מ"ג יהושע יז א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֤י הַגּוֹרָל֙ לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה כִּי־ה֖וּא בְּכ֣וֹר יוֹסֵ֑ף לְמָכִיר֩ בְּכ֨וֹר מְנַשֶּׁ֜ה אֲבִ֣י הַגִּלְעָ֗ד כִּ֣י ה֤וּא הָיָה֙ אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֔ה וַֽיְהִי־ל֖וֹ הַגִּלְעָ֥ד וְהַבָּשָֽׁן׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"איש מלחמה" - ובחר לשבת בעבר הירדן על הספר במקום סכנה להראות הע"ג את גבורתו ולזה היה לו הגלעד והבשן
"אבי הגלעד" - על שם בנו גלעד היה נקרא או רצה לומר שר הגלעד ואמר על שם סופו
"למכיר בכור מנשה" - רצה לומר אבל בבני מנשה שלא היתה סיבה מה להקדים הצעיר להבכור לזה לקח הבכור תחלה
"כי הוא בכור" - רצה לומר אף שהוא הבכור והיה אם כן מהראוי לקחת גורלו ראשון מכל מקום נתאחר מלקחת גורלו עד שלקח אפרים תחלה ואחר זה היה הגורל למטה מנשה וזה היה בעבור ברכת יעקב שהקדימו בכל דברמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(א) "כי הוא בכור יוסף". מבאר מדוע נתחלק מנשה לשני חצאין, כי מצד היותו בכור יוסף "היה" חשוב ושם לו בגבורים ומרובה באוכלסין, ע"כ "מכיר בכרו" (והוא אשר "היה" "איש מלחמה") היו לו "הגלעד והבשן". (וגם חז"ל קבלו שמה שנקרע מטה מנשה לשנים היה בסבת יוסף שגרם לשבטים לקרוע. ולמה לא נקרע שבט אפרים רק מנשה מבאר כי הוא בכור יוסף):