קטגוריה:ירמיהו ג טז
נוסח המקרא
והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יהוה לא יאמרו עוד ארון ברית יהוה ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד
וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם יְהוָה לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד.
וְהָיָ֡ה כִּ֣י תִרְבּוּ֩ וּפְרִיתֶ֨ם בָּאָ֜רֶץ בַּיָּמִ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לֹא־יֹ֣אמְרוּ ע֗וֹד אֲרוֹן֙ בְּרִית־יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עַל־לֵ֑ב וְלֹ֤א יִזְכְּרוּ־בוֹ֙ וְלֹ֣א יִפְקֹ֔דוּ וְלֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה עֽוֹד׃
וְ/הָיָ֡ה כִּ֣י תִרְבּוּ֩ וּ/פְרִיתֶ֨ם בָּ/אָ֜רֶץ בַּ/יָּמִ֤ים הָ/הֵ֙מָּה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹא־יֹ֣אמְרוּ ע֗וֹד אֲרוֹן֙ בְּרִית־יְהוָ֔ה וְ/לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עַל־לֵ֑ב וְ/לֹ֤א יִזְכְּרוּ־ב/וֹ֙ וְ/לֹ֣א יִפְקֹ֔דוּ וְ/לֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה עֽוֹד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"יפקדו" - כמו יזכרו
"ולא יעשה עוד" - מה שנעשה בו כבר בשילה שהביאוהו במלחמה עם פלשתים בימי עלי (שמואל א' ד)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ופריתם" - מלשון פרי ר"ל תלדו בנים מרובים
"יפקדו" - ענין זכרון
מצודת דוד
"ולא יעשה עוד" - לא יהיה נעשה עוד ארונות אחרות למען יוכלו כולם לבוא לפני אחד מהם וכאשר יאמר למטה שהשראת השכינה יהיה בכל ירושלים ושמה יקובל תפלת המתפללים
"ולא יזכרו בו" - לא יזכור מי בארון ללכת שמה וכפל הדבר במ"ש וכן לא יפקדו
"ולא יעלה על לב" - לא יעלה מי בלבו ללכת שמה יחידי כי מאוד יקשה לבוא שמה מדוחק המון העם
"לא יאמרו עוד ארון ברית ה'" - ר"ל לא יאמרו עוד זה לזה נלך לפני הארון להתפלל שמה כי לפי מרבית העם לא יוכלו כולם לבוא שמה כי המקום לא יכילםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
ארון ה' בעתיד
(ירמיהו ג יד): "שובו, בנים שובבים, נאם ה'! כי אנכי בעלתי בכם, ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה, והבאתי אתכם ציון. ונתתי לכם רעים כלבי, ורעו אתכם דעה והשכיל".
(ירמיהו ג טז): "והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה, נאם ה', לא יאמרו עוד 'ארון ברית ה , ולא יעלה על לב, ולא יזכרו בו, ולא יפקדו, ולא יעשה עוד. בעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה', ונקוו אליה כל הגוים לשם ה' לירושלם, ולא ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע.".
ע"פ פרופ' יהודה אליצור ( פולמוס ארון הברית בימי יאשיהו ), מטרת הנבואה היא לחזק את החלטתם של מנשה ושל יאשיהו נכדו, לגנוז את ארון הברית; וכן להילחם נגד תפיסות אליליות שרווחו בעם (ונזכרו גם בירמיהו ז), שלפיהן המקדש וכליו מגנים על ישראל מעצם קדושתם, בלי תלות במעשיהם של בני ישראל.
גם ע"פ חיים גבריהו ( גניזת כלי המקדש ) הנבואה קשורה לגניזת ארון הברית בימי יאשיהו: מכיוון שהקדושה תתפשט בעתיד בכל ירושלים, כבר לא יהיה צורך שהשכינה תשרה על ארון הברית בלבד, ולכן אפשר לגנוז אותו ולהמשיך לעבוד את ה' גם בלי הארון.
לפי זה, ייתכן שהנבואה מתארת שינוי שה' יעשה בהנהגה הרוחנית של העולם בעתיד: הקדושה לא תצטמצם עוד במקום קטן, אלא תתפשט בכל העיר (ע"ע השליחות אל שבטי הצפון ).
ע"פ שד"ל הכוונה היא – " " "לא ייעשה עוד" " תחליף לארון הברית, כמו העגל שעשה ירבעם".
והרב יצחק אברבנאל, בדבריו על פסוק טז, הביא עוד כמה פירושים:
ואמנם, אומרו "והיה כי תרבו ופריתם..." הוא מאמר זר מאד, לפי ש:
- אם לא יזכרו ארון ברית ה' - הוא ייעוד רע ולא טוב! עד שמזה יילחמו עלינו הנוצרים לומר שלא ישוב עוד ארון ברית ה' אל מקומו!
- ועוד: כי אין עניין לזה עם אומרו " כי תרבו ופריתם "!
- ועוד: שאיך יסכים " כי תרבו ופריתם " עם מה שאמר סמוך לזה " ולקחתי אתכם אחד מעיר ושניים ממשפחה "?
- ומלבד זה כולו, הנה הפסוק כפול ומכופל, באומרו " לא יאמרו עוד ארון ברית ה' ", ושנית " ולא יעלה על לב ", ושלישית " ולא יזכרו בו ", ורביעית " ולא יפקדו ", וחמישית " ולא יעשה עוד ", ומה צורך בכל ההכפל הזה?
- ומה עניין העשיה הזאת שזכר, מי ייתן ואדע!
והמפרשים פירשו: אף על פי שתרבו ופריתם בארץ , לא יקנאו בכם האומות, ולא יבואו להילחם בכם לשתצטרכו לצאת למלחמה כנגדם ולהוציא ארון הא-להים עמכם, כי הנה בימים ההם לא תהיה לכם מלחמה, ולכן לא תצטרכו להוציא הארון, כי בעת ההיא יקראו לירושלים כיסא ה', ונלוו אליה כל הגויים לשם ה' ולעבדו שכם אחד, לא להילחם בישראל, כי לא יילכו עוד הגויים אחרי שרירות ליבם הרע .
- ואת/ה רואה שכל אלו הם דברים חיצוניים, אין בכתוב דבר לא מהמלחמה ולא משאר הדברים. ולכן לא נחה דעתי עם הפירוש הזה, עם היותו שנטה אליו יונתן.
אבל עניין הכתוב אצלי הוא, שבזמן בית המקדש הראשון, בהיות ישראל נמשכים אחרי שרירות ליבם, היתה כל קדושתם בבית המקדש, ובארון האלקים אשר שם, וזה:
- אם בשמירת ישראל - שבהיותם זכאים היה הארון שומר ומגן בעדם, ובהיותם חוטאים היה הארון אשר בתוכם סיבת חורבנם ואיבודם, כי היה הארון ממשיך ההשגחה האלהית בענייני האומה, עד שמפני זה נקרא ארון ברית ה' , למה שהיה בו ספר התורה שהם דברי ברית הברכה והקללה, וכמו שאמר משה רבנו עליו השלום דברים לא כו: " "לקח את ספר התורה הזה, ושמתם אתו מצד ארון ברית ה' אלהיכם, והיה שם בך לעד, כי אני ידעתי את מריך..." "" "
- וגם היתה קדושת הארון לאזהרת הפרטים, שבדעתם ששם ארון ברית ה', יפחדו מלפניו, וייראו מלחטוא, ויבואו להתפלל נגדו על סליחתם להיותו מעון השכינה,
- וגם היה שם הארון לאלה ולשבועה, וכמו שאמר שלמה בתפילתו (מלכים א ח לא): "את אשר יחטא איש לרעהו, ונשא בו אלה להאלתו, ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה; ואתה תשמע השמים, ועשית, ושפטת את עבדיך..."
- וגם היה הארון אצלם להתפלל נגדו בעצור השמים ולא יהיה מטר, או בבוא דבר או מגפה או מלחמה על הארץ, ויפקדם האלקים בהתפללם שמה, וכמו שנזכר בתפילת שלמה.
והנה, זכר הנביא, שבזמן הגאולה העתידה:
- תהיה הקדושה בקרב ישראל כל-כך, שלא די שבזמן קיבוצם, בהיותם אחד מעיר ושניים ממשפחה , יהיו צדיקים וטובים וישרים בליבותם, אבל גם אחרי שירבו ויפרו בארץ , שברוב עם תתמעט הקדושה ויראת אלהים, הנה, עם כל זה לא תזוז מהם הקדושה, עד שבימים ההם לא יאמרו האנשים ארון ברית ה' כמזכירים הברית שכרת ה' עמהם, ושהוא בארון, כדי שיפחדו מלפניו, כי הם בקדושתם לא יצטרכו אל ברית, ולא ידברו בו;
- וגם האנשים היחידים - לא יעלה על לבם שהקדושה (בלבד) תמצא במקום הארון [בלבד], כי בכל מקום שהם יהיו מקודשים;
- וכן, לא יילכו להישבע שבועה ואלה במקום הראשון במקדש כנגד הארון, כי הנה בכל מקום יהיה מוקטר מוגש לשם ה', לא במקום הארון בלבד, ועל זה אמר ולא יזכרו , כי הזכירה היא לעניין השבועה;
- וכן, לא יעשו תפילת צרכיהם כנגד הארון, ולא יהיו נפקדים שם במטר ובבריאות וניצחון האויבים, כי בכל מקום יהיו עיני ה' עליהם לטובה, ועל זה אמר ולא יפקדו - מלשון (רות א ו): "ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב, כי שמעה בשדה מואב כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם"(ע"ע פקד = השגיח )
ולפי שאמר שבזמן ההוא לא יצטרכו לזכרון ארון ברית ה', רוצה לומר הברית אשר כרת עם ישראל להיות פחדו נגד עיניהם, אמר עתה ולא יעשה עוד , שחוזר לברית ה' אשר זכר, יאמר שבימים ההם לא יזכרו הברית אשר כרת עמהם מימי קדם בברכה ובקללה, וגם לא יעשה ברית אחר ביניהם, לפי שכל ירושלים יהיה במדרגת הארון בקדושה וכבוד, עד ש:
בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' , ולא בלבד ישראל, אבל גם משאר האומות ייקוו אליה כל הגויים , לא להילחם עליה ולא גם כן להתעדן במעדניה, אלא לפי שתהיה ירושלים לשם ה' בקדושתה, ולא ילכו עוד - רוצה לומר, בני אדם כולם - אחרי שרירות ליבם הרע . ומפני זה לא יאמרו ארון ברית ה' , כי הנה יתבטל מהם היצר הרע.
גם שתהיה הקדושה כל-כך בארץ, שכמו שהיה בימים הראשונים הארון במדרגת הקדושה לכל, כן תהיה ירושלים כסא ה' , שהוא רמז לגלגל העליון המקיף בכל, שיניעהו הקדוש ברוך הוא בלי אמצעי, כי כן השגיח בירושלים, ולזה תיקרא כסא ה', כמו שאמר ישעיהו סו א: "... "השמים כסאי" ...".
ואפשר לפרש לא יאמרו עוד ארון ברית ה' , שחוזר אל הרועים אשר זכר, שירעו אותם דעה והשכל , ולא יצטרכו לאיים את הבעלי-דינין עצמם, ושלא יאמרו "נירא נא את ארון ברית אלקים ולא נחטא", ואמר ולא יזכרו בו על השבועה והאלה כמו שפירשתי, ואמר ולא יפקדו שלא תהיה פקידתם לירושלים מפני ארון הברית אשר שם כמו שהיו עושים בזמן הרגל, ולא יעשה עוד שם ביניהם, רוצה לומר פועל מגונה, לפי שבימים ההם תרבה כל-כך הקדושה ויראת חטא, שלא בלבד בבית המקדש יבואו העמים לעלות ולראות, כי הנה כל ירושלים יהיה מקום קדושה, ויקראו לו כיסא ה' , ולכן יתקבצו אליה כל הגויים בשומעם קדושתה, ובני ישראל אשר זכר לא ילכו עוד אחרי שרירות ליבם הרע , ולכן לא יצטרכו לבקש מחילת חטאים לפני הארון, ולא ללכת להישבע שמה על כל דבר פשע כמו שזכר.
זהו פירוש הפסוקים האלה אצלי, והותרה השאלה השלישית.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-24.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו ג טז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.