קטגוריה:תהלים נב ד
נוסח המקרא
הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה
הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה.
הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ
כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃
הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑/ךָ כְּ/תַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם הוות – דברים ההווים כפי מחשבותיך. יש אומרים: כי רמיה, מן: רמה בים.
ויש אומרים: מגזרת מרמה, כי השורש אחד.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הוות" - דברי שבר
"כתער" - סכין שמגלחין בה
"מלוטש" - מחודד
מצודת דוד
"תחשוב לשונך" - לפי שהלשון תגלה מחשבת הלב אמר תחשוב לשונך
"עושה רמיה" - שחותך הבשר עם השיער וכן אתה משנאתך לי האבדת לכהני נובמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
הלשון השופכת את התינוק עם המים
- "הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ, כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה"
בפסוק זה ישנם שני דימויים מיוחדים:
הוות תחשוב לשונך -
הלשון שלך חושבת מעצמה - אתה לא מצליח לשלוט בה; והמחשבות שלה רעות ומסוכנות - היא חושבת הוות ( = צרות ואסונות ); ההוות - האסונות הגדולים - מתחילים כאשר הלשון חושבת מעצמה ואינה מצייתת לאדם שבך.
כתער מלוטש עושה רמיה -
הלשון שלך מתנהגת כמו תער (=סכין גילוח) מלוטש וחד במיוחד, המרמה את בעליו: אתה משתמש בתער כדי לחתוך את השער המיותר והמפריע, אבל התער מרמה וחותך את הבשר עם השיער (רש"י; וזו, כנראה, צורה עתיקה של מטבע הלשון בן זמננו "לשפוך את התינוק עם המים") .
והנמשל: הדברים שלך נועדו, לכאורה, להביא תועלת, לשמור על שלטון החוק ולהילחם במורדים; אך למעשה, מכיוון שלא דייקת בדבריך, היתה לשונך כמו סכין החותך את הבשר עם השער - גרמת למותם של הרבה אנשים חפים מפשע שלא היה להם כל חלק במרד (ראו אי דיוק קטלני ).
והמסר: גם כשצריך להגיד דברים רעים, יש להיזהר ולדייק בכל מילה, על-מנת שלא לפגוע בחפים מפשע, לא "לחתוך את הבשר עם השער", לא "לשפוך את התינוק עם המים".
פירושים נוספים
2. אפשר לקרוא את תחילת הפסוק נגד הטעמים: "הוות תחשוב, לשונך כתער מלוטש עושה רמיה". לפי זה, החושב הוא האדם ולא הלשון: "אתה חושב לגרום להוות (= צרות ואסונות), ולכן אתה מחדד את לשונך עד שהיא כתער מלוטש עושה רמיה " (דעת מקרא) .
3. ואפשר לקרוא גם את סוף הפסוק נגד הטעמים: "הוות תחשוב, לשונך כתער מלוטש, עושה רמיה!", כלומר: "אתה, האיש העושה רמיה, חושב מחשבות של הוות, ומחדד את לשונך כמו תער מלוטש " (דעת מקרא) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-11-07.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים נב ד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.