רבינו בחיי על בראשית א כו

| רבינו בחיי על בראשיתפרק א' • פסוק כ"ו | >>
א • ב • ג • ד • ט • י • יא • יג • יד • יח • כ • כא • כב • כד • כו • כז • כח • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית א', כ"ו:

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃




(כו) נעשה אדם: אחרי שנתן במים כח השרוץ לשרוץ נפש חיה והיה המאמר בהם ישרצו המים ובבהמה תוצא הארץ אמר באדם שהוא מבחר המין "נעשה אדם". ועל דרך הפשט נעשה אדם, אני והארץ הנזכרת, שתוציא הארץ הגוף מיסודיה כאשר עשתה בבהמה וחיה כענין שכתוב "וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה", ושיפח בו הקב"ה הנשמה העליונה וכענין שכתוב "ויפח באפיו נשמת חיים". ופירוש "בצלמנו" — תואר, כענין שכתוב (דניאל י) "וצלם אנפוהי אשתני" וכתיב (תהלים צט) "אך בצלם יתהלך איש", ענינו תאר. "כדמותנו" הוא דמיון הצורה, כי הקרובים בענין אחד יקראו דומים זה לזה. והכוונה בכתוב שיהיה האדם נעשה בענין שיהיה דומה לעליונים ולתחתונים; לעליונים מצד התואר ולתחתונים מצד הדמות שידמה גופו ממש לעפר, כן כתב הרב רמב"ן ז"ל משם החכם ר' דוד קמחי ז"ל.  ועוד פירשו במלת "נעשה" בלשון רבים שהוא דרך הלשון במלכים ונכבדי ארץ שידבר היחיד מהם בלשון רבים והוא דרך מעלה וכבוד. והנה לבן היה יחיד ואמר (בראשית כט ז) "ונתנה לך גם את זאת" וכתיב (במדבר כב ו) "אולי אוכל נכה בו ואגרשנו" וכתיב (דניאל ד) "ופשריה נאמר קדם מלכא" — דרך הגדולים לדבר כן. והראב"ע בשם י"א, "נעשה אדם" — נפעל עומד כמו (ישעיה כו, יח) "ישועות בל נעשה ארץ", עד כאן. ואין צורך להכנס בכל הדחק הזה.

ועל דרך המדרש נעשה אדם כשבא משה לכתוב את התורה ובא לכתוב נעשה אדם אמר לפניו רבש"ע אתה נותן פתחון פה למינים לרדות. אמר לו הקב"ה משה כתוב! וכל הרוצה לטעות יבא ויטעה.

ועל דרך השכל נעשה אדם דעת חכמי המחקר כי השפע השופע מאת הבורא יתברך שהוא סבת הכל שופע תחלה על שכל אחד נפרד לבד ראשון שהוא עלול אצל הש"י, והשכל ההוא מניע את הגלגל המקיף; וממנו נשפעים שמונה שכלים נפרדים, כל אחד מניע גלגל אדם עד גלגל הירח. ומצינו מאמר אחד לרז"ל מורה קצת על זה והוא שאמר אין הקב"ה עושה דבר עד שמסתכל בפמליא של מעלה. וביאור הענין שהבורא ית' פעול כל פעולותיו על ידי אמצעים ומצינו גם כן בפשטי התורה מסייעין אל זה הענין. ועל זה אמר בכאן "נעשה אדם" בלשון רבים להורות על אמצעים. וכן (בראשית יא) "הבה נרדה ונבלה שם וגומר", וכן כתוב (בראשית יט כד) וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש, ודרשו רז"ל כל מקום שנאמר "וה' " — הוא ובית דינו. וענין מסתכל פירושו שנותן כח בהם להנהיג נמצאים השפלים והוא הנותן בהם ממשלה בארץ כענין שכתוב (איוב לח לג) "אם תשים משטרו בארץ". ובכאן אמרו מסתכל" ובמקום אחר אמרו "נמלך" — אין הקב"ה עושה דבר עד שנמלך בפמליא של מעלה שנאמר (דניאל ד) "בגזרת עירין פתגמא ובמאמר.." והממונים ההם שהוא ית' נמלך בהם אינן אלא כלי רצונו ??? פעולתו בהם כנשמה שהיא מראה פעולותיה על ידי הגוף. וידוע שאין פעולות הגוף כי אם מכל הנשמה. ומצינו בתורה סיוע אחר אל הענין הזה, הוא שכתוב (עמוס ג ?) "כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים". ואם לעבדיו הנביאים מגלה סודו ומודיע פעולותיו, כל שכן למלאכים המשפיעים כח על הנביאים להודיעם העתיד. ואף על פי כן הוא ית' אינו מצטרך מאחד מן הנמצאים זולתו וכל בלעדיו מצטרך ממנו יתברך תמיד.