קטגוריה:איכה א י
נוסח המקרא
ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך
יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ.
יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כׇּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ׃
יָד/וֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑י/הָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔/הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַ/קָּהָ֖ל לָֽ/ךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
על כל מחמדיה – ספרי תורות, שנאמר בהם (תהלים יט יא): "הנחמדים מזהב". הכל נפנו לבוז כסף וזהב, והם נפנים אל ספרי תורות כדי לשרפם, לפי שכתוב בהם (דברים כג ד): "לא יבא עמוני" וגו'.
אשר צוית לא יבאו בקהל לך – אלו עמון ומואב.אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
פירוש הטעמים
כאשר ראתה כי באו מקדשה עמון ומואב, שלא קדמו אותם בלחם ובמים בצאתם ממצרים מרוב אכזריות לבם – הוצרכה לתת להם כל מחמדיה.
רבי יוסף קרא
• לפירוש "רבי יוסף קרא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איכה א י.
ידו פרש צר על כל מחמדיה
(איכה א י): "יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ; כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ, אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ."
הצר (האויב) פרש את ידו ושדד את כל האוצרות הנחמדים של ירושלים; וכאשר ירושלים ראתה גויים אשר באו לשדוד את בית מקדשה , זעקה אל ה' "הרי אתה ציווית שלא יבואו לשם אפילו אנשים בקהל ישראל, ואיך נתת לגויים להיכנס?!".
---
הפסוק מתמקד בשוד כלי המקדש בעת החורבן.
מחמדיה
1. שלושה דברים נקראו בתנ"ך מחמדים (ראו ב פסוק ז ): בניינים יפים, כלים יפים, ואנשים יפים. בפסוקנו, מחמדיה הם כנראה כלי המקדש, שהושחתו בעת החורבן, (דברי הימים ב לו יט): "וַיִּשְׂרְפוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים, וַיְנַתְּצוּ אֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָים; וְכָל אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ, וְכָל כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית". הצר - האויב שכבש את ירושלים - פרש את ידו על כל האוצרות והכלים היפים בירושלים, ואף חדר לתוך המקדש כדי לשדוד ולהשחית את כליו.
2. על-דרך הדרש, מחמדיה הם ספרי התורה, שנאמר עליהם (תהלים יט יא): "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב"( רש"י ) . שריפת ספרי תורה לא נזכרה בפסוקים על חורבן הבית, אבל כן היתה באירועי חורבן רבים שעברו על עם ישראל במשך הדורות.
לא יבואו בקהל לך
1. יש שני עמים, שנאמר עליהם ש"לא יבואו בקהל ה'" - עמון ומואב, (דברים כג ד): "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'; גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה', עַד עוֹלָם". לפי זה, הפסוק מדבר לא על הבבלים שהחריבו את המקדש, אלא על עמים אחרים - עמונים ומואבים - שבאו אחריהם, כדי לשדוד את החורבות. ירושלים פונה אל ה' בלשון נוכח, וזועקת אליו "הרי אתה ה' ציווית עלינו, לא לאפשר לעמוני ומואבי לבוא בקהלנו; אם כך, איך הפרת את המצוה של עצמך, ואפשרת לעמונים ומואבים להיכנס למקדש?!"
2. על-דרך הדרש, העמונים והמואבים עצמם הם שאומרים "אשר ציוית לא יבואו בקהל לך". הם חדרו למקדש במיוחד כדי למצוא ולשרוף את ספרי-התורה, שהרחיקו אותם מהקהל. "הכל נפנו לבוז כסף וזהב, והם [עמון ומואב] נפנים על ספרי תורות כדי לשורפם, לפי שכתוב בהם "לא יבא עמוני" וגו'" ( רש"י ) .
3. אמנם, בפסוק עצמו לא נזכרו עמונים ומואבים. לפי זה אפשר לפרש, שהביטוי "לא יבואו בקהל לך" מתייחס לאיסור על כל קהל ישראל (פרט לכהן הגדול) להיכנס לקודש הקודשים, (במדבר ג י): "וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם, וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"(ראשון לציון) . וירושלים זועקת אל ה' "הרי אתה ה' ציווית אפילו עלינו - קהל ה' - שלא להיכנס למקדש; אז איך אפשרת לגויים להיכנס לשם?!"
"והטעם שניתן להם רשות על כך הוא, מפני טומאת האלילים שהיו מכניסים במקדש ישראל עצמם" (רמ"ד ואלי) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-08-13.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "איכה א י"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.