מ"ג תהלים נב ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ
כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם הוות – דברים ההווים כפי מחשבותיך. יש אומרים: כי רמיה, מן: רמה בים.
ויש אומרים: מגזרת מרמה, כי השורש אחד.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הוות" - דברי שבר
"כתער" - סכין שמגלחין בה
"מלוטש" - מחודד
מצודת דוד
"תחשוב לשונך" - לפי שהלשון תגלה מחשבת הלב אמר תחשוב לשונך
"עושה רמיה" - שחותך הבשר עם השיער וכן אתה משנאתך לי האבדת לכהני נוב