שנים אח"כ כיבמות לד:, וכששאלה רבא קא מרנני רבנן אבתריך (כי ילדה בנים לרבא וכל ששהתה עשר שנים ונשאת שוב אינה יולדות) א"ל אנא דעתאי עלך הואי, ובתוס' שם ד"ה דעתאי שהיה לרבא אשה אחרת וקותה כל הזמן שאם יגרשנה אז תנשא לו.
ועמה ראה חיים של שלום כי היא היתה אשה מלומדת וחשובה כחגיגה ה'. שפ"א שדר רבא בשר שאינו מנוקר לאשתו ואמר קיים לי דבקיאה בניקור.
ובכתובות פה אמר קיים לי בבת רב חסדא דלא משקרא.
ובחולין מד: שרא רבא טריפתא אמרה לו בת ר"ח אבא וכו'.
ובכתובות לט: אמר רבא אמרה לי בת ר"ח כי ריבדא דכוסילתא.
ובשבת קכט. יסופר שפ"א טבלה בגו תלתין יומין (ללידתה) שלא בפני בעלה ואצטניאת ואמטוי לערסה בתריה לפומבדיתא.
ובברכות נו. כשסיפר לבר הדיא ואמר חזאי דשא ברייתא דנפל א"ל אשתך שכבה ואמר רבא כולהו מחילנא לך (מה שגרם לו צער והפסד גדול ע"י שפתר לו לרעה) בר מברתיה דרב חסדא, לא שמתה אז בזמן אביי עוד טרם שמלך רבא כי מצינו בפירוש ברכות סב. שאמרו מקמיה דמלך רבא היתה מקרקשא ליה בת רבא חסדא, ובתר דמלך עבדא ליה כוותא, וכן מפורש כתובות סה. שחומה דביתהו דאביי אתאי לקמיה דרבא (לאחר פטירת אביי) אמרה לו פסוק לי מזוני – בהדי דקא מחוי ליה איגלי דרעא נפל נהורא קם רבא על לביתיה תבעה לבת רב חסדא, א"ל מאי הוה האידנא בבי דינא וסיפר לה נפקא אבתרה מחתא לה בקולפי דשידא עד דאפקה לה מכולי מחוזא.
ומזה אנו רואין שלא כל פתרונותיו נתקיימו, אך רבה כשראה שאחרים מהן נתקיימו התיירא פן תתקיים גם זה כאשר פת לו ואמר תרי קולפי בלעת וכן היה, וכן כשפתר לו שבניו ימותו באמת מצינו כן כמו"ק כו: שאיתרע ביה מלתא.
והיא ילדה לו שני בנים נחמדים עד שרבא התפאר בהם.
את רב יוסף, ורבא מסר לו את תורתו כדמצינו אמר לו רב יוסף בריה דרבא לרבא כיבמות סד.
ורבא שלחו ללמוד לפני רב יוסף ככתובות סג.
ואמר חכים יוסף ברי בטרפות כר' יוחנן חולין כח:.
וקרוב יותר לומר שרב יוסף בריה שקראו על שם אביו היה מאשתו הראשונה יען כי זכה עוד ללמוד לפני רב יוסף ולפחות היה אז כבן טו שנה ורב יוסף נפטר תרל"ד א"כ נולד רב יוסף בריה דרבא לערך תרי"ט עוד שנה אחת קודם פטירת רב חסדא, ובת רב חסדא שהתה עשר שנים ואם נאמר שמת רמי בר חמא אם כן מת שנים הרבה קודם רב חסדא ולא משמע כן בגמרא, ואם נאמר שגרשה רמי בר חמא ע"כ מוכרח מזה שרבא לא היה כהן, ולכן קרוב יותר לומר שהיה בנו מאשתו הראשונה.
וכן היה לו בן חכים בשם רב משרשיא, וגם עליו אמר רבא שחכים בטריפות כר' יוחנן כחולין נ.
ונכדיו בני רב יוסף היו גם כן שני חכמים אחד בשם גאני כיבמות סו:, והשני בשם רב חביבא כב"ב קמג:.
וברכות ח: א"ל רבא לבניה כשאתם חותכין בשר אל תחתכו ע"ג היד ואל תשבו על מטת ארמית ואל תעברו אחורי בי"הכנ וכו'.
ונכדי רבא היו דור תשיעי לסלא מכפרי זקנו דרב, (אם נאמר שרב יוסף בריה היה בן בת רב חסדא).
