מ"ג דברים לג כג


<< · מ"ג דברים · לג · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהוָה יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְנַפְתָּלִ֣י אָמַ֔ר נַפְתָּלִי֙ שְׂבַ֣ע רָצ֔וֹן וּמָלֵ֖א בִּרְכַּ֣ת יְהֹוָ֑ה יָ֥ם וְדָר֖וֹם יְרָֽשָׁה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּלְנַפְתָּלִי אֲמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רַעֲוָא וּמְלִי בִּרְכָן מִן קֳדָם יְיָ מַעְרַב יָם גִּנֵּיסַר וְדָרוֹמוֹהִי יֵירַת׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְשִׁבְטָא דְנַפְתָּלִי בְּרִיךְ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ וַאֲמַר נַפְתָּלִי שְבַע רַעֲוָא וְחָדֵי בְּנוּנֵי יַמָא דִי נְפָלוּ בְּחוּלְקֵיהּ וּמְלֵי בִּרְכָאָן מִן פֵּירֵי דְבִקְעַת גִינוּסַר דְאִתְיְהִיבוּ לֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ יַמָא דְסוּפְנֵי וְיַמָא דִטְבֶרְיָא יֵירָת:
ירושלמי (קטעים):
וּלְשִׁבְטָא דְנַפְתָּלִי בְּרִיךְ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ וַאֲמַר נַפְתָּלִי שְבֵיעַ רַעֲוָא וּמְלֵי בִּרְכַן מִן קֳדָם יְיָ מַעֲרָב יַמָא דְגִינוֹסַר וְדָרוֹמָא יְרִית:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שבע רצון" - שהיתה ארצו שבעה כל רצון יושביה

"ים ודרום ירשה" - ים כנרת נפלה בחלקו ונטל מלא חבל חרם בדרומה לפרוש חרמים ומכמורות

"ירשה" - לשון צווי כמו עלה רש והטעם שלמעלה ברי"ש מוכיח כמו ירש ידע לקח שמע כשמוסיף בו ה"א יהיה הטעם למעלה שמעה ידעה סלחה לקחה אף כאן ירשה לשון צווי ובמסורת הגדולה מצינו באלפא ביתא ל' צווי דטעמיהן מלעיל

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שְׂבַע רָצוֹן – שֶׁהָיְתָה אַרְצוֹ שְׂבֵעָה[2] כָּל רְצוֹן יוֹשְׁבֶיהָ (ספרי שנה).
יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה – יָם כִּנֶּרֶת נָפְלָה בְּחֶלְקוֹ, וְנָטַל מְלֹא חֶבֶל חֵרֶם בִּדְרוֹמָהּ, לִפְרֹשׂ חֲרָמִים וּמִכְמוֹרוֹת (ב"ק פ"א ע"ב).
[יְרָשָׁה – לְשׁוֹן צִוּוּי, כְּמוֹ: "עֲלֵה רֵשׁ" (דברים א,כא). וְהַטַּעַם שֶׁלְּמַעְלָה בָּרֵי"שׁ מוֹכִיחַ, כְּמוֹ 'סְלַח', 'יְדַע', 'לְקַח', 'שְׁמַע' –כְּשֶׁמּוֹסִיף בּוֹ הֵ"א יִהְיֶה מְנֻגָּן הַטַּעַם לְמַעְלָה: 'סְלָחָה', 'יְדָעָה', 'לְקָחָה', 'שְׁמָעָה'; אַף כָּאן, יְרָשָׁה – לְשׁוֹן צִוּוּי. וּבַמָּסוֹרֶת הַגְּדוֹלָה מָצִינוּ בָּ"אַלְפָא בֵּיתָא" [עִם] לְשׁוֹן צִוּוּי דְּטַעֲמֵיהוֹן מִלְּעֵיל].

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נפתלי שבע רצון" - שהיתה ארצו שבעה כל רצון יושביה לשון רש"י והנכון שהוא נמשך אל השם הנכבד יאמר שבע ומלא רצון השם הנכבד וברכתו אבל במדרש של רבי נחוניה בן הקנה אמרו בכתוב הזה אמר רבי אמורא מאי דכתיב ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה כך אמר משה אם תלך בחקותי תירש העולם הבא שהוא נמשל לים שנאמר (איוב יא ט) ורחבה מני ים והעולם הזה שהוא נמשל לדרום שנאמר (יהושע טו יט) כי ארץ הנגב נתתני ומתרגמינן ארעא דרומא ומאי דכתיב ירשה ירש היה לו לומר אלא אפילו הקב"ה בכלל והיינו רש יה למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני אוצרות והקצה האחד מהם לסוף ימים רבים אמר לבנו טול מה שיש בשני אוצרות הללו אמר הבן שמא לא יתן לי מה שהקצה אמר לו טול הכל והיינו דכתיב ים ודרום ירשה יה רש הכל נתון לך ולואי תשמור דרכיו ועוד אמרו ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה אין ים אלא תורה שנאמר ורחבה מני ים וכל המדרש שם אם כן יהיה סוד הכתוב נפתלי שבע הרצון הממלא ברכת ה' שהיא הים הכלולה בכל מן הכל כענין שכתוב (קהלת א ז) כל הנחלים הולכים אל הים והוא ביתו של מלך משל למבקשים לראות את המלך שואלים אנה ביתו של מלך ואחר כך שואלים אנה המלך וגם העולם הזה הנגוב והיבש מן הרצון יירש בי"ה והמשכיל יבין

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נפתלי שבע רצון. על דרך הפשט, יהיה שבע רצון של הקב"ה, וכענין שהזכיר למעלה ורצון שוכני סנה, ויהיה מלא ברכת ה' ויירש ים ודרום, וזה ירמוז אל נחלתו שהיא מערבית דרומית.

וע"ד הקבלה נפתלי שבע רצון הממלא ברכת ה' שהיא זאת, שנאמר וזאת הברכה. ים ודרום, העוה"ב נמשל לים (איוב יא) ורחבה מן ים, העוה"ז לדרום שנאמר (יהושע טו) כי ארץ הנגב נתתני, וזהו שדרשו בספר הבהיר, ים ודרום ירשה, רש היה לו לומר, אלא ים ודרום יהי רש, הכל נתון לך, ולואי שתשמור דרכיו.

ולפי דעתי הרמז בכל זה השלום והברית, ואפילו החכמה והבינה רש, וזהו שאמר ים ודרום יהי רש.

ודע כי נפתלי ואשר חונים עם דן בצפון ודגלו נשר, וזה נרשם במלות נ'פתלי ש'בע ר'צון, וזה מבואר.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה. אתה נפתלי ירשת ים ודרום שבע רצון ומלא ברכת ה' ואיני צריך להתפלל על ברכת ארצך וזה כי בחלקו יחיו פירות גינוסר הראשונים להתבשל ומהם יהיו בכורים רצויים לפניו:

דון יצחק אברבנאל

לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולנפתלי אמר שבע רצון וגו' עד ולאשר אמר, כתב רבי אברהם שענינו שבע רצון ים ודרום ירשה, שתהיה נחלתו מערבית דרומית ורש"י כתב שבעה כל רצון יושביה. והרב רבי משה בר נחמן פי' בו מלא רצון השם יתעלה וברכתו, ויותר נכון לפרש שרמז משה רבינו בזה מה שזבר הפילוסוף במ"ד פ"ט מספר המדות שכבר ימצא מין מן האנשי' אשר תכלית חברתם לרצות חבריהם ולמלאת את חפצם, ויש אנשים בהפך שהם עקשים ופתלתולים ושהמצוע ביניהם בזאת התכונה אין לו שם, ומתאריו שלא יעציב לשום אדם ואם יעציבהו מעט יהיה כדי ישמחו אחר כך, ומשה רבינו שבח את נפתלי בתכונה הזאת החברותיית, והוא אמרו נפתלי שבע רצון כי שבע ילין מהרצון, וטוב החברה וההסכמה לכל בני אדם להיות מטבעו התרצו' לכל בני אדם ולפי שהאיש שזה דרכו לתת לכל שואל די מחסורו ולמלאת לו שאלתו יאבד ממונו במהרה כמו שזכר המדיני בספר המדות מאמר ד' פרק ראשון בקושי ועל הזרות יוסף הנדיב הון רב, לזה אמר ים ודרום ירשה רוצה לומר שיהיו לו ארצות לחוף הים וארצות ליבשה שאינם סמוכות לים, ויש מפרשים בזה כי יש מהאנשים שהם עשירים ושמחים בחלקם והוא חלק טוב ומהם שהם עשירים ואינם שמחים בחלקם, ומהם שאינם עשירים אבל הם שמחים בחלקם, ומהם שאינם עשירים ולא שמחים בחלקם, והוא החלק היותר רע מכלם, ונבא משה רבינו שיהיה נפתלי שבע רצון ושמח בחלקו, ויהיה עם זה עשיר ומלא ברכת ה', ובספרי אמרו מלמד שהיה נפתלי שמח בחלקו בימים ובדגים ופרגיות ומלא ברכת ה' זו בקעת גינוסר, ים זו ימה של סופני, ודרום זו ימה של טבריא, והנה הסכים כפי מה שפירשתי משה רבינו עם ברכת יעקב שאמר נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר כי היא כאילה שלוחה אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת תלך וכן נפתלי ירצה לכל אדם לחפצו ובסבר פנים ישיב לכל אדם אמרי שפר:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הערות

(כג) "ולנפתלי אמר". חזר אל הארץ שהפסיק, כי נחלת נפתלי היתה אצל נחלת זבולן, וברכתו ברכת העושר, נפתלי שבע רצון שיהיה שמח בחלקו. ומלא ברכת ה' ושיהיה עשיר באמת, שכשיתקבצו שני הדברים הוא עשירות על צד השלמות:
 

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון. יעקב ברכו בברכת אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. שפירותיו ממהרים להתבשל וע"כ מביאים מארצו בכורים תחילה זה"ש הנותן אמרי שפר כי בהבאת ביכורים משבחים ומודים לה', לכך נאמר כאן ע"י שהוא שבע רצון כי השביעו ה' כל רצונו ע"כ הוא מלא ברכת ה' כי הוא יברך את ה' תחילה ע"י הבאת ביכורים כי במקום שאמר יעקב הנותן אמרי שפר אמר כאן ומלא ברכת ה'. ים ודרום ירשה, שיש לו חלק בים כנרת ובדרום.

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולנפתלי אמר - למה נא'? לפי שנא' ומקצה אחיו לקח, וזה אחד מהם:

נפתלי שבע רצון - מלמד שהיה נפתלי שמח בחלקו בימים ובדגים וכפניות:

ומלא ברכת ה' - זו בקעת גינוסר. ר' אומר: זה ב"ד של טבריא, ועליו הוא אומר רצון יריאיו יעשה:

ים - זה ים של סופני: ודרום - זה ימה של טבריא: ירשה - מלמד שנתנו לו חלקו בדרום מלא חבל:

<< · מ"ג דברים · לג · כג · >>


  1. ^ רש"י משתמש במלה זו כבפועל יוצא, כמו מַשְׂבִּיעָה. ויקיעורך
  2. ^ רש"י משתמש במלה זו כבפועל יוצא, כמו מַשְׂבִּיעָה. ויקיעורך