מלבי"ם על עזרא ג
<< · מלבי"ם על עזרא · ג · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
השאלות
(ג – ו) על מה בא הטעם כי באימה עליהם מעמי הארצות? למה כפל ושנה שהקריבו עולות שמשמע שלא הקריבו חטאת המוספים שצריכים להקריב בר"ח ומועדות, ולמה?:
(ג) "ויכינו המזבח על מכונותיו". כמ"ש ג' נביאים עלו עמהם מן הגולה, א' העיד על מקום המזבח, ומ"ש כי באימה עליהם, הוא טעם מדוע המתינו עד התאספו העם כולו, ולא עשו מזבח עד עתה מפני שיראו שעמי הארצות ישביתו אותם בהיותם אנשים מעטים:
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ז
השאלות
(ז) למה אמר כרשיון כורש עליהם שהוא למותר?:
(ז) "כרשיון כרש", כי עצי הלבנון היו שייכים למלך ולא היו יכולים לקחת עצים משם בלא רשות המלך כמבואר בנחמיה [ב' ח'], והם שלחו להביא עצים משם לא לקנות בכסף, מפני שבמכתב כורש היה כתוב ונפקתא מבית מלכא תתיהב כמבואר לקמן [ו' ד'], ואחר שצוה שיהיה הוצאת הבנין על הוצאותיו היו יכולים לקחת כרשיון כורש עליהם:
פסוק ח
השאלות
(ח – ט) למה אמר שתי פעמים לנצח על מלאכת בית ה' לנצח על עושי המלאכה, ותחלה משמע שכל הלוים היו ממונים ע"ז:
(ח) "הבאים מהשבי, לירושלים, לנצח", לומר שירה בעת הנחת היסוד כמ"ש בפ"י:
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
השאלות
(יב – יג) למה אמר שאין מכירים תרועת השמחה כי העם מריעים תרועה גדולה, שזה סותר את עצמו:
(יב) "אשר ראו", מלת ראו נמשך גם למטה, ומלת בעיניהם נמשך גם למעלה, ושיעורו "אשר ראו הבית הראשון [בעיניהם] וראו ביסדו זה הבית בעיניהם, היו בוכים" כמ"ש [חגי' ב'] מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם רואים אותו עתה וכו'. "ורבים בתרועה", י"ל עפמ"ש הרמב"ם בפ"א מה' תרומות מטעם שקדושת יהושע בטלה וקדושת עזרא לא בטלה, מפני שקדושת יהושע היה ע"י הכיבוש וכשנכבשה מהאויבים בטל הכיבוש ובטלה הקדושה, אבל קדושת עזרא שהיה ע"י חזקה לא בטלה, ורבים היו בוכים על שראו שבונים ברשות כורש וכפי פקודתו שגבל מדת הבנין וענינו כמ"ש [לקמן ו'], ואם היו זוכים היה נעשה להם נס בימי עזרא כמו בימי יהושע בן נון כמ"ש חז"ל [ברכות ד'] וע"ז בכו, ורבים שמחו עי"כ שבזה תהיה קדושתו עולמית ולא תתבטל, וז"ש.
פסוק יג
<< · מלבי"ם על עזרא · ג · >>