משנה כלים כ רמבם

נוסח הרמב"ם עריכה

(א) הכרים, והכסתות, והשקין, והמרצופין,

שנפחתו - הרי אלו טמאים מדרס.
הקלוסטר - ארבעת קבין.
והתרומל - חמשת קבין.
והכריתית - סאה.
והחמת - של שבעת קבין.
רבי יהודה אומר:
אף הרובצל והמיזדה - כל שהן הרי אלו טמאין מדרס.
וכולן שנפחתו - טהורין,
מפני שבטל העיקר - בטלה הטפילה.


(ב) חמת חלילין - טהורה מן המדרס.

עריבת פיסונות -
בית שמאי אומרין: מדרס.
ובית הלל אומרין: טמא מת.
עריבה, משני לוג ועד תשעת קבין -
שנסדקה - טמאה מדרס.
הניחה בגשמים, ונתפחה - טמאה טמא מת.
בקדים, ונסדקה - מקבלת מדרס.
זה חומר בשירי כלי עץ מבתחילתן,
וחומר בכלי נסרים מבתחילתן -
שתחילתן - אינן מקבלין טומאה עד שיתחסמו,
נתחסמו, אף על פי שנשרו שפתותיהן כל שהן - טמאין.


(ג) מקל שעשאו יד לקורדום - חיבור לטומאה בשעת מלאכה.

והדיוסטר - חיבור לטומאה בשעת מלאכה.
קבעו בכלונס - טמא, ואינו חיבור לו.
עשה בו דיוסטר - אין טמא אלא צורכו.
כיסא שקבעו בכלונס - טמא, ואינו חיבור לו.
עשה בו כיסא - אין טמא אלא מקומו.
קבעו בקורת בית הבד - טמא, ואינו חיבור לה.
עשה בראשה כיסא - טהור,
מפני שאומרין לו: עמוד - ונעשה את מלאכתנו.


(ד) עריבה גדולה שנפחתה מלקבל רימונים -

התקינה לישיבה -
רבי עקיבה - מטמא.
וחכמים - מטהרין, עד שיקצע.
עשאה אבוס לבהמה -
אף על פי שקבעה בכותל - טמאה.


(ה) כופת שקבעו בנדבך -

קבעו ולא בנה עליו,
בנה עליו ולא קבעו - טמא.
קבעו ובנה עליו - טהור.
מפץ שנתנו על גבי הקורות -
קבעו ולא נתן עליו את המעזיבה,
נתן עליו את המעזיבה ולא קבעו - טמא.
קבעו ונתן עליו את המעזיבה - טהור.


[ו] *הערה 1: קערה שקבעה בשידה, תיבה, ומגדל -

כדרך קבלתה - טמאה.
שלא כדרך קבלתה - טהורה.


(ו) [ז] סדין שהוא טמא מדרס -

ועשאו וילון - טהור מן המדרס,
אבל טמא טמא מת.
מאמתי היא טהרתו?
בית שמאי אומרין: משישבר.
בית הלל אומרין: משיקשר.
רבי עקיבה אומר: משיקבע.


(ז) [ח] מחצלת -

שעשה לה קנים לאורכה - טהורה.
וחכמים אומרין: עד שיעשם כמין כי.
עשאם לרוחבה -
אם אין בין קנה לחברו ארבעה טפחים - טהורה.
נחלקה לרוחבה -
רבי יהודה - מטהר.
וכן המתיר ראשי המעדנים - טהורה.
נחלקה לאורכה -
ונשתיירו בה שלשה מעדנים של שישה טפחים - טמאה.
מחצלת - מאמתי מקבלת טומאה?
משתתקנב - והיא גמר מלאכתה.


הערות עריכה

  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם


הדף הראשי של משנה כלים כ