קטגוריה:שיר השירים א ח
אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אִם־לֹ֤א תֵֽדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אִם־לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔/ךְ הַ/יָּפָ֖ה בַּ/נָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞/ךְ בְּ/עִקְבֵ֣י הַ/צֹּ֗אן וּ/רְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִ/ךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָ/רֹעִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום (כל הפרק)
רש"י
"צאי לך בעקבי הצאן" - הסתכלי בפסיעת דרך שהלכו הצאן והעקבים ניכרים טראצי"ט בלע"ז וכן הרבה במקרא (תהלים עז) ועקבותיך לא נודעו (ירמיהו יג) נחמסו עקבך (בראשית מט) והוא יגוד עקב ישוב על עקביו ואותו הדרך לכי
"ורעי את גדיתיך על משכנות הרועים" - בין משכנות שאר הרועים שאת אצלם וזה הדוגמא אם לא תדעי לך כנסייתי ועדתי היפה בנשים בשאר אומות איכה תרעי ותנצלי מיד המציקים לך להיות ביניהם ולא יאבדו בניך התבונני בדרכי אבותיך הראשונים שקבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצותי ולכי בדרכיהם ואף בשכר זאת תרעי גדיותיך אצל שרי האומות וכן אמר ירמיהו (ירמיהו לא) הציבי לך ציונים שיתי לבך למסילה וגו'רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן – הִסְתַּכְּלִי בִּפְסִיעוֹת דֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ הַצֹּאן וְהָעֲקֵבִים נִכָּרִים, טרצי"ש [traces = עקבות] בְּלַעַז, וְכֵן הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא: "וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ" (תהלים עז,כ); "נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ" (ירמיהו יג,כב); "וְהוּא יָגֻד עָקֵב" (בראשית מט,יט), יָשׁוּב עַל עֲקֵבָיו. וְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ לְכִי, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים – בֵּין מִשְׁכְּנוֹת שְׁאָר הָרוֹעִים שֶׁאַתְּ אֶצְלָם.
וְזֶה הַדֻּגְמָא: אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, כְּנֵסִיָּתִי וַעֲדָתִי הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, בִּשְׁאָר אֻמּוֹת, אֵיכָה תִרְעִי וְתִנָּצְלִי מִיַּד הַמְּצִיקִים לָךְ, לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם וְלֹא יֹאבְדוּ בָּנַיִךְ, הִתְבּוֹנְנִי בְּדַרְכֵי אֲבוֹתַיִךְ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹרָתִי וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתִּי וּמִצְוֹתַי, וּלְכִי בְּדַרְכֵיהֶם; וְאַף בִּשְׂכַר זֹאת תִּרְעִי גְדִיּוֹתַיִךְ אֵצֶל שָׂרֵי הָאֻמּוֹת. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים... שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה" וְגוֹמֵר (ירמיהו לא,כ).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
בעקבי הצאן - כמו ועקבותיך לא נודעו האותות העוקב הדורך אחריו:
גדיותיך - כל קטן יקרא גדי ומסמיכתו לעזים היא הראיה:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ח) "אם לא", [תשובת הדוד הרועה] הנה לזה שתברחי מחצר המלך ותבואי אלי, צריכה את לשני דברים, א] שתדעי את מקומי אנה תמצאני, ב] צריכה את עצה ותחבולה בל יכירו אותך השומרים וגדודי שלמה בדרך, הנה על הא' שתמצא את מקומי, צאי לך בעקבי הצאן, כי בהכירך שבילי הצאן ועקבותם תבאי עד המקום ששם הרועה, ועל הב' שלא יכירוך, רעי את גדיותיך על ואצל משכנות הרועים שאז יחשבו כי רועה את, [ותפס מלת על לפי המליצה שהיא על ומעלה]:
מליצה:
(ח) "אם לא" (תשובת הרועה העליון ב"ה) הנה לזה שתברחי מחצר המלך ותבואי אלי. ר"ל שתעזבי את היצר והתאות ועניני הגויה ותשתדלי בעיון ומושכלות עד שתשיג את אמתתי צריכה את לשני דברים, א) שתדעי את מקומי אן ואיך תמצאני. ר"ל שתדעי הדרך איך יושגו האמיתיות ואיך תכנס לפרדס להכיר את מי שאמר והיה העולם. ב) צריכה את עצה בל יעכבוך גדודי המלך שלמה, ר"ל בל ישביתוך היצר וגדודיו מן העיון והשקידה: הנה על הא' שתמצאי את מקומי ואמתתי. אני אומר לך צאי לך בעקבי הצאן ר"ל ידיעת ה' מצד עצמו הוא דבר נמנע ולא תוכלי להכיר ולדעת את רועה העולם מצד מה שהוא רועה ר"ל מצד עצמו רק מצד הצאן המונהגים על ידו, שע"י הצאן תכיר את הרועה, ר"ל שע"י סימני החכמה והיכולת והרחמים והחסד הניכרים בעקבי הצאן וכחות החיים כפי שהוא מנהיג אותם בחמלתו, תכיר גדולת הרועה חכמתו ויכלתו הבב"ת. ואם על הב' שלא יעכבוך היצר המולך בגויה וגדודיו ממהלך השלמות. איעצך. ורעי את גדיותיך. תשתדלי שאת תהי הרועה ומנהגת את כחות החיים שבך שהם הגדיים שלך (וזה יהיה באופן שתדמי ההנהגה לכחות החיים אשר בעולמך הקטן שהיא הגויה, להנהגת ה' לכחות החיים אשר בעולמו הגדול, שכמו שהוא מנהיג הכל לתכלית אחד כולל שכלי הנרצה אצלו שהוא תכלית הטוב והשלימות כן תנהיגי את לתכלית האושר והטוב. ועז"א צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך שתלמד את הרעיה מן רעייתו את צאן עולמו ע"י הרועה הטוב ב"ה). על משכנות הרועים. ר"ל כי תחת הנפש יש ג"כ רועים אחרים המנהיגים את הגויה כמו כח הדמיון והמתעורר והמתאוה ודומיהם אבל צריך שיהיו כולם נכנעים תחת הנהגת הנפש האלהית. עד שהרועים האלה ר"ל מנהיגי כחות הגויה ירעו תחת הרעיה האלהית והיא תהיה עליהם ובתבונות כפיה תנחם: (וכבר בארנו במבוא המחברת כי השיר הזה הוסד על המראה הראשונה שנגלה ה' אל שלמה בגבעון בחלום הלילה ויאמר שאל מה אתן לך, ושלמה בקש לב מבין לשמוע משפט להבין בין טוב לרע, ויטב הדבר בעיני ה' כי שאל את הדבר הזה. ובודאי מצד ששאל הדבר הזה בחלומו הוטב בעיני ה', כי ההסכמה והמחשבה העולה על לב בחלום אינה מפעולת השכל והבחירה. רק כי אחר ששאל את הדבר בחלומו בהכרח היה משתדל במחשבה זאת תחלה ימים רבים בהקיץ, ודרש ושקד ע"ז להבין משפט, וטיב השקידה וההשתדלות הזה היה הסבה אל המראה הנבואית הזאת שנגלה אליו האלקים ויעש את שאלתו, וע"כ טרם יבוא לספר בפסוקים הבאים. מענין המראה והנבואה שהתחברה הרעיה נפש שלמה עם דודה ית', הקדים לספר בשירו איך תחלה השתדלה נפש שלמה להכיר את ה' ולדעת דרכיו, וכבר בארנו בפ' ס' תהלות ס' ע"ב, (בפסוק משפטיך למלך תן), כי המשפט לאלקים הוא. ר"ל באשר כבר הסכימו המחוקקים שבהכרח ימצא משפט כללי ראשי, הוא יהיה הפלס שבו ישקלו השופטים כל הנמוסים החלקיים והפרטים. וכאשר נלאו כל אנשי חיל למצוא הפלס והחק הראשי הזה, הסכימו כי המשפט לאלהים הוא, כי באשר הוא המחוקק העליון והתבונה הכוללת. א"כ מקור המשפט ושרשו הוא אצל שורש השרשים אדון הכל ית', וע"כ שאל שלמה ע"ה את המשפט מה', והמשורר בקש משפטך למלך תן, כי רק מאלקי המשפט נלמד לדעת פלס ומאזני משפט לה', וזה נלמד ע"י שנשכיל דרכיו ואורחותיו בעקבי הצאן והנהגתו את צאן הבריאה כבקרת רועה עדרו במשפט ובצדק. ולכן הקדים להציע כי טרם נגלה ה' אל שלמה ודבר עמו בחזון, שיסופר מן לסוסתי ברכבי פרעה ואילך, דרש שלמה ושקד לדעת דרכי ה' ומשפטיו בהנהגת עולמו):מדרש רבה
צאי לך בעקבי הצאן רבי אליעזר ורבי עקיבא ורבנן רבי אליעזר אומר: מחררה שנטלו ישראל בידם ממצרים, אכלו ממנה ל"א ימים. דאמר רבי שילה: ששים ושתים סעודות, את יודע שהיו לישראל מחררה זו. מה אני עושה להם בסוף בעקב? הדא הוא דכתיב: (תהילים עב) יהי פסת בר בארץ. רבי עקיבא אומר: ממה שהקפתי אותם בענני כבוד. הא מה דאת אמר: (שמות יג) וה' הולך לפניהם יומם, לא ימיש עמוד הענן יומם. את יודע מה אני עושה להם בסוף בעקב? הדא הוא דכתיב: (ישעיה ד) וסוכה תהיה לצל יומם. ורבנן אמרי: ממה שהאכלתים במדבר, שמתוק מדבש וחלב . את יודע מה אני עושה להם בסוף בעקב? שנאמר: (יואל ד) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. דבר אחר: צאי לך בעקבי הצאן אמר לו: סוף כל הצאן לצאת ואתה יוצא באחרונה. ולא שנתעצל משה, אלא שהיו ישראל עסוקין בבזה, ומשה עסוק במצוות יוסף. הא מה דאת אמר: (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו. דבר אחר: צאי לך בעקבי הצאן אמר לו: סוף כל הדור למות, ואת תהווי כותייהון. מהיכן היה לו הדבר הזה? רבי שמואל בר נחמן אמר: מהסנה. דאמר רבי שמואל בר נחמן: כל שבעת ימי הסנה היה הקדוש ברוך הוא מפתה את משה שילך בשליחותו למצרים. שנאמר: (שם ד) ויאמר משה אל ה', בי ה' לא איש דברים אנכי, גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך, הרי שישה ימים, ויומא דהוה קאים בגויה הרי שבעה ימים. ובסוף אמר להקדוש ברוך הוא: "שלח נא ביד תשלח". אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך! שאני צוררה לך בכנפיך! ומתי פרע לו הקדוש ברוך הוא? רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי לוי: חד אמר: כל שבעת ימי המלואים היה משמש בכהונה גדולה, סבור שהיא שלו ובסוף נאמר לו: "אינה שלך, של אהרן אחיך הוא". שנאמר: (ויקרא ט) ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן. רבי חלבו אמר: כל שבעת ימי אדר, היה משה מפייס ומתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שיכנס לארץ, ובסוף אמר לו: (דברים ג) כי לא תעבור את הירדן הזה. ורעי את גדיותיך אמר לו: גדיים נכנסים תישים אין נכנסין?! על משכנות הרועים אמר לו הקדוש ברוך הוא: אומר לך, עד מתי אתה קיים על עמי ותרעה בם. על משכנות הרועים על הקוצין, זה על ארעהון של רעים וקשים שהיו בה, סיחון ועוג.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שיר השירים א ח"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.