רש"י על עזרא ג


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויגע" - כמו והגיע "החדש השביעי" - הוא חדש תשרי ובני ישראל אשר היו בערים מה עשו ויאספו כולם כאחד לירושלים

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויכינו המזבח על מכונותיו" - כדי להקריב עליו קרבנות שהרי היו יראים מעמי הארצות שלא יקנתרום ושלא ילשינום למלך ובנו המזבח לעלות עליו עולות למען ישמעו ויבינו העמים בדבר אשר עשהו ע"פ המלך ועל כן ימנעו מלקנתרם לבנין הבית "לבקר ולערב" - תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועולת יום ביום במספר" - קרבנות החג במספרם כמשפטם

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואחרי כן" - ולאחר הסוכות היו מקריבים קרבנות בכל יום לבקר ולערב

"ולחדשים" - ולראשי חדשים היו מקריבים קרבנות של ראשי חדשים

"ולכל מועדי ה'" - ולשאר מועדות קרבניהם

"ולכל מתנדב" - ולכל אותם המתנדבים נדבותיהם היו מקבלים הכהנים אותם להקריבם ומיום אחד בתשרי התחילו להקריב קרבנות ועדיין לא נבנה יסוד הבית

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לצידונים ולצורים" - בני צור וצידון שהיו אומנים לבנות הבית

"אל ים יפוא" - דרך הים היו מביאים אותם

"כרשיון" - כאשר היה רשות המלך עליהם לבנות הבית כרשיון לשון רשות מגזרת רשה שהרי מן אבה יאמר אביון ומן צבה יאמר צביון ומן חזה חזיון ומן רעה רעיון מן חבה חביון ומן רשה יאמר רשות כמו מן ענה ענות ומן שבה שבות ומן ראה ראות ומן זנה זנות נמצאו רשות ורשיון באין ויוצאין מגיזרה אחת לפי שער הדקדוק ולשון א' הם ומנחם חברו ל' ארשת שפתינו ולא דקדק בגיזרתו ואעפ"כ שני פנים הללו קרובים זה לזה במשמעותם

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בחדש השני" - הוא חדש אייר

"מהשבי" - כל אותן שבאו מהשביה לירושלים

"ויעמידו" - העמידו הלוים המשוררים לנצח ולומר שירה לפני הבונים בשעת בניין יסוד הבית

"לנצח" - שני נצוחות הללו הם ניצוחי שירה כמו למנצח (בנגינות) מזמור לדוד (תהלים ד')

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויעמוד ישוע" - עמדו ואמרו שירה ביחד סביב עושי מלאכה יסוד הבית

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויסדו" - משקל חזק מן יסוד כמו ויסדו טירותיהם כן וישבו מן ישב ויסדו מן יסד ומשמעותן ויסדו וישבו במשקל חזק בשתי יודי"ן אחת פעולה ואחת של יסוד ופתרונן היו מייסדים מיישבים

"ויסדו הבונים" - והבונים מייסדים את יסוד היכל ה' בשעה שהיו מנצחים בשירתם והעמידו הכהנים מלובשים בגדי כבוד וחצוצרות בידיהם לתקוע בהם

"והלוים בני אסף" - היו משוררים

"במצלתים" - כמו (תהלים קנ) צלצלי שמע כלי שיר הם

"ע"י דוד" - שהיו מנצחים ומשוררים שירות של דוד מלך ישראל

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויענו" - לשון עניית זמר כמו ותען להם מרים (שמות טו)

"ובהודות" - ובהודיות

"כי טוב" - להודות לה'

"וכל העם" - שאר עם ישראל

"על הוסד" - כל השמחות הללו היו עושים על בנין היסוד אשר הוסד בבית ה'

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ביסדו" - ביסוד שלו מן שם דבר של יוסד ומן יסד יאמר ביסדו כמו מן חדש בחדשו מן קדש בקדשו

"זה הבית" - כשהיו רואין בניין בית זה היו בוכין מתוך שהיו זוכרים אותו בניין גדול של בית ראשון

"ורבים" - אשר לא ראו בניין בית ראשון היו שמחין ומריעין בשמחה בקול גדול מרוב שמחתן שיצאו מגלותן

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואין העם מכירים" - אותן השומעים לא היו מכירים קול תרועה של שמחה מפני קול בכי העם שהרי העם השמחים היו מריעים תרועה גדולה וקול הבכי נשמע יותר ויותר עד למרחוק