המפרשים המסורתיים, שלא הכירו את הפוליטיקה של ימינו, לא העלו על דעתם שפוליטיקאי יבטיח הבטחות בלתי אפשריות ושהציבור יהיה מספיק טיפש כדי להאמין לו. כך למשל תמה מלבי"ם: " "ואיך אמר שהוא יצדיק כל איש אשר לו ריב ומשפט, שזה אי אפשר, כי בהכרח יהיה אחד חייב ואחד זכאי!" " (מלבי"ם, השאלות) . ולכן הם פירשו את הבטחתו של אבשלום בדרכים אחרות:

1. התרגום הארמי, ובעקבותיו רש"י, פירש " "והצדקתיו - ואדינניה בקושטא" ", אשפוט אותו בצדק. אבשלום לא הבטיח שכולם ייצאו זכאים בדין, אלא רק שיעשה משפט צדק; כך גם מצודות: " "והצדקתיו - רצה לומר הייתי מצדיק את הדין לדונו בצדק, כי מאד הייתי נותן לב להבין דבר המשפט" " ( מצודות )

• אולם, בלשון המקרא, הפועל הצדיק משמעו "קבע שהוא זכאי בדין", כמו למשל ב (דברים כה א): "כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע"( פירוט ).

2. ומלבי"ם עצמו פירש, שאבשלום הבטיח שלוש הבטחות שונות:

• " "א. שאז אנשי הריב אליי יבואו, רוצה לומר, שישפוט בעצמו, בלא אמצעי" ".
• " "ב. שאיש אשר לו ריב ומשפט, רוצה לומר, שהמשפט איתו בריבו (שזה ההבדל בין ריב ומשפט, הריב הוא הטענות, והמשפט הוא פסק הדין, ויש אשר לו ריב לבד... ויש אשר לו ריב ומשפט...) ואז יצדיקנו" " - כלומר הוא הבטיח רק להצדיק את הצודק. ראו גם: משפט = א. חוק בין אדם לחברו; ב. תהליך שמטרתו לברר מי צודק; ג. מנהג קבוע; ד. ביצוע גזר הדין .
• " "ג. כיוון במה שאמר ועליי (תחת ואליי), שגם אם עליו יבוא איש בריבו, יצדיקנו, וכל שכן שלא יחניף את בני משפחתו ושבטו" ".