זהר חלק ב רמו א


דף רמו א

גוונין מלהטן מהאי בסטרא דימינא. כד ההוא רקיעא עלאה, נהר דנגיד ונפיק מעדן, אפיק נשמתין, לאעלא גו היכלא שביעאה לעילא, ההוא היכלא שביעאה נקיט לון, וכד נפקי אינון נשמתין קדישין מגו ההוא היכלא שביעאה, נחתין עד דמטון להאי היכלא, ונקיט לון האי רוחא קדישא סטטורי"ה (סטוטרי"ה) שמיה, דאיהו לימינא, וכל אינון נשמתין דכורין, דאינון זמינין לאתפרחא בזכאין דכורין, לימינא כלהו נקיט לון ומתעכבי תמן, עד דאתכלילו בנשמתין דנוקבי. (בגין, ד) מהאי רוחא נפקא רוחא אחרא לשמאלא, דאתחזי, ואתגניז ואתכליל בהאי רוחא קדמאה, ואינון חד כלילן דא בדא, והאי רוחא אחרא אקרי אדירי"ה סנוגי"א (סניגי"ה) (נ"א סנוגי"א סטני"ה), האי איהו רוחא לשמאלא. והאי קיימא, דכד תיאובתא דהיכלא שביעאה לאתדבקא בההוא נהר דנגיד ונפיק, ההוא רעותא דסלקא מתתא לעילא, עבדא נשמתין ברעותא דיליה, ואינון נוקבי. וכד רעותא דההוא נהר, נחתא ואתדבקא מעילא לתתא, עבדין נשמתין דכורין. רעותא דלעילא עביד דכורין, רעותא דלתתא עביד נוקבין.

וכד אלין נשמתין נוקבין נפקין מגו ההוא היכלא שביעאה, נחתין (ס"א נפקין) עד דמטו להאי רוחא שמאלא, דאקרי אדירי"ה, ואקרי לבנת הספיר, כמה דאוקימנא בסטרין אחרנין, כיון דמטו להאי רוחא אינון נשמתין נוקבין, נקטא לון האי רוחא, וקיימן ביה. ולבתר אתכלילו רוחא דא דשמאלא ברוחא דא דימינא, וכדין אתעבידו אינון נשמתין כלילן דכר ונוקבא כחדא (מזדווגן), ופרחאן מהאי היכלא ואתפרשן בבני נשא, (כד אתא לאתכללא), כל חד כפום ארחיה, ולבתר מזדווגן כחדא. (כד אתא לאתכללא) רוחא דא דשמאלא בימינא, בטש דא בדא לאתכללא, ונפקי נציצין דמתפשטי לכל עיבר, ואתעבידו אינון אופנים מנייהו, מאינון נציצין דנפקי מגו רוחא שמאלא, דכתיב בהו (יחזקאל א, טז) "מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש", ואלין אינון אופנים דמלהטן אשא, וקיימין בשירתא.

כיון דאתבסמו רוחא ברוחא, ואתכלילו כחדא, כדין נפקא חד נהירו דסלקא ונחתא, ומתיישבא על ארבע שורין דאופנים, ואיהו חד חיוותא דשלטא עלייהו, ואקרי 'בזק', האי בזק נהיר בנהורא דנציץ גו שלהובא, ושלטא על כל אינון אופנים. ואתפשט מניה חד רקיעא, דקיימא על תרין סמכין, ואינון תרין סמכין אינון תרין כרובין, חד מסטרא דא, וחד מסטרא דא, והאי רקיע על רישייהו, כמה דכתיב (שם י א) "ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרובים", ולאו האי רקיע דעל ריש חיוותא, והאי בזק ממנא עליה, ורוחא עלאה דאתכליל, על כלא. כל אינון צלותין, דמקדמי עד לא סיימי ישראל כלהו צלותהון, מתעכבי בהאי רקיעא, והאי בזק דשלטא על האי רקיעא מתקן לון עד דאתא סנדלפו"ן רב ממנא, רוח עלאה, דשליט על כלא, וכד סיימי ישראל כלהו צלותין, נטיל לון מהאי רקיעא, וסלקא וקשיר לון קשרין וכתרין למאריה כמה דאוקמוה.

האי בזק, קאים לממני כל אינון צלותין דסלקן, וכל אינון מלי דאורייתא דמתעטרן בליליא, כד רוחא דצפון אתער וליליא אתפלג, כל מאן דקאים בההיא שעתא ואתעסק באורייתא, כל אינון מלין סלקין, ונטיל לון האי בזק ואנח לון בהאי רקיעא, עד דסלקא יממא. ולבתר דסליק יממא, סלקן אינון מלין, ושארן באתר דרקיעא, דביה תליין כוכבייא ומזלי שמשא וסיהרא, והאי אקרי "ספר הזכרון", דכתיב (מלאכי ג טז) "ויכתב ספר זכרון לפניו", "לפניו", בגין דספר וזכרון כתב בקשורא חדא. אינון ארבע גלגלין, אינון נטלין על תריסר סמכין, אלין ארבע, אהניא"ל, קדומיא"ל (ס"י קדומיא"ל מלכיא"ל), יאהדונה"י, יהדוני"ה, די מפתחאן דשמא קדישא בידייהו. ואלין ארבע, אינון כלילן