פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום הזה" - (שבת פו:) בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא "ביום ההוא". מהו "ביום הזה"? שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסעו מרפידים" - למה הוצרך לחזור ולפרש מהיכן נסעו והלא כבר כתב שברפידים היו חונים בידוע שמשם נסעו אלא להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה (מכילתא)

"ויחן שם ישראל" - כאיש אחד בלב אחד אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת (מכילתא)

"נגד ההר" - (מכילתא) למזרחו. וכל מקום שאתה מוצא "נגד" - פנים למזרח.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומשה עלה" - ביום השני וכל עליותיו בהשכמה היו שנאמר (שמות לד) וישכם משה בבקר

"כה תאמר" - בלשון הזה וכסדר הזה (שבת פו)

"לבית יעקב" - אלו הנשים תאמר להן בלשון רכה‏[1]

"ותגיד לבני ישראל" - עונשים ודקדוקין פרש לזכרים דברים הקשין כגידין (מכילתא)

  1. ^ ס"א גורסין 'רבה' מלשון ריבוי ושררה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתם ראיתם" - (שבת פו) לא מסורת היא בידכם ולא בדברים אני משגר לכם לא בעדים אני מעיד עליכם אלא אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים על כמה עבירות היו חייבין לי קודם שנזדווגו לכם ולא נפרעתי מהם אלא על ידכם

"ואשא אתכם" - (מכילתא) זה יום שבאו ישראל לרעמסס שהיו ישראל מפוזרין בכל ארץ גושן ולשעה קלה כשבאו ליסע ולצאת נקבצו כלם לרעמסס ואונקלוס תרגם ואשא ואטלית יתכון כמו ואסיע אתכם תיקן את הדבור דרך כבוד למעלה

"על כנפי נשרים" - כנשר הנושא גוזליו על כנפיו שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם לפי שמתיראין מעוף אחר שפורח על גביהם אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מן האדם שמא יזרוק בו חץ לפי שאין עוף אחר פורח על גביו לכך נותנו על כנפיו אומר מוטב יכנס החץ בי ולא בבני אף אני עשיתי כן ויסע מלאך האלהים וגו' ויבא בין מחנה מצרים וגו' והיו מצרים זורקים חצים ואבני בליסטראות והענן מקבלם

"ואבא אתכם אלי" - כתרגומו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה" - אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך שכל התחלות קשות (מכילתא שבת פז)

"ושמרתם את בריתי" - שאכרות עמכם על שמירת התורה

"סגלה" - אוצר חביב כמו (קוהלת ב) וסגלת מלכים כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם כך אתם תהיו לי סגולה משאר אומות ולא תאמרו אתם לבדכם שלי ואין לי אחרים עמכם ומה יש לי עוד שתהא חבתכם נכרת כי לי כל הארץ והם בעיני ולפני לכלום

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" - שרים כמה דאת אמר (ש"ב ח) ובני דוד כהנים היו

"אלה הדברים" - לא פחות ולא יותר

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישב משה את דברי העם וגו'" - ביום המחרת שהוא יום שלישי שהרי בהשכמה עלה וכי צריך היה משה להשיב אלא בא הכתוב ללמדך דרך ארץ ממשה שלא אמר הואיל ויודע מי ששלחני איני צריך להשיב

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעב הענן" - במעבה הענן וזהו ערפל

"וגם בך" - גם בנביאים הבאים אחריך


"ויגד משה וגו'" - ביום המחרת שהוא רביעי לחודש

"את דברי העם וגו'" - תשובה על דבר זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי שליח לשומע מפי המלך רצוננו לראות את מלכנו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר ה' אל משה" - א"כ שמזקיקין לדבר עמם לך אל העם

"וקדשתם" - וזימנתם שיכינו עצמם היום ומחר

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיו נכנים" - מובדלים מאשה. (מכילתא)

"ליום השלישי" - (מכילתא) שהוא ששה בחדש. ובחמישי בנה משה את המזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה. (כל הענין האמור בפרשת "ואלה המשפטים"). ואין מוקדם ומאוחר בתורה.

"לעיני כל העם" - מלמד שלא היה בהם סומא. שנתרפאו כולם. (מכילתא)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והגבלת" - קבע להם תחומין לסימן שלא יקרבו מן הגבול והלאה

"לאמר" - הגבול אומר להם השמרו מעלות מכאן והלאה ואתה תזהירם על כך

"ונגע בקצהו" - אפילו בקצהו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ירה יירה" - (סנהדרין מא) מכאן לנסקלין שהם נדחין למטה מבית הסקילה שהיה גבוה שתי קומות

"יירה" - יושלך למטה לארץ כמו (שמות טו) ירה בים

"במשוך היבל" - כשימשוך היובל קול ארוך הוא סימן סלוק שכינה והפסקת הקול וכיון שאסתלק הם רשאין לעלות

"היבל" - הוא שופר של איל שכן בערביא קורין לדכרא יובלא ושופר של אילו של יצחק היה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מן ההר אל העם" - מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היו נכנים לשלשת ימים" - לסוף ג' ימים הוא יום ד' שהוסיף משה יום אחד מדעתו כדברי רבי יוסי (שבת פז) ולדברי האומר בששה בחדש ניתנו עשרת הדברות לא הוסיף משה כלום לשלשת ימים כמו ליום השלישי

"אל תגשו אל אשה" - כל ג' ימים הללו כדי שיהו הנשים טובלות ליום השלישי ותהיינה טהורות לקבל תורה שאם ישמשו תוך שלשת ימים שמא תפלוט האשה שכבת זרע לאחר טבילתה ותחזור ותטמא אבל מששהתה ג' ימים כבר הזרע מסריח ואינו ראוי להזריע וטהור מלטמא את הפולטת

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בהיות הבוקר" - מלמד שהקדים על ידם מה שאין דרך בשר ודם לעשות כן שיהא הרב ממתין לתלמיד וכן מצינו (ביחזקאל ג) קום צא אל הבקעה וגו' ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לקראת האלהים" - (מכילתא) מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת כלה וזהו שנא' (דברים לג) ה' מסיני בא ולא נאמר לסיני בא

"בתחתית ההר" - לפי פשוטו ברגלי ההר ומדרשו שנתלש ההר מקומו ונכפה עליהם כגיגית (שבת פח)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשן כלו" - אין עשן זה שם דבר שהרי נקוד השי"ן פת"ח אלא ל' פעל כמו אמר שמר שמע לכך תרגומו תנן כוליה ולא תרגם תננא וכל עשן שבמקרא נקודים קמ"ץ מפני שהם שם דבר

"הכבשן" - של סיד יכול ככבשן זה ולא יותר ת"ל בוער באש עד לב השמים ומה ת"ל כבשן לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע נותן לבריות סימן הניכר להם כיוצא בו (הושע יא) כאריה ישאג וכי מי נתן כח בארי אלא הוא והכתוב מושלו כאריה אלא אנו מכנין ומדמין אותו לבריותיו כדי לשבר את האוזן מה שיכולה לשמוע וכיוצא בו (יחזקאל מג) וקולו כקול מים רבים וכי מי נתן קול למים והלא הוא ואתה מכנה אותו לדמותו לבריותיו כדי לשבר את האוזן

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הולך וחזק מאד" - מנהג הדיוט כל זמן שהוא מאריך לתקוע קולו מחליש וכוהה אבל כאן הולך וחזק מאוד ולמה כך מתחלה לשבר אזניהם מה שיכולין לשמוע

"משה ידבר" - כשהיה משה מדבר ומשמיע הדברות לישראל שהרי לא שמעו מפי הגבורה אלא אנכי ולא יהיה לך והקב"ה מסייע לתת בו כח להיות קולו מגביר ונשמע

"יעננו בקול" - יעננו על דבר הקול כמו (מ"א יח) אשר יענה באש על דבר האש להורידו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירד ה' על הר סיני" - יכול ירד עליו ממש ת"ל (שמות כ) כי מן השמים דברתי עמכם (מכילתא) מלמד שהרכין שמים העליונים ותחתונים והציען על גבי ההר כמצע על המטה וירד כסא הכבוד עליהם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העד בעם" - התרה בהם שלא לעלות בהר

"פן יהרסו וגו'" - שלא יהרסו את מצבם ע"י שתאותם אל ה' לראות ויקרבו לצד ההר

"ונפל ממנו רב" - (מכילתא) כל מה שיפול מהם ואפי' הוא יחידי חשוב לפני רב

"פן יהרסו" - כל הריסה מפרדת אסיפת הבנין אף הנפרדין ממצב אנשים הורסים את המצב

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם הכהנים" - אף הבכורות שהעבודה בהם (זבחים קטו)

"הנגשים אל ה'" - להקריב קרבנות אף הם אל יסמכו על חשיבותם לעלות

"יתקדשו" - יהיו מזומנים להתיצב על עמדן

"פן יפרץ" - ל' פרצה יהרוג בהם ויעשה בהם פרצה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יוכל העם" - איני צריך להעיד בהם שהרי מותרין ועומדין הם היום ג' ימים ולא יוכלו לעלות שאין להם רשות

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לך רד" - (מכילתא) והעד בהם שנית שמזרזין את האדם קודם מעשה וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה

"ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים" - יכול אף הם עמך ת"ל ועלית אתה אמור מעתה אתה מחיצה לעצמך ואהרן מחיצה לעצמו והכהנים מחיצה לעצמם משה נגש יותר מאהרן ואהרן יותר מן הכהנים והעם כל עיקר אל יהרסו את מצבם לעלות אל ה'

"פן יפרץ בם" - אע"פ שהוא נקוד חטף קמ"ץ אינו זז מגזרתו כך דרך כל תיבה שנקודתה מלאפו"ם כשהיא באה במקף משתנה הנקוד לחטף קמ"ץ

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אליהם" - התראה זו