המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
דג גדול – זכר היה, והיה עומד ברווח, ולא נתן לב להתפלל. רמז הקב"ה לדג והקיאו לתוך פיה של נקבה, שהיתה מלאה עוברים, והיה שם בדוחק ויתפלל שם, שנאמר: "ממעי הדגה" (פסוק ב):
וימן ה' – עניין זימון, כמו: "אשר מנה מאכלכם" (דניאל א, י). והאל יתברך הזמינו לפי שעה; שבשעה שהוטל יונה בים, הזמין הדג שבלעו ולא טבע בים, וזה היה אחד מן הניסים. ובפרקי רבי אליעזר, רבי טרפון אמר: ממונה היה הדג מששת ימי בראשית לבלוע את יונה:
"וימן ה' דג גדול", ה' הזמין במקום הזה דג גדול שבלעו כולו שלם ולא שבר עצמותיו, וזה ידוע שמן הנמנע שיחיה אדם במעי הדג אפי' שעה אחת, שהאדם צריך שאיפת רוח קר מבחוץ, אולם באשר כבר נגזר עליו מיתה ונחשב כאילו נולד שנית שם לו ה' טבע העובר, הנוצר ומתקיים ט' חדשים במעי אמו מבלי שאיפת רוח כמ"ש הרי"א והיה זה א' מפלאי הבורא כנס של חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש וכדומה:
