מ"ג עזרא ג ז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתנו כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֨תְּנוּ־כֶ֔סֶף לַחֹצְבִ֖ים וְלֶחָרָשִׁ֑ים וּמַאֲכָ֨ל וּמִשְׁתֶּ֜ה וָשֶׁ֗מֶן לַצִּֽדֹנִים֙ וְלַצֹּרִ֔ים לְהָבִיא֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ אֶל־יָ֣ם יָפ֔וֹא כְּרִשְׁי֛וֹן כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֖ס עֲלֵיהֶֽם׃
רש"י
"אל ים יפוא" - דרך הים היו מביאים אותם
"כרשיון" - כאשר היה רשות המלך עליהם לבנות הבית כרשיון לשון רשות מגזרת רשה שהרי מן אבה יאמר אביון ומן צבה יאמר צביון ומן חזה חזיון ומן רעה רעיון מן חבה חביון ומן רשה יאמר רשות כמו מן ענה ענות ומן שבה שבות ומן ראה ראות ומן זנה זנות נמצאו רשות ורשיון באין ויוצאין מגיזרה אחת לפי שער הדקדוק ולשון א' הם ומנחם חברו ל' ארשת שפתינו ולא דקדק בגיזרתו ואעפ"כ שני פנים הללו קרובים זה לזה במשמעותםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לחוצבים" - המה כורתי האבנים ממקום מחצבם
"ולחרשים" - הם האומנים בוני הקיר
"לצדונים ולצורים" - כי יודעים המה לכרות העצים כמ"ש (במ"א) בבנין שלמה
"אל ים יפוא" - להשיטם עליו ולבוא לירושלים
"כרשיון" - כרשות כורש אשר היה עליהם לבנות את הבית
מצודת ציון
"לצדונים ולצורים" - אנשי צידון וצור
"כרשיון" - הוא מלשון רשות הידוע בדרז"למלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ז) למה אמר כרשיון כורש עליהם שהוא למותר?:
(ז) "כרשיון כרש", כי עצי הלבנון היו שייכים למלך ולא היו יכולים לקחת עצים משם בלא רשות המלך כמבואר בנחמיה [ב' ח'], והם שלחו להביא עצים משם לא לקנות בכסף, מפני שבמכתב כורש היה כתוב ונפקתא מבית מלכא תתיהב כמבואר לקמן [ו' ד'], ואחר שצוה שיהיה הוצאת הבנין על הוצאותיו היו יכולים לקחת כרשיון כורש עליהם: