רש"י על עזרא ג
<< · רש"י על עזרא · ג · >>
פסוק א
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
"ולחדשים" - ולראשי חדשים היו מקריבים קרבנות של ראשי חדשים
"ולכל מועדי ה'" - ולשאר מועדות קרבניהם
"ולכל מתנדב" - ולכל אותם המתנדבים נדבותיהם היו מקבלים הכהנים אותם להקריבם ומיום אחד בתשרי התחילו להקריב קרבנות ועדיין לא נבנה יסוד הביתפסוק ז
"אל ים יפוא" - דרך הים היו מביאים אותם
"כרשיון" - כאשר היה רשות המלך עליהם לבנות הבית כרשיון לשון רשות מגזרת רשה שהרי מן אבה יאמר אביון ומן צבה יאמר צביון ומן חזה חזיון ומן רעה רעיון מן חבה חביון ומן רשה יאמר רשות כמו מן ענה ענות ומן שבה שבות ומן ראה ראות ומן זנה זנות נמצאו רשות ורשיון באין ויוצאין מגיזרה אחת לפי שער הדקדוק ולשון א' הם ומנחם חברו ל' ארשת שפתינו ולא דקדק בגיזרתו ואעפ"כ שני פנים הללו קרובים זה לזה במשמעותםפסוק ח
"מהשבי" - כל אותן שבאו מהשביה לירושלים
"ויעמידו" - העמידו הלוים המשוררים לנצח ולומר שירה לפני הבונים בשעת בניין יסוד הבית
"לנצח" - שני נצוחות הללו הם ניצוחי שירה כמו למנצח (בנגינות) מזמור לדוד (תהלים ד')פסוק ט
פסוק י
"ויסדו הבונים" - והבונים מייסדים את יסוד היכל ה' בשעה שהיו מנצחים בשירתם והעמידו הכהנים מלובשים בגדי כבוד וחצוצרות בידיהם לתקוע בהם
"והלוים בני אסף" - היו משוררים
"במצלתים" - כמו (תהלים קנ) צלצלי שמע כלי שיר הם
"ע"י דוד" - שהיו מנצחים ומשוררים שירות של דוד מלך ישראלפסוק יא
"ובהודות" - ובהודיות
"כי טוב" - להודות לה'
"וכל העם" - שאר עם ישראל
"על הוסד" - כל השמחות הללו היו עושים על בנין היסוד אשר הוסד בבית ה'פסוק יב
"זה הבית" - כשהיו רואין בניין בית זה היו בוכין מתוך שהיו זוכרים אותו בניין גדול של בית ראשון
"ורבים" - אשר לא ראו בניין בית ראשון היו שמחין ומריעין בשמחה בקול גדול מרוב שמחתן שיצאו מגלותןפסוק יג
<< · רש"י על עזרא · ג · >>