זה מזה אבל בריאת הצמחים שצמחו על פני האדמה רבים מאד, לא היה צריך לברך אותן. ומה שלא ברך בהמות וחיות ביום ששי מפני שמן הברכה הזאת של דגים ועופות שמן המים, נתברכו גם כן בעלי הנפש המתנועעות שבארץ כי כל בעלי חיים שאינם מדברים דרך אחד להם. ויש לך לדעת כי מכח ברכה זו היו הדגים קיימים ולא נמחו בגזרת המבול. וכענין שדרשו רז"ל (בראשית ח) "מכל אשר בחרבה מתו" — ולא דגים שבים; כי נמחו כל האילנות והצמחים וכל בעלי חיים מאדם ועד בהמה. ועוד נוכל להבין מכל ברכה זו שהזכיר פרו ורבו בדגים ובעופות שהדגים והעופות אין עינן ההולדה שלהם בזמנים ידועים אבל בכל זמני השנה הם פרים ורבים ומולידים זה מזה; מה שאין כן באילנות ובצמחים, גם בבהמות ובחיות, שלא ברך אותן בפירוש שאין מוציאין פירות ולא מולידין כי אם בזמנים ידועים בשנה.