אבן עזרא על תהלים יב

פסוק א עריכה


למנצח, השמינית - נועם או פיוט, או יתר.


פסוק ב עריכה


כי גמר חסיד - גמר פועל עומד. או אם היה יוצא גמר חסיד לעשות חסד, גם פסו נכרתו כמו פס ידא.

ואמונים - תאר ואין ככה שומר אמונים, כי הוא שם:

פסוק ג עריכה


חלקות - תואר והמתואר חסר והם אמרות. כמו: וידבר אתם קשות.

בלב ולב - כמו שיש לו שתי לבבות והלשון תליץ בעד האחד.


פסוק ד עריכה


יכרת - נבואה כדרך רפאני ה' וארפא או תפלה.

מדברת גדולות - כמו מאכלו בריאה.


פסוק ה עריכה


ללשונינו - בעבור לשונינו כמו: פן יאמרו לי.


פסוק ו עריכה


מ"ם משד, כמ"ם מחמס אחיך יעקב.

עתה אקום יאמר ה' - דרך נבואה.

אשית בישע - כמו: לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.

והטעם אשית ישע אשר יפיח לו – ידבר, כמו: יפיח כזבים והוא דבק עם הפסוק הבא אחריו.


פסוק ז עריכה


אמרות - והטעם: כי השם יושיע מיד אלה המגבירים בלשונם ההוגה בתורתו, על כן אתה תשמרם.

ומלת בעליל כפול הלמ"ד כדרך סגריר והוא מגזרת ובעל הארץ שהוא אדניה ויהיה כסף צרוף - כסף אדוני הארץ.

שבעתים - פעמים רבות.


פסוק ח עריכה


אתה - יתכן להיות מ"ם תשמרם על אמרות השם.

ותצרנו - המפיח בהם וזו כמו אלה ופירושו: כי בני דורו רעים, על כן אחריו סביב. והטעם: שהם משוטטים בכל מקום להרע.

ופירוש זולות – קלון, כמו: יקר מזולל, כי הייתי זוללה, כל מכבדיה הזילוה, והוא חסר הראוי.

כרום - אנשי זולות, כדרך וגבורתך במלחמה, אל תהי מרי, ואני תפלה. ויש אומרים: מן זולל וסובא והראשון נכון.