עיקר תוי"ט על כלים כ

משנה כלים, פרק כ':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) וכיון שמתחלת ענינם נעשו לשני דברים יחד, להיותן מכלי קבול ולישב עליהן, ולזה כאשר נפחתו ונטהרו מטומאת שרץ, הנה נשארו בדין המשכב ויטמאו במדרס. הר"מ. ועתוי"ט:

(ב)

(ב) (על הברטנורא) כשנופח בפיו. הר"ש:

(ג) (על הברטנורא) דכיון שאינה מלאה מתגלגלת. הר"ש:

(ד) (על הברטנורא) ואינו יכול לרחוץ בה רגלו אחת. תורת כהנים:

(ה) (על הברטנורא) כשכפאה על פיה. וכדתניא, כפה סאה וישב עליה:

(ו) (על הברטנורא) שהרי היא כקערה ושיעורה בזיתים. וביתר מט' קבין לקמן במשנה ד':

(ז) (על המשנה) מקבלת כו'. לא ידענא אמאי משני הכא מבכל דוכתי דתני טמאה מדרס:

(ג)

(ח) (על הברטנורא) ותרגום נס, כלונסא כו'. ואע"פ שהנס הוא כמין מקל ארוך שאינו עב, הכא מיירי שהוא עב כמו קורה. דהא תנן בסיפא כסא שקבעו בכלונס:

(ט) (על הברטנורא) מדלא כתיב גבי משכב אשר שכב וגבי מושב אשר ישב בקמ"ץ ופת"ח, וכתיב ישכב ישב, משמע שישכב עליו תמיד, במיוחד לשכיבה ולישיבה. וגבי משכב נמי דריש ליה התם הכי. רש"י:

(ד)

(י) (על המשנה) גדולה. יתירה מתשעה קבין. הר"ש:

(ה)

(יא) (על המשנה) קבעו. במסמרים. הר"מ. ועתוי"ט:

(יב) (על המשנה) בשידה כו'. לכאורה אורחא דמילתא נקט. אבל הר"מ כתב, הרי זו מכלל השידה וטהורה. נראה שדעתו דמיירי דוקא בשידה כו' הבאים במדה שהם טהורים:

(ו)

(יג) (על הברטנורא) אבל הר"מ השוה שתי המשניות, ומפרש למשנתינו דה"ק, אבל טמא טמא מת כלומר שהוא ישוב כמו כלים אשר נטמאו בטמא מת. כאשר נגעו במדרס ישובו ראשון. עתוי"ט:

(יד) (על הברטנורא) הר"ש. ולא ידענא למה לא הראה על מקומה במכילתין פרק כ"ז משנה ט':

(טו) (על המשנה) טמא מת. ולא עשאוהו כאחת ממחיצות הבית שאינן מקבלות טומאה. רש"י:

(ז)

(טז) (על המשנה) גמר כו'. לכאורה קשה למה ליה למתני הכי, דהא בכל מקום שנשנה המלאכה שבה מיטמא הכלי, טעמא לפי שבו נגמרת מלאכתו. וי"ל, דבמחצלת יש שעושין עוד מלאכות אחרות אחר זו המלאכה והוה אמינא דעדיין לא נגמרה מלאכתה מקרי, קמ"ל: