רוב הפירושים שמצאתי לפסוק זה אינם מתאימים למשמעות המדוייקת של המילים המופיעות בו:

1. כלכל = סיפק מזון וצרכים אחרים , דבריו = ענייניו ועסקיו האישיים: ירא ה' מספק את הצרכים של עצמו במשפט, במידה ובצמצום. בעוד שלאחרים הוא נותן בחינם או מלוה בלי לעשות חשבונות (רש"י) , " "כי מקמץ לעצמו ומפזר לעניים" " (מצודת דוד) .

• אולם, לפי זה היה מתאים יותר לכתוב, למשל, "יכלכל ביתו במשפט".
• זה גם לא מתאים לעיקרון של "ואהבת לרעך כמוך", שלפיו אדם צריך לדאוג לעצמו כמו שהוא דואג לאחרים.

2. כלכל = ניהל וארגן, דבריו = ענייניו ומעשיו: ירא ה' מנהל את ענייניו על-פי הדין והמשפט, שלא לפגוע באף אחד. הוא אוחז בשלוש המידות: חסד (חונן, מתנת חינם), דין (משפט, לא לפגוע בזולת שלא בצדק) ואמת/רחמים (מלוה, נותן על-מנת להחזיר). (ע"פ מלבי"ם) .

• אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של הפועל "כלכל", והיה ראוי יותר לכתוב, למשל, "יעשה דבריו במשפט"

3. כלכל = ניהל וארגן, דבריו = דיבוריו : ירא ה' מנהל את דיבוריו על-פי המשפט, שלא להגיד דבר רע (ע"פ דעת מקרא) . הוא טוב במעשים (חונן ומלוה) ורק אחר-כך בדיבורים (יכלכל דבריו במשפט).

• אולם, לפי פירוש זה היה ראוי יותר לכתוב " ידבר דבריו במשפט". 

4. יכלכל דבריו במשפט = ידבר ביושר ולעניין. האספקה, במובנה המרחבי, היא מאלהים, ובידי האדם - הכלכלה = להכין במידה, לחלק במידה, ולדבר במידה. לפי-כך, יכלכל דבריו במשפט = ידבר ביושר ולעניין (רמי ניר).