רש"י על עמוס ח
<< · רש"י על עמוס · ח · >>
פסוק א
פסוק ג
"שירות היכל" - שהם משוררים בתוך היכלי הם במשתאותיהם
"רב הפגר" - סגי פגרי קטולין
"בכל מקום השליך הס" - בכל אתר יימר רמי וסליק השליכו מכאן (בס"א הסירו מכאן) הפגרים האלהפסוק ד
"השואפים" - הבולעים אביון
"ולשבית" - כמו ולהשבית ודוגמא לשמיד מעוזניה (ישעיהו כג) ללכת לגיד ביזרעאל (מלכים ב ט)פסוק ה
"מתי יעבור החדש" - זו היא השאיפה מצפים עת תייקר התבואה וימכרו לעניים ברבית ויטלו שדותיהם יעבור החדש ת"י מתי תתעבר השנה ויבא חדש העיבור ול' העברה הוא כמו (ירמיהו מו) העביר המועד ולפי שדוחין את הקרבת העומר והשנה נמשכת והישן מתייקר
"והשבת ונפתחה בר" - מתי תבוא השמיטה ותייקר התבואה ונפתח אוצרות בר שלנו
"להקטין איפה" - למכור במדה קטנה ואת כספינו נקבל בשקל גדולפסוק ו
"בעבור נעלים" - בדיל דיחסנון
"ומפל בר נשביר" - ומהממת עיבורא נזבין את הפסולת שנפל מן החטים בנפה נמכור ביוקר לענייםפסוק ח
"העל זאת לא תרגז הארץ" - וכי אין עון זה כדאי שתחרב עליו הארץ
"ועלתה כאור כלה" - ובמקום אחר הוא אומר ועלתה כיאור כלה (לקמן ט) וי"ת שניהם בשוה ויסק עלה מלך במשריתיה דסגיאין כמו נהרא ויחפינין כולה וקשה בעיני לפרש כאור כמו כיאור ויש לפרש כמו (איוב לז) יפיץ ענן אורו על כפים כסה אור (שם לו) ועלתה כענן גשם כולה אפילה וחשיכה
"ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים" - נילוס עולה אחת למ' שנה ומשקה את הארץ וכשהוא עולה מעלה רפש וטיט על שפתו וכשחוזר מהשקות חוזר על גדותיו ומימיו מצטללין והוא קרוי שיקוע שהטיט העוכר את מימיו נשקע ונגרש כמו (ישעיהו כז) ויגרשו מימיו רפש וטיט אף הארץ תקיא רשעים שבתוכה ואחר כך תנוחפסוק ט
"והבאתי השמש בצהרים" - כשיהא להם שלום גדול תבא מפלה פתאום ואמרו רבותינו (מועד קטן כה) זה יומו של יאשיהו שמת בחרב של שלום כמו שאמרו רבותינו (תענית כב) אין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה שאמר לו ליאשיה (דברי הימים ב ל"ה) מה לי ולך לא עליך אתה היום לא עליך אני בא היום כי אם לעבור דרך ארצך אל בית מלחמתי וגו'
"השמש" - מלכות בית דוד נמשלה כשמש שנאמר (תהלים פט) וכסאו כשמש נגדיפסוק י
"והפכתי חגייכם לאבל" - כענין שנאמר (דברי הימים ב לה) וכל יהודה וירושלים מתאבלים על יאשיהו
"וכל שיריכם לקינה" - כענין שנאמר (שם) ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם
"כאבל יחיד" - כאב שמתאבל על בן יחיד