קטגוריה:שמות יט י
ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָ/עָ֔ם וְ/קִדַּשְׁתָּ֥/ם הַ/יּ֖וֹם וּ/מָחָ֑ר וְ/כִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽ/ם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אִיזֵיל לְוָת עַמָּא וּתְזָמֵינִנּוּן יוֹמָא דֵין וּמְחַר וִיחַוְּרוּן לְבוּשֵׁיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה בְּיוֹמָא רְבִיעַאָה אִיזֵיל לְוַת עַמָּא וְתִזְמְנִינוּן יוֹמָא דֵין וְיוֹם מָחְרָא וִיחַוְורוּן לְבוּשֵׁיהוֹן: |
רש"י
"ויאמר ה' אל משה" - א"כ שמזקיקין לדבר עמם לך אל העם
"וקדשתם" - וזימנתם שיכינו עצמם היום ומחררש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וקדשתם היום ומחר. קדושה זו היא שלא יגש אל אשה גם להפריש עצמן מכל טומאה כי הנשמר מן הטומאה נקרא קדוש.
וכבסו שמלותם. מכבוס הבגדים למדנו טבילת הגוף, וכן דרשו רז"ל במכילתא אין לך כבוס בגדים שלא יהא טעון טבילה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
יהיו נכונים לזה ואז יקבלו כל התורה מפי הקב"ה בעצמו, וע"ז צריך קדושה וטהרה והכנה יתירה, ואמר למשה שיקדש אותם בקדושה הצפונה בדעות ובמדות ובטהרת הגוף, ובקדושה הגלויה שיכבסו שמלותם, גם י"ל שרמז בכבוס השמלות גם על טהרת הגוף שהוא שמלת הנפש, ובמ"ש וקדשתם הוא קדושה הפנימית של הדעות והמדות:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יט י.
וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר
וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם
אלוהים הודיע למשה "וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי" (ביאור:שמות יט יא).
במשמעות: תתארגנו והתקדשו ליום הנורא הזה.
בזמנו אלוהים אמר ליעקב: "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם; וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ" (ביאור:בראשית לה א), ויעקב תרגם את זה: "הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ, וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם" (ביאור:בראשית לה ב). יעקב הוסיף לדברי אלוהים ופרש, שחייבים להתרחץ, להחליף לבגדים נקיים, ולסלק את אלוהי הנכר שמשפחתו ועבדיו המשיכו לשמור ולכבד.
משה נזהר ולא החמיר בדרישה. משה לא דרש להסיר את אלוהי הנכר כיעקב, למרות שהוא ידע את תולדות יעקב. משה חזר על דברי אלוהים בדיוק וייתכן שזאת היתה שגיאה. אם אלוהים ניסה את משה, אז משה נכשל והכשיל.
בזמנו אלוהים אמר לבני ישראל: "וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה" (ביאור:שמות יב יב), וזאת "לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה" (ביאור:שמות י ב). הינו מצפים שבני ישראל יסירו את כל אלי הנכר מקרבם ויאמינו באלוהים בלבד. משה לא פקד עליהם להסיר את אלהי הנכר, כי אלוהים לא אמר לו לעשות זאת, והוא לא הבין את זה מעצמו.
כדי להסיר את אלי הנכר ולהשכיח אותם, אלוהים החזיק את משה על ההר עד שהעם ביקש מאהרון "עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים [שליט] אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (ביאור:שמות לב א). אהרון הורה לעם: "פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ אֵלָי" (ביאור:שמות לב ב), והעם עשה כדבריו, וייתכן שהם תרמו גם את פסלוני אלוהי הנכר שבידם, כדי להקים סמל גדול ומכובד. וכך העם התטהר מהפסלונים, שהותכו למסכה, ומשה טחן לאבק וזרה על המים (ביאור:שמות לב כ). בהמשך משה מבקש עוד זהב מהעם, כדי להכין את כלי אוהל מועד, ככתוב: "קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַיהוָה, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה: זָהָב, וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת" (ביאור:שמות לה ה).
הַיּוֹם וּמָחָר
לרחיצה דרוש יום אחד, אבל לכיבוס צריך: יום לרחוץ ויום ליבש.
צריך להבין שהיו אלפי אנשים שעמדו בתור לכבס את בגדיהם. כך אלוהים העניק להם מספיק זמן לגמור את העבודה ולהיות מוכנים לאירוע הגדול.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות יט י"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.