המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לכן כה אמר ה', יען הזכרכם עונכם", ר"ל שאתם אינכם כמודה ועוזב, בין מן העונות שהם בסבת הכפירה וההכחשה, שרובם הם נסתרים בלב ואתם מזכירים אותם, וכן "פשעיהם" שהם המרדים הם "נגלות" שאתם מורדים בפרהסיא, וכן "החטאים" שהם בסבת התאוה הם "נראות" לכל "בכל עלילותיכם", שהם הפעולות היוצאות ע"י תכונות הנפש המוסריות, שהמדות והתכונות שלכם שהם שורש לעלילות אלה כולם רעים חטאים, ולכן "יען הזכרכם", כמו שאתם מזכירים עונכם כן אתם נזכרים לרוע במעשה הקסם שבא על מספר השבעה כנ"ל, ולכן "בכף תתפשו" ובא הקסם בכף נבוכדנצר על ירושלים:
ביאור המילות
"עונכם, פשעיכם, חטאיתכם". העון בסבת עוית השכל והכפירה, והפשע הוא המרד, והחטא בסבת התאוה, (אילת השחר כלל שס"ג) עיי"ש:
"הזכרכם". מקור מבנין נפעל:
"עון קץ", עון האחרון המחייב הקץ והכליון, וכן לקמן (ל"ח ה'):
