המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהוֹרִ֧ישׁ יְהֹוָ֛ה אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֣ם גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם׃
"והוריש ה'" - אם עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי
"ועצמים מכם" - אתם גבורים והם גבורים מכם שאם לא שישראל גבורים מה השבח ההוא שמשבח את האמוריים לומר ועצומים מכם אלא אתם גבורים משאר האומות והם גבורים מכם
[כו] אף אני אעשה מה שעלי לעשות. פירוש, "והוריש" דכתיב אדלעיל קאי (פסוק כב), ורצה לומר להוריש בשביל קיום המצות. ולמה ענין זה יותר מן כל הברכות הכתובות בפרשת בחוקתי (ויקרא כ"ו, ד'-י"ב), אלא פירושו שאעשה מה שמוטל עלי, ודבר זה מוטל על הקדוש ברוך הוא לעשות, לכן הבטיחם להוריש הגוים:
והוריש ה' את כל הגוים האלה מלפניכם. הקרובים, ואח"כ כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו, והם הרחוקים. ולכך אמרו רז"ל על דוד ע"ה שעשה שלא כסדר ולא כמצות התורה, כי בתחלה כבש הרחוקים והם ארם צובה וארם נהרים שהם רחוקים מן הארץ, ואח"כ כבש הקרובים, ומפני זה אמרו כבוש יחיד לא שמיה כבוש, קראוהו כבוש יחיד לפי שלא היו שם ששים רבוא, ואמרו לא שמיה כבוש לענין קדושת הארץ במעשרות ובשמטת קרקעות מן התורה אלא מדרבנן, וארם צובה היינו סוריא, כך דרשו רז"ל בספרי.
"והוריש", חוץ ממה שיוריש את כל הגוים האלה מלפניכם שהם שבעה עממין שכ"ז בגבולי יהושע חוץ מזה וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם שהם העמים השוכנים בגבולים
שנזכר בפ' משפטים ובתחומי הארץ שחזה יחזקאל שיירשו לעת"ל:
והוריש ה' - ה' מוריש, ואין ב"ו מוריש: את כל הגוים - שומע אני כמשמעו? ת"ל האלה. אין לי אלא אלה הגוים, מנין לרבות מסייעיהם? ת"ל האלה: מלפניכם - שתהיו אתם גדלים והולכים, והם מתמעטים והולכים. וכן הוא אומר שמות כג מעט מעט אגרשנו מפניך... לא אגרשנו מפניך בשנה אחת, דברי רבי יצחק.
אמר ר' אלעזר בן עזריה: לפי שישראל צדיקים הם, למה הם יראים מן החיה? והלא כבר נאמר איוב ה כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך! וא"ת למה יגע יהושע כל אותה היגיעה? אלא לפי שחטאו ישראל נגזר להם, מעט מעט אגרשנו מפניך:
וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם - גדולים בקומה, ועצומים בכח. מכם - אף אתם גדולים ועצומים, אלא שהם גדולים מכם. ר' אליעזר בן יעקב אומר: משל לאדם שאומר: איש פלוני גבור, וזה - גבור הוא. זה גבור, שהלה גבור הימנו.
ד"א מכם - למה נאמר עוד? והלא כבר נאמר שבעה גדולים ועצומים מכם, ומה ת"ל מכם? מלמד שהאמורי, משבעה עממים, גדול וקשה כנגד כל ישראל. וכן הוא אומר עמוס ב ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים:
