פתיחת התפריט הראשי

תלמוד בבלי


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

אובאיחוי אלכסנדרי ת"ר בהקורע מתוך השלל מתוך המלל מתוך הלקט מתוך הסולמות לא יצא מתוך האיחוי יצא אמר רב חסדא גובאיחוי אלכסנדרי ת"ר רשאי להופכו למטה ולאחותו ר' שמעון בן אלעזר דאוסר לאחותו הוכשם שהמוכר אסור לאחותו כך הלוקח אסור לאחותו ולפיכך מוכר צריך להודיעו ללוקח ת"ר תחילת קריעה טפח ותוספת שלש אצבעות דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר תחילת קריעה שלש אצבעות ותוספת כל שהו אמר עולא הלכה כרבי מאיר בקריעה והלכה כרבי יהודה בתוספת תניא נמי הכי רבי יוסי אומר ותחילת קריעה טפח ותוספת כל שהו ת"ר זאמרו לו מת אביו וקרע מת בנו והוסיף תחתון מתאחה עליון אינו מתאחה מת בנו וקרע מת אביו והוסיף עליון מתאחה תחתון אינו מתאחה מת אביו מת אמו מת אחיו מתה אחותו קורע קרע אחד לכולן רבי יהודה בן בתירה אומר על כולן קרע אחד על אביו ואמו קרע אחד לפי שאין מוסיפין על קרע אביו ואמו מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאינן בתוספת אמר שמואל חהלכה כרבי יהודה בן בתירה ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל אבילות לחוד קריעה לחוד עד היכן קורע טעד טיבורו ויש אומרים עד לבו אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (יואל ב, יג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם הגיע לטיבורו מרחיק שלש אצבעות וקורע נתמלא מלפניו מחזירו לאחוריו נתמלא מלמעלה הופכו מלמטה יוהקורע מלמטה ומן הצדדין לא יצא כאלא שכהן גדול פורם מלמטה פליגו בה רב מתנה ומר עוקבא ותרוייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי חד אמר לכל שבעה קורע לאחר שבעה מוסיף וחד אמר כל שלשים קורע לאחר שלשים מוסיף מתקיף לה רבי זירא מאן דאמר כל שבעה קורע אמאי דלא ניתן לשוללו אלא הא דאמר מר האשה שוללתו לאלתר ה"נ התם משום כבוד אשה הוא מאן דאמר כל שלשים קורע אמאי דלא ניתן לאחותו אלא לאביו ולאמו דלא ניתן לאחותו לעולם ה"נ התם משום כבוד אביו ואמו הוא ת"ר מהיוצא בבגד קרוע לפני המת הרי זה גוזל את המתים ואת החיים רשב"ג אומר נהאומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורע ומאחו וכשיבא לביתו מחזיר לו חלוקו ונותן לו דמי קרעו ואם לא הודיעו הרי זה לא יגע בו ת"ר סחולה שמת לו מת אין מודיעין אותו שמת שמא תטרף דעתו עליו ואין מקרעין בפניו ומשתקין את הנשים מפניו ומקרעין לקטן מפני עגמת נפש עוקורעין על חמיו ועל חמותו מפני כבוד אשתו ואמר רב פפא תנא באבל רבתי פאבל לא יניח תינוק בתוך חיקו מפני שמביאו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות:

ואין מברין על מטות זקופות:

ת"ר ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות ואם לאו יברוהו על מטות זקופות רבא איתרע ביה מילתא על לגביה אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי רבא זקיף אבא בר מרתא כפי אמר כמה לית ביה דעתא להאי צורבא מרבנן תנו רבנן ההולך ממקום למקום

רש"יעריכה


מתוך השלל - שלא קרע אלא בשלל:

מתוך האיחוי - מקרע האיחוי:

ובאיחוי אלכסנדרי - דהוה כשלם:

רשאי להפכו למטה - שהופך הקרע למטה והופך שלמטה למעלה ומאחהו ועושה בית הצואר ולובשו:

ותוספת שלש - כגון שמוסיף קרע אחר על אותו קרע כגון שאירעו אבל אחר:

עליון אין מתאחה - שקרעו על אביו ועל אמו:

שאינן בתוספת - כלומר אין בדין שמוסיף עליהן:

הגיע לטיבורו - ומת לו מת אחר:

מרחיק שלש אצבעות - בצד אותו קרע וקורע:

נתמלא - קרעים מלפניו מחזירו לאחוריו וחוזר וקורע לפניו:

כל שבעה - אם מת לו מת קורע קריעה אחרת:

לאחר שבעה מוסיף - על קרע ראשון:

דלא ניתן לשוללו - תוך שבעה כלל ואי מוסיף ביה מיחזי כקרע אחד אבל לאחר שבעה דכבר שללו קורע כל השלילות ומוסיף כל שהו דמינכר דעל מת אחר קרע:

אשה שוללתו לאלתר - אפילו תוך שבעה:

הכי נמי - דמוסיף דקורע השלילה ומוסיף בה פורתא דקא מינכר וקא פסיק כל שבעה קורע ואפילו אשה:

משום כבוד האשה הוא - ולא מן הדין:

משום כבוד אביו - ולא מן הדין והוי כאיחוי לפיכך מוסיף בו לאחר שלשים:

בבגד קרוע - קודם לכן גוזל הכל שמרמה הכל שמראה להן שקרע על המת:

ואם לא הודיעו - שהולך לבקר את אביו:

יברוהו - לאותו שבא על מטות כפויות: אבל ההולך ממקום למקום:

תוספותעריכה


ובאיחוי אלכסנדרי. בירושלמי איזהו איחוי כל שאין מקומו ניכר ובמסכת שמחות (פ"ט) מפרש כל שאחוהו כל צורכו:

כך הלוקח אסור לאחותו. שמעתי אם מותר למוכרו לנכרי נהי דלוקח אסור לאחותו אם הוא נכרי מותר ואע"פ דמוכר צריך להודיע ללוקח היינו כדי שלא יעשה לוקח איסור אבל אין אנו חוששין אם יתפרנו הנכרי ולכאורה היה מותר ועוד צ"ע והאי וכשם שמוכר כו' הוי פי' לתנא קמא בלא הפיכה ולר"ש בן אלעזר אפילו ע"י הפיכה ובמאי דפליגי נראה דהלכה כתנא קמא וכן פירש הר"א:

תחילת קריעה שלש אצבעות. לא ידענא ממאי מפיק טעמא דלעיל (ד' כב:) מפקינן טפח מויחזק אין אחיזה פחות מטפח:

תניא נמי הכי. רבי יוסי סובר כן ורבי יוסי הלכה כמותו לגבי דרבי מאיר ורבי יהודה בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מו:) ועוד דה"ל מכריע:

קורע קרע אחד על כולן. במסכת שמחות (פ"ט) א"ל מת אביו וקרע והוא אינו אלא אמו יצא מתה אמו והוא אינו אלא אביו יצא מת אביו מתה אמו וקרע והוא אינו אלא אחד מן הקרובין יצא אחד מן הקרובין וקרע והוא אינו אלא אביו או אמו לא יצא ובירושלמי אמרו לו מת ראובן וקרע ואמרו שמעון היה יצא אמרו לו מת ראובן וקרע ואח"כ: אמרו לו קיים היה ומת אית תנא לא יצא וכן קרע על אביו ונמצא בנו אם מת על אתר אין צריך לקרוע כמה הוא על אתר כדי דבור ובסוף פרק בתרא דנדרים (דף פז.) כמו כן היא שנויה:

אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאינן בתוספת תימה . מאי מוסיף לפרש הטעם מן הברייתא ופירש הר"א בשם רבינו שמואל דלא גרסינן לפי שאין מוסיפין בברייתא והר"י הקשה בתוספות מאי שייך בתוספת נראה לי דמצי למימר דסבירא כמאן דאמר עד טיבורו אי נמי עד שיגלה את לבו אין זה כל כך כמו עד לבו מיהו יותר נראה לי דקאמר רב נחמן בר יצחק לפי שאינן בתוספת שצריך לקרוע עד לבו ואם אירע כך שלא קרע עד לבו מ"מ כיון דלא עשה כמו שהיה צריך אומר אין שייך תוספת מיהו לפירושו קסבר רב נחמן בר יצחק כיש אומרים עד לבו ואפילו למאן דאמר בסמוך עד טיבורו יש ליישב כמו שפי' שאין צריך לקרוע על אביו ועל אמו רק עד שיגלה את לבו מכל מקום אם קרע טפי שפיר משום כבוד אביו ואין כאן בל תשחית:

פורם מלמטה. בפ' בתרא דהוריות (ד' יב:) מפרש מה קורע למטה אם בצואר:

לפי שאין מוסיפין על אביו ואמו. פי' בקונטרס דאכולהו קאי דבין אם קרע על אביו קודם בין קרע על אחד מקרוביו קודם ולא ידענא מנא ליה דלישנא משמע דוקא על קרע אביו ואמו שהיה קודם:

עין משפט ונר מצוהעריכה

קצט א מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ג:

ר ב ג מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ג , סמג עשין ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ סעיף כ:

רא ד ה מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ג והלכה ד , סמג שם , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ סעיף יט:

רב ו מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ב והלכה י , סמג שם , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ סעיף ג:

רג ז ח מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ט , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ סעיף כב:

רד ט מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה י , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ סעיף כא:

רה י מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה א , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ סעיף ב:

רו כ מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה א , ומיי' פ"ז מהל' אבל הלכה ו , סמג שם וסמג לאוין שא , ומיי' פ"ה מהל' כלי המקדש הלכה ו:

רז ל מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה י , סמג עשין ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ סעיף כא:

רח מ מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ו , סמג שם , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ סעיף לג:

רט נ מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ז , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ סעיף לד:

רי ס מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ה , טור ושו"ע יו"ד סי' שלז:

ריא ע מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ד , טור ושו"ע יו"ד סי' שמ סעיף ד:

ריב פ מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה כ , טוש"ע שם , וטור ושו"ע יו"ד סי' שצא סעיף א: