המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"איש מלחמה" - ובחר לשבת בעבר הירדן על הספר במקום סכנה להראות הע"ג את גבורתו ולזה היה לו הגלעד והבשן
"אבי הגלעד" - על שם בנו גלעד היה נקרא או רצה לומר שר הגלעד ואמר על שם סופו
"למכיר בכור מנשה" - רצה לומר אבל בבני מנשה שלא היתה סיבה מה להקדים הצעיר להבכור לזה לקח הבכור תחלה
"כי הוא בכור" - רצה לומר אף שהוא הבכור והיה אם כן מהראוי לקחת גורלו ראשון מכל מקום נתאחר מלקחת גורלו עד שלקח אפרים תחלה ואחר זה היה הגורל למטה מנשה וזה היה בעבור ברכת יעקב שהקדימו בכל דבר
(א) "כי הוא בכור יוסף". מבאר מדוע נתחלק מנשה לשני חצאין, כי מצד היותו בכור יוסף "היה" חשוב ושם לו בגבורים ומרובה באוכלסין, ע"כ "מכיר בכרו" (והוא אשר "היה"
"איש מלחמה") היו לו "הגלעד והבשן". (וגם חז"ל קבלו שמה שנקרע מטה מנשה לשנים היה בסבת יוסף שגרם לשבטים לקרוע. ולמה לא נקרע שבט אפרים רק מנשה מבאר כי הוא בכור יוסף):
