המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"מתי יעבור החדש" - זו היא השאיפה מצפים עת תייקר התבואה וימכרו לעניים ברבית ויטלו שדותיהם יעבור החדש ת"י מתי תתעבר השנה ויבא חדש העיבור ול' העברה הוא כמו (ירמיהו מו) העביר המועד ולפי שדוחין את הקרבת העומר והשנה נמשכת והישן מתייקר
"מאזני מרמה" - לפי שמאזני משקל שלהם היו עשויות באופן שיכולים להכריע את הכף למה שהם רוצים לכן קראם מאזני מרמה
"להקטין איפה" - ר"ל לא נמכר באמת ובמשפט כ"א נעסוק לרמותם להקטין מדת האיפה ולהגדיל משקל השקל לעות עוד כף המאזנים לעשות מרמה להכריע למטה את הכף שבו אבן המשקל למען יהא נראה שהכסף חסר הרבה
"ונפתחה בר" - כשיעבור השבת אז נפתח אוצרות התבואה
"והשבת" - מלת מתי יעבור משמשת בשתים כאלו אמר מתי יעבור השבת הוא שנת השמיטה כי אז מתפרנסים העניים מתבואת הארץ מן המופקר ואינם קונים תבואה למאכלם
"ונשבירה שבר" - כשיעבור החדש לא ימצאו מה לאכול ואז נמכור להם התבואה כפי אות נפשינו
"לאמר" - שהמה אומרים
"מתי יעבור החודש" - ר"ל החודש הידוע של הקציר כי בימי הקציר מוצאין העניים לאכול מהלקט והשכחה והפאה ואינם קונים תבואה למאכלם
מצודת ציון
"ונשבירה" - מוכר התבואה נקרא משביר כמו המשביר לכל עם הארץ (בראשית מ"ב) שבר כן תקרא התבואה וכן נאמר שבר רעבון בתיכם (שם מ"ג) וזהו לפי ששוברת הרעב על דרך ישברו פראים צמאם (תהלים ק"ד)
"והשבת" - כן תקרא שנת השמטה כמ"ש ובשנה השביעית שבת וגו' (ויקרא כ"ה)
"לאמר" נגד השואפים אביון שהאביון אין לו שדה, וכל פרנסתו מלקט שכחה ופאה, הם אומרים "מתי יעבר החדש" שהוא חדש הקציר שבו מתפרנסים ממתנת עניים, או שפירוש מתי יהיה החדש מעובר שיעבור ניסן מזמנו שאז קציר השעורים מתאחר מפני העומר ויחסר להאביון מזונו, ואז "נשבירה שבר" ביוקר, ומתי יבא "השבת" שהיא שנת השמטה וזה נגד מ"ש ולשבית עניי ארץ, שהעני שיש לו שדה הם מצפים על שנת השמטה שאז אין לו תבואת שדהו ואז "ונפתחה" אוצרות "בר" וניקר את השער, ואז נמכור כפי חפצנו, ויהיה האונאה "בג'" דברים,
א) "להקטין את האיפה",
ב) "להגדיל את השקל",
ג) "לעות מאזני מרמה" שהוא אונאת המשקל ע"י המאזנים:
