ניקיון כמשל להיטהרות מעוונות חוזר כמה פעמים בנבואות ישעיהו:

• (ישעיהו א טז): "רַחֲצוּ,הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ"
• (ישעיהו ד ד): "אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן, וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ, בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר"

1. פירשנו ונקתה = תיטהר מעוונותיה, על-פי אברהם אהוביה: " "פורענות המלחמה תמרק את חטאיה של ציון, ובתום הפורענות ייאמר עליה ואנו ואבלו פתחיה ונקתה..." " ("ככל הכתוב", עמ' 108) .

גם בתלמוד פירשו חז"ל את ונקתה במשמעות של טהרה, רק שהם דרשו מכאן הלכה הקשורה לדיני טומאת נידה: אם אישה יושבת על הארץ ואז מוצאת עליה כתם של דם, לדעת רבי נחמיה אין הדבר מטמא אותה בטומאת נידה, " "שהיה רבי נחמיה אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים... ונקתה לארץ תשב - כיון שישבה לארץ, נקתה" " (רב מתנה מסביר את דברי רבי נחמיה, נידה ס ב ) .

2. ויש שפירשו ונקתה = תתרוקן מתושביה: " "ונקתה - ותתרוקן מכל, כמו וגם אני נתתי להם נקיון שינים, ובלשון משנה יצא פלוני נקי מנכסיו. לארץ תשב - מגובה לשפלות, ישבו לארץ ידמו בתשעה באב" " ( רש"י ) ; ראו גם ובעל השור נקי .

• אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של התואר " נקי " בלשון המקרא - נטול לכלוך טבעי או מוסרי ( פירוט ). לא מסתבר שהנביא יגיד על ארץ, שתושביה גלו ממנה, שהיא "נקיה".

3. וחז"ל דרשו ונקתה = תתרוקן ממעשים טובים: " "נקיה מדברי תורה, נקיה מדברי נבואה, נקיה מצדיקים, נקיה ממצות ומעשים טובים." " - רק לאחר שירושלים התרוקנה מכל דבר טוב, בא החורבן ( איכה רבה פתיחה ז ) .

• אולם, כאמור, התואר נקי מציין, בדרך כלל, התרוקנות ממעשים רעים דווקא.