קטגוריה:תהלים יב ב
נוסח המקרא
הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם
הוֹשִׁיעָה יְהוָה כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם.
הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הֹוָה כִּֽי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד
כִּי־פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃
הוֹשִׁ֣יעָ/ה יְ֭הוָה כִּי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי־פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִ/בְּנֵ֥י אָדָֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"פסו" - פיילירינ"ט בלע"ז כמו אפסו וכן פתר מנחם
"כי פסו אמונים מבני אדם" - הכל משקרים בי ומרגלים את המקומות אשר אנכי מתחבא שם ומגידים לשאול הלא דוד מסתתר עמנו (לקמן נד)אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
או אם היה יוצא גמר חסיד לעשות חסד, גם פסו נכרתו כמו פס ידא.
ואמונים - תאר ואין ככה שומר אמונים, כי הוא שם:רד"ק
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי גמר חסיד" - כלה חסיד מן העולם ולא ימצא מי למחות ביד שאול וללמוד עלי זכות בפניו
"פסו" - כלו אנשי אמונה וידברו עלי כזב בפני שאול
"הושיעה ה'" - להנצל מיד שאול
מצודת ציון
"פסו" - אפסו וכלומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"גמר חסיד, פסו אמונים". החסיד יעשה הכל יותר מן החיוב, בין במצות שבין אדם לחברו יעשה חסד שהוא גדול מן האמת, שהאמת הוא לקיים ההבטחה והחיוב, והחסד הוא בלא שום חיוב והבטחה, ומזה יבא גם על מי שיפליג לעשות חסידות עם קונו יותר ממה שהוזהר, וכיש אמונים ימצאו גם חסידים המפליגים יותר על החיוב, וכשאין אמונים יתמו החסידים בהיותם אז נרדפים ולצחוק בעיני העם, וע"כ בא על אמונים לשון "פסו". מענין אפס ואין, ועל החסיד "גמר". שמורה הכליון והגמר עד אחריתו, וכן במיכה (ז') אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין, ושם אמונים יכלול בעלי אמונה בין אדם לחברו, וגם המאמינים בה' ובתורתו, שגם אלה תמו כמו שיבאר:- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים יב ב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.