פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




ירמיהו מתייאש כשעוברים הימים המיועדים לישועהעריכה

ירמיהו ח כ: "עָבַר קָצִיר, כָּלָה קָיִץ; וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ" - מדוע ירמיהו מזכיר דווקא את הקציר ואת הקיץ?

1. ע"פ רש"י, " "ציפינו לעזרת מצרים ולא באה. אמרנו 'יעבור הקציר ויהיה פנויים ויבואו', והנה עבר זמן הקציר באייר, וזמן הקיץ בתמוז, ולא באו" ".

2. ולי נראה, כמו שאנחנו מחכים לישועה בתאריכים מסויימים (כגון בניסן, שמסורת בידנו שבו אנחנו עתידים להיגאל; או בתשעה באב, שמסורת בידנו שיהפוך ליום שמחה) כך ייתכן שגם בזמן ירמיהו חיכו לישועה דווקא בתאריכים מסויימים, וכשהתאריכים הללו עברו, הייאוש גבר:

  • עבר קציר - עבר חודש ניסן (שבו יש קציר שעורים), ואפילו חודש סיון (שבו יש קציר חיטים), ועדיין לא נושענו ;
  • כלה קיץ - עבר חודש תמוז שציפינו שיהפוך לחודש שמח, וגם חודש מנחם-אב שציפינו שיהפוך לחודש שמח; כל הקיץ עבר, ועדיין לא נושענו .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-08-11.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ירמיהו מתייאש כשעוברים הימים המיועדים לישועה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-08-20