אבן עזרא על תהלים קיב

פסוק אעריכה


הללויה אשרי איש - הללויה דבר המשורר כמוני ואמרו אשרי איש ירא ה' ששמר נפשו ממצות לא תעשה, לא בעבור תולדתו או פחד מלך או על דבר חרפה ובזיון, רק בעבור יראתו מהשם יתברך.

במצותיו חפץ מאד - הם מצות עשה.

וטעם מאד - כי בכל מאדו יעשה.


פסוק בעריכה


גבור - חסר כ"ף כמו ועיר פרא והטעם כגבור נודע בדורו כן יהיה זרעו.

דור ישרים - הוא האב והבן והברכה היא.


פסוק געריכה


הון ועושר בביתו - וההון שיש לו לא עשהו בחמס וגזל, רק בצדק על כן: וצדקתו.


פסוק דעריכה


זרח - הצרות דומות לחשך כמו העם ההולכים בחשך והישועה לאור, על כן כי אשב בחשך ה' אור לי והנה בבא הצרות על העולם יזרח אור לישרים והוא השם, שהוא חנון ורחום וצדיק, או יהיה אור מושך אחר עמו, כאילו הוא אור חנון.


פסוק העריכה


טוב - כמו הפוך איש טוב, כמו כל רבים עמים כי הכל נכון בלשונינו, או טעמו מה טוב וככה הוא טוב הוא איש שהוא חונן. ואמר חונן ללכת אחרי השם שהוא חנון. ומלת יכלכל כפול כמו וכל בשליש.

במשפט - כאשר הוא ראוי לעשות. ויש אומרים: כי יכלכל כמו: יכלכל מחלהו.


פסוק ועריכה


כי - הזכיר כי אחריתו טובה וזה הוא כי לעולם לא ימוט הצדיק, יעמוד זכרו כדרך וצדיק יסוד עולם.


פסוק זעריכה


משמועה - שהיא כללת עמו או מדינתו. והזכיר למה לא יירא, כי לבו בטוח בשם והוא תאר על משקל עצום וככה -

פסוק חעריכה


סמוך לבו - בצרה שתבא עליו לבדו מאויביו.


פסוק טעריכה


פזר - לא הזכיר פעול פזר גם נתן כי הוא נודע כי מלת לאביונים תודיענו.

וטעם צדקתו – כי מדרך צדק לעזור בני גילו, או על דרך וצדקה תהיה לנו:

פסוק יעריכה


רשע - הפך הצדיק, בראותו עושר הצדיק יכעס ברוב הקנאה.

שניו - כפי מחשבתו שיחרוק עוד שניו להנקם, וזה יהיה כי ימס כל זה שיחשוב וככה תאות רשעים שיתאוו רע לטובים.