אבן עזרא על עובדיה א
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
לא ידענו דורו ולא נוכל לומר כי הוא הנזכר בספר מלכים בימי אחאב כי שם כתוב (מלכים א יח, ג): ועובדיה היה ירא את ה'. ואילו היה זה הנביא בעצמו, איך יקראנו ירא השם ולא יקראנו נביא? כי הנבואה היא המעלה הנכבדת יותר!
ולפי דעתי, "כי שמועה שמענו" – זה הנביא וירמיה וישעיה ועמוס שהתנבאו על אדום, על כן אמר: שמענו.
"וציר" – כאילו ציר שלוח בגוים שהתחברו ויאמרו אלה לאלה "קומו".פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"אם גנבים" – בסתר. "שודדי לילה".
"נדמיתה" - נכרתה, כמו (הושע י, ז): נדמה שמרון.פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"עד" – לא יכלו אנשי בריתך להושיעך, רק שלחוך עד סוף הגבול שלך, בלכת פליטיך בשביה.
"לחמך" - כאשר היית במקומך זהו "תחתיך".
"אנשי שלומך" – המאכילים אותך נותני מזור בלחמך ולא הרגשת.
"ומזור" – כמו (הושע ה, יג): מזורו.
ותחסר כ"ף ממלת "אין" כאיש אשר אין תבונה בו, וכמוהו (ישעיהו מ, כט): ולאין אונים עצמה ירבה – ולאיש אין אונים. ורבי מרינוס אמר: "בו" כמו ממנו – (שמות יב, מח) וכל ערל לא יאכל בו – לא התבוננת ממנו.פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"וחתו". "תימן" – אולי הזכירו לתקפו.
"גבוריך" – שהם מתימן כי הוא מבני אדום.
"למען יכרת איש" – מרוב ההרג, ולא ישאר פליט.
וטעם "למען" דבק עם והאבדתי.פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"אל" - בעבור שהיה לעולם אדום תחת יד יהודה, על כן היה קשה עלינו שמחת אדום מצרתו.
"ואל תשלחנה" - דרך קצרה. והטעם: ידיך וככה יחפרו בעמק רגליו.פסוק יד (כל הפסוק)
"ואל הפרק" - מקום שיתפרקו ממנו הדרכים לאמר לבבליים: אי זה הדרך הלך הפליט?
"ואל תסגר שרידיו" - למסור כאילו תסגור עליו.פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"כי" - מדבר לישראל, כאשר שתיתם – כוס, כן ישתו כל הגוים.
"ולעו" - כמו ילע קדש. והטעם: בליעה, אלא שהוא חסר בית. ויפת אמר: כאשר שתו הגוים ושמחו על הר קדשי, כן ישתו על הר עשו.פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"וירשו" - אנשי הנגב שם מקום, או נגב ארץ ישראל והיושבים בשפלה, כמו: בערבה בהר ובשפלה ובנגב.
"ובנימין" - ירש את הגלעד מעבר לירדן.פסוק כ (כל הפסוק)
"וגלות" - אמר רבי משה: הגלות שהחלו לגלות. ורבי מרינוס אמר: כי החל כמו ויאבל חיל וחומה, והטעם כי תתפש המדינה ונהרג מה שבתוכה, גם הבורחים לא נמלטו רק מעטים שהיו בחיל.
"אשר כנענים" - שמענו מפי גדולים כי ארץ אלמניי"ה הם הכנעניים שברחו מפני בני ישראל בבואם אל הארץ, גם ככה צרפת היא פרנסי"ה. ותרגום יונתן בן עוזיאל: ספרד אספמיא וזו היא גלות טיטוס, וזאת הנבואה לעתיד. לא כאשר אמר רבי משה, כי אז נפזרו מהבית הראשון.פסוק כא (כל הפסוק)
"ועלו מושיעים" - הם שופטי ישראל לשפוט השרידים בהר עשו, אז תהיה לשם המלוכה בגלוי, כדרך: והיה ה' למלך על כל הארץ, שהוא לעתיד.