ספר קרניים/דן ידין הכל

פירוש על מאמר א

מתוך: ספר קרניים/א (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) ערב עבדך לטוב וכו':    פי', ערב עבדך הוא המדריגה דדוד המלך ע"ה. והנה מקור תוכן כוונתו.

דוד מספרו ערב כזה:

• ד' דדוד - הכפל של ד' הוא ח', ח' פעמים ח' - גימטריא ס"ד.
• ו' דדוד - כפל שלו י"ב, י"ב פעמים י"ב - גימטריא קמ"ד.
• ד' אחרונה דדוד גם כן - הכפל שלו ח', ח' פעמים ח' - גימטריא ס"ד.
• הכל מספר רע"ב, מנין ער"ב.

וז"ש "ערב עבדך וכו' דא יחודא ודרגא דדוד, רזא דשמו" שכתוב וק"ל.

(ב) ובודאי כן הוא:    סוד כפל כפלים כדפי'. וזהו סוד שכתוב חושבניה דע' ומאתים ותרין שהוא גימטריא ער"ב בפשיטותיה - ר"ל שם דוד צריך לחשבון כפלי כפלים, אבל ערב הוא כפשוטו ואין צריך לחשבונו' כמו סוד דוד.

(ג) בסוד חי קיים לעד:    פי', חי קים לעד גימטריא ערב כמנין דוד.

(ד) והוא נשף בודאי כו':    פי', סוד נשף הוא ערב, דנשף אורתא הוא, משום זה נקרא דוד הקטן. וזהו "וקטן מגלה זה הסוד" - ר"ל משום שנקרא דוד הקטן זה מורה שפלות שישראל בזמן הזה סחופים ודחופים ויסורים באים עליהם שהוא ערב, אורתא, לילה. הגלות נמשל ללילה שנאמר שומר מה מליל וכו'. ומדרש מלא בבראשית רבה פ"ח וז"ל: ישראל נמשלו ללבנה שבזמן הזה הם קטנים ולעתיד לבא ועלו מושיעים בהר ציון וכו', והם נמשלים לערב.

וז"ש "וקטן מגלה זה הסוד סוד לבנה סודו" - ר"ל לבנה ממש כדאיתא במדרש שהבאתי.

"מאור הקטן" - ר"ל לבנה, מאור הקטן שנאמר ואת המאור הקטן וכו'. ודע שכל זמן שישראל חוטאים נקראים שפלים ונבזים, עבדים מסטרא דמ"ט שר הפנים שנקרא עבד בסוד (עבדו זקן ביתו) אליעזר עבד אברהם. אליעזר עם ו' אותיותיו גימטריא שכ"ד. עבד אברהם גם כן גימטריא שכ"ד. מנין מיטטרון שהוא גימטריא שכ"ד. ובדברים לא יוסר עבד וכו', שבשעה שהם מכוונים ונק' בשם לבנה מאור הקטן ואינם נק' חמה. וזהו סוד שישראל יצאו בחדש ניסן שהוא סוד לבנה כדפי'. ועיין בזהר בריש פרשת במדבר עמוד רכ"ה. ועיין ביאורו בפירושי שם בספרי "מחנה דן". ואין כאן מקומו כלל. וזהו שכתב "סוד עבדים המרמז לסוד פשיטותיה", ר"ל מה שאמרתי שהוא סוד לבנה אור הקטן ממילא הוא סוד עבדים כדפי' סוד מטטרו"ן עבדא קדישא המרמז לסוד פשיטותיה, פי' עבדים^[1] מרמזים לסוד ערב כדפירשתי למעלה. ודוק.

(ה) משום דסמיך ליה ושמו קודם לו וכו':    פי' משום דעבד סמוך לערב, נאמר "ערב עבדך", והשם מורה שם דוד והוא ערב, קודם לעבדך.

והוא בסוד "מי מנה עפר יעקב ומספר רובע" בסוד יעקב הקטן, וקטן מחזיק עצמו כעפר, ודוד הקטן. ודי בזה למבין.

פירוש על מאמר ב

מתוך: ספר קרניים/ב (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) סוד סוכה וכו':    ידוע כי רחמים הוא סוד מחשוף הלבן, סוד כסף, והוא מורה רחמים. ושחור מורה הדין כידוע "האי שחור אדום הוא", סוד גבורה ופחד. והכוונה סוכה גימטריא "צ"א" מנין תרין שמות הוי"ה אדנ"י משולבים כזה: יאהדונה"י. אתוון סוכה - כ"ו ה"ס. כ"ו גימטריא הוי"ה - רחמים. ה"ס גימטריא אדנ"י בסוד דין - "ה"ס מפניו כל הארץ". שניהם גימטריא אמ"ן כידוע.

(ב) ורחמים למעלה בכיוון וכו':    הכוונה כי ב' שמות - הוי"ה אדנ"י - עולין במספר שלום עם ד' אותיות שהוא מנין ש"ף כשתצייר הוי"ה למעלה ואדנ"י למטה, ותכה אות שלתחת באות שעליה לפי שממנה קבלה השפע. ולזה

• באות א' של אדנ"י תכה בי' של הוי"ה - למהוי עשר,
• וככה בד' עם ה' - למהוי עשרים,
• ונ' עם ו' למהוי ש'...^[2]
• הכל יהיו ש"ף כחושבן שלום עם ד' אותיותיו.

ובעוונותינו הרבים נפלה עטרת ראשינו ודאי, סוד שם הוי"ה ב"ה שהוא לעטרה ע"ש אדנ"י, ואז נקר' סוכת דוד הנופלת - דוד דייקא, בסוד דוד מלך ישראל חי וקיים, שניקודו של דוד הוא כ"ו - מנין הוי"ה. וסוד דוד הוא אדנ"י, והוי"ה לו לסוכה, כי מסכך הוי"ה על אדנ"י כסכך, ואז מוריד הקב"ה דמעות לים הגדול שהוא סוד אלהים עשרה פעמים, שבהם ן' אותיות, ובסוד קווצותיו תלתלים שחורות, כי ה' פעמים אלהים ה' פעמים אלהים שווה 430 - ת"ל. לעשרה אלהים הם ב' פעמים ת"ל ב' פעמים ת"ל שווה 860. והוא סוד תוקפ' דדינא שחורות כעורב.

(ד) ^[3] והיא משתתקת גבורה לרחמים:    כוונתו שמדת הדין נתהפך לרחמים (זרזיר)^[4] כדפי' לעיל.

(ה) בסוד קליפת עשו:    ידוע שעשו נקרא עורב - לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב, והוא סוד דין כדפי' לעיל בסוד שחורות כעורב - עורב דייקא, ר"ל קליפת עשו עורב נתהפך למדת הדין ברמז.

(ו) והמבטלו:    פי' עשו נקרא ברמז עורב, ונקרא דוד גם כן ערב בסוד ערב עבדך לטוב, וערב דדוד סוד סוכה - כ"ו ה"ס, ונטל ערב דקליפת עשו ומהפכו ממדת הדין למדת הרחמים כדפי', זהו סוד "והמבטלו בן ישי בשמו".

(ז) והרמזים אינם שוים וכו':    הוקשה לו שערב נרמז בעשו ונרמז בדוד, ואם כן מה מעלה יש לדוד על עשו הרשע. ומתרץ - "והרמזים אינם שוים", כי הרמז הראשון - ר"ל ערב שנרמז בעשו - אינו מרמז בשמו כלל. אבל ערב דדוד נרמז בשמו כדלעיל. וז"ש "והשני נרמז בשמו". וק"ל שבסוד דוד תרין ערבין לטובה ולכן מבטל קליפת עשו ערב. והבן זה מאד.

(ח) ושליחות נח גם מרמז בזה:    פי' וישלח את העורב. וכבר ידוע שסוד נח הוא סוד דוד בסוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש, ונח מבטל קליפת ערב ודוד המקור המבטל כדפיר' למעלה. ועיין בספרי "מחנה דן" ותראה פלאות.

פירוש על מאמר ג

מתוך: ספר קרניים/ג (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) והנה קליפת עורב וכו':    פי' קאי אלמעלה בסוד קליפת עורב וכו', והוקשה לו והלא עורב בכל מקום כתוב מלא בו"ו, וכאן ערב חסר ו'? ומתרץ שלכן כתיב חסר ו' לפי שידוע שהוי"ו מורה חיים לעולם כנודע מן הזוהר בכ"מ, ובפרט בפרשת תצוה דף פ"ט שע"ו, והוא האילן עץ החיים שהוא תפארת ישראל, ות"ת הוא גוף האילן ספירה ששית, כנודע כח"ב חג"ת. ובו אחיזת יעקב - שלישי לאבות כנודע ת"ת יש'י"ס^[5]. וז"ש "בהסירותו חיים המורה אילן ששי בשלישי וכו'", ר"ל סוד אות ו' שהוא ששי לספירות כנז"ל, ומספרו הוא גם כן ששה הוא הנאחז בשלישי לאבות דהיינו יעקב, מרכבה לת"ת כידוע.

(ב) בסידורם בי"ח וכו':    הוקשה לו שכמה פעמים מצינו שיעקב אינו נחשב שלישי כי מצינו בכמה מדרשים דחשבי' אדם שת נח אברהם וכו' והרבה מדרשי אגדה כמוהו, לכך מפרש כמו שהם סדורים בתורה, ור"ל כי מצינו י"ח פעמים אבות בתורה כדאיתא בויקרא רבה פרשת ויקרא, ואם כן מצינו מסודרים רק שלש, וידוע שיעקב רגל ג' לאבות העולם ואין להקשות היאך קאמר כמו שהם סדורות וכו' - משמע שהם לעולם סדורות אברהם יצחק יעקב כסדר הזה, והלא מצינו בפרשת בחקתי "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם". ואין לומר שעל כל פנים ברוב נחשב יעקב לשלישי ובפעם אחד להפך -- אם כן קשיא דידיה אדידיה דקאמר בסידורם בשמונה עשר - משמע דוקא בי"ח.

יש ליישב דאתיא כמ"ד שכ' המקובלים קצת אומרים שיעקב נחשב לשלישי והוא הנחשב והמובחר שבאבות, וקצתם אומרים הואיל ונחשב באחרונה - הקודם קודם חשוב. ואפשר לומר דס"ל כהני תנאי כדאיתא במד' וזכרתי את בריתי יעקב - אם יעקב כדאי אעשה בשביל יעקב ואם יעקב אינו כדאי אעשה בשביל יצחק, כי כך נ"ל ליישבו בדוחק.

אבל ק' מה נעשה למ"ד אדרבא הואיל וקא חשיב פעם ליעקב בראשונה ופעם באחרונה משמע ששלשתן שוה, ונפקא ליה מהאי קרא גופיה וזכרתי וכו'. אפשר דסבירא ליה לחשוב הפסוק אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק וכו' וקא חשיב זה גבי אידך י"ז והוציא מקרא דוזכרתי וכו'. ועיין במחנה דן בפרשת תרומה ותמצא נחת רוח ונפלאות מתורתינו ויתישב לך כוונת המאמר היטב בסגנון אחר קצת.

(ג) ואז נקר' מות:    פי' כשתחסר אות ו' מעורב שהוא סוד חיים אז נק' מות ולא חיים כי נחסר ממנו חיים.

(ד) בסוד הקליפה שלישי מהרצוח וכו':    כוונתו לבאר פה מי הקליפה זו, ובמה ביטולה. הגם שפי' כמה פעמים מלמעלה - מכל מקום עוד יש דברים בגו. ועוד יש לאלוה מלין. ומפרש כי ידוע כי קין הרוצח הראשון הביא ק"ס קליפות - מנין קין. וכל קליפה שם מיוחד יש לו כמו שהוא מסודר בספרו כתרו ישועה שחיבר בעל המחבר זה כמ"ש לקמן כדפירשתי רמיזתו. וכתב שם כי קליפת קין שלישי נק' עורב וידוע כי הבל הנרצח שפגם באימא עילאה כנודע מספר הזוהר הביא קליפת עורב לעולם, ובזה יש לו אחיזה עם קין אחיו הרוצח, והוא סוד רע"ח קליפות שהביא לעולם שכתבו המקובלים והביאן בעל סודי רזא, עי"ש. והוא בסוד "קניתי איש את ה'", והמשכיל יבין וידום. והנני מזהירך בהשמר פן ואל שאל תחשוב דברים אלו כפשוטן וכהויתן ח"ו, ואם כן זהו שכת' המחבר מות בסוד הקליפה שלישי מהרצוח באחיזת הרוצח הקדמון, ר"ל קליפה שלישית הנקרא עורב, גימטריא רע"ח קליפות כדפי' ורוצח הוא קין. וק"ל כדפי'.

(ה) באחיזת הנביא בן אמתי בביטולו להידוע וכו':    ותוכן כוונתו כי ידוע מדברי המקובלים שהנביא יונה בן אמתי הוא המבטל קליפת קין שהוא האיש הרומז בראשי תיבות "ונוקב שם יהו"ה"^[6], והוא קליפת עורב שה"ס שכ' המקובלים והובא בספר אות אמת שכ' על הפסוק "ויהי האחד מפיל הקורה" (מ"ב ו, ה) זה היה בן אמתי כדאיתא במדרש על הפסוק הן האדם היה כאחד ממנו - כיונה בן אמתי שאצלו גם כן כתיב "ויהי האחד מפיל הקורה וכו'".

הנה דע - הקורה גימטריא שי"ו, וסוד יונה בסוד רג"ן ניצוצות הקדושים - גימטריא גרדום שהפיל בו את הקורה, סוד קליפת האי"ש - קליפת עורב. ויש בזה רזא דרזין, סתרא דסתרין, ואיני רשאי להרחיב הביאור מפני סכנת נפשות. וזהו שכתב הקדוש המחבר "באחיזת הנביא בן אמתי בביטולו להידוע" - שהוא סוד גרדו"ם וגם סוד עץ שהוא התקרה וכו' בסוד מספרם שוה, והוא מבואר כדפי' שמספר האיש הידוע ומספר הקורה שוה, ותקרה הוא הקורה, ומה שלא פי' להדיא ולמה הוציא בלשון תקרה - יש לו סוד גדול, רזא עילאה. תקרה - גימטריא שת"ה, בסוד "כל שתה תחת רגליו", ויבאר סודו במקום אחר.

(ו) ורעב ליה נפקא כלבא בסוד פ"ח וכו':    פי', צא וחשוב עוד רעב לחשבון הקורה כנ"ל - הרי הוא מספר ש"ר פ"ח - כתבו המקובלים שר של כלבים נקרא פ"ח. וגם שנפלה מבוכה ביניהם -- מכל מקום רובם מסכימים לדבר אחד שנקרא פ"ח.

ש"ר פ"ח בסוד "הפח נשבר" שדוד המלך עליו השלום ביטלו במזמור זה. וז"ש המחבר "דוד המבטל". עיין פלאות בספר בן מנוח ושם תראה עניינים גדולים, וק"ל.

(ז) ובן אמתי מבטלו בשמו:    כוונתו בכאן לבאר במה מבטלים קליפת עורב כנ"ל. ומתרץ "מבטל בשמו כו'" - הכוונה שידוע שסוד ענף חסד שהוא נצח בימין מבטלו בסוד נעימות בימינך נצח, וכאשר תכתוב יונה במילואו כזה: יו"ד ו"ו נו"ן ה"ה - מספרו נצח בסוד "ודודי חמק עבר", והוא סוד עמוד הימני שהעמיד שלמה בבית המקדש ונקרא 'יכין' נגד נצח כנודע.

וז"ש הקדוש המחבר "ברזא דשמו המלא", ר"ל יונה במילואו כדפירשנו. ועיין בפנים וק"ל.

(ח) והשמאל נק' מות הרי בלע המות לנצח:    והוא המרמז כדפי' והוא הפירוש קאי אדלעיל שנחסר מעורב - ו', אות חיים, ואז נקרא מות כמו שביאר לעיל, וסוד בלע המות לנצח שסוד נצח מבטל קליפת עורב כמו שמילוי דיונה מורה כדפי' למעלה. וזהו "המות לנצח" - נצח דייקא וק"ל.

פירוש על מאמר ד

מתוך: ספר קרניים/ד (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) וסוד הו' ששה וכו':    כוונתו ממה שפירש לעיל, וי"ו מורה חיים, והיינו הוא בסוד שש מעלות לכסא שהוא סוד ו' מורה חיים ממש, סוד פנחס - פן חס, סוד פתח ו', סוד חכמה - "והחכמה מאין תמצא", בסוד "והחכמה תחיה וכו'" ו' רזא דחיים. ודע ו' ב"פ^[7] סוד שם של מ"ב. ושם הוי"ה ברוך הוא מספרו ס"ח כמנין חיים בסוד ו"ו בכוללם והשם הוי"ה - הרי מ"ב כ"ו - גימטריא ס"ח, מנין חיים, בסוד התפשטות בצדיק ח"י עלמין בסוד ו' במבטא כזה וא"ו - האלף ציורו בציור ארמנייא כזה: [ציור]^[8] שכ' בספר התמורה דף ע"ח, עי"ש. והנה ציור זה האלף ח"י בכללו כזה - ח' ח"י - מספרו כ"ו כמספר של של הוי"ה. ובכל מלואים קדושים שבשם הוי"ה ב"ה כדפי' סוד ו' חיים.
(גם מבואר בה"א כי האלף מספרו כ"ו -- י' למעלה י' למטה ו' באמצע איהו כ"ו).
ויש בזה רזין דרזין סתרין דסתרין, ואין כאן מקומו כלל.

והנה "ששה מורה בשליש" - פי' ששה הוא ו', וג' פעמים ו' -- הרי ח"י. וזה שכת' "מורה בשלושו", דהיינו מורה ח"י.

(ב) והוא ברבים:    פי' לשון רבים - חיים, והן חמשים כי קח ח"י - נשאר י"ם, גימטריא חמשים. וידוע סוד יסוד נקרא 'כל' בסוד "אני ה' עושה כ"ל" - גימטריא ן'. הרי חיים אותיות ח"י י"מ.

זהו שכתב "בשמו" - ר"ל שמו נקרא 'כל', גימטריא חמשים. "ובמילואו" - פי' ו' במלואו בשם הוי"ה כזה: וא"ו והוא סוד חיים כדפי' לעיל. והכל מסוד ו' והוא מבואר וק"ל.

(ג) בשם ארבע והוא שלשה וכו':    כוונתו לומר כאן כדעת קצת המקובלים שבשם הוי"ה שהמקור מהשם הוא רק ג' אותיות - יה"ו, ה"א אחרונה כפולה. וכן גם כן דעת רבינו בחיי ז"ל בכ"מ בכמה מקומות/בכל מקום(?) (עיין בבחיי פרשת שמות דף ע' ע"ד, עי"ש). וכן גם כן כוונת המחבר. וז"ש "ארבע והוא שלשה".

"משום שהדדי קאים ומספרם זה למעלה מזה וכו'" פי' הוקשה לו למה באמת ה' כפולה ואינה נחשבת רק ג' אותיות יה"ו? ומתרץ משום שבג' אותיות יה"ו כסדרן אזלי גבי הדדי וסמוכים זה אצל זה. ופירושו, כי ד' מספרה עשרה כזה: א' - אחד, ב' שנים - הרי ג'. ג' - שלש -- הרי בין הכל ששה. ד' - ארבע, הרי בין הכל עשרה. וזהו י'. ואחריו מיד ה'. ואחריו ו'. הרי אותיות יה"ו של השם סמוכים זה אצל זה, דהא יש להקשות על סדר אותיות של שם הקדוש זה הוי"ה - הרי ה' קודם ליו"ד בא"ב ובשם של הוי"ה י' קודם לה'? ויש רזין סוד נפלא. ועיין בספר מחנה דן פרשת בשלח. והשתא ניחא, דהיו"ד זאת היא ד' כנ"ל. הרי אותיות יה"ו סמוכין זה אצל זה. וכל אחד יותר מחבירו.

וז"ש הקדוש: "משום שהדדי קאים ומספרם זה למעלה מזה, דהא עשר יותר מחמשה והקודם ראוי להקדימו", פי' גם כן מקשה קושיא הנ"ל שהרי עשר יותר מחמש, ור"ל בחשבון ראוי להקדים ה' קודם לי', והוה ליה להקדים בשם הוי"ה ה' קודם היו"ד. אבל לפי מה שפי' למעלה ניחא.

ז"ש "כאשר תבין זה תבין זה ג' אותיות ולא ארבע", פי' כאשר תבין למה י' מוקדם בשם, דהטעם הוא שהד' קודם לה' -- תבין גם כן למה רק ג' - יה"ו - שאותיות צריכות להיות סמוכין זה אצל זה, כי אותיות דה"ו שבאלף בית הוא יה"ו שבשם, ולמה נחשוב לה' אחרונה - הלא אחר ו' הוא ז'. וגם הא יש ה' ראשונה. וק"ל.

"ראש והוא המקור באמצע" - כוונתו לבאר חילוק הדברים ופשרן מה שמקשים המקובלים והביאם בעל הפרדס בשער השמות פ"ג ד', הלא שם הוי"ה המקור אשר כל השמות מתפשטים ומסתעפים ממנו, אפילו שם אהי"ה, וק' למה שם אהיה בכתר שאין בו השגה כלל ונעלמה מעיני כל חי, ושם הוי"ה בת"ת. ונפלה מבוכה בין המקובלים ורבינו משה קורדואירו פירש בשם שערי אורה שבאמת שם אהיה בכתר בראש, אבל שם הוי"ה שבת"ת עיקר האילן כמו שרשים היוצאין מגוף האילן, ועי"ש.

ובאמת אינו קשיא מידי, שסוד שם הוי"ה שבת"ת הוא סוד הדעת בסוד משה יעקב, הם מרכבה לת"ת. והקשו המקובלים, והלא אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד? ומתרצים - משה מלגאו, יעקב מלבר, בסוד משה מרכבה לנשמת הת"ת הנקרא תוך ואמצע, סוד הדעת הנעלם העולה למעלה מן הכתר, ויעקב גוף התפארת וסוד הוי"ה בניקוד חש"ק - ראשי תיבות חולם שבא קמץ - הוא במרכבת יעקב אבינו שהוא מבחוץ מלבר. אבל הוי"ה שבנשמת ת"ת דעת הנעלם הקדוש שהוא סוד חולם כולו הוי"ה ב"ה שהוא בתוך עץ החיים ובאמצע שהוא מלגאו. ויש בזה רזין נפלאים עילאין, ומפני סכנת נפשות יראתי וזחלתי לנגוע בקצהו, ואיני רשאי להרחיב הביאור.

והנה זה כוונת הקדוש "ראש הוא המקור באמצע" - פי' אהיה בכתר שהוא ראש לכל הספירות, ואם תקשה הלא הוי"ה הוא המקור ועיקר, ולמה הוא בת"ת? ומתרץ "והוא המקור באמצע", ר"ל והוא סוד הת"ת נשמת ת"ת מרכבת משה שבו סוד אמצע כדפי' תוך עץ החיים שבו שם הוי"ה בחולם בסוד דעת הנעלם. והבן זה מאד.

גם מרומז בו תי' של בעל אורה באומרו זה המקור, וק"ל.

(ד) וממנו מתפשט גם כן שלש במספר:    פי' כמ"ש המקובלים שהשם הוי"ה בניקוד חולם מתפשט שם אחד הממונה על החן וממונה על ביטול הקליפות הוא הנקרא בי"ט, ויש כת מלאכים למעלה ונכתב על מצחם בי"ט והוא שמ"ן בא"ת ב"ש. והוא בסוד שרביט הזהב. והשם הזה גימטריא שלו - כ"א, מנין אהי"ה. וכתבו הקדמוני' מקור זה השם מפסוק "כי בי חשק ואפלטהו" - ב"י מתיבת "בי", ט' מתיבת "ואפלטהו" -- הרי בי"ט. ראשי תיבות של כי בי חשק -- כתר בינה חכמה, מסוד הוי"ה בניקוד חלם. והרמוז במלת חש"ק - חלם שבא קמץ.

וז"ש גם כן "שלש במספר אשר בכתר" - ר"ל השם בי"ט יש בו ג' אותיות ומספרו כ"א - גימטריא אהיה שבכתר. ויש בזה רזין דרזין. וז"ש בקרא כי בי חשק, ר"ל מקור זה השם מאין מוצאו ומפ' מפסוק זה כדפי'.

(ה) המבטל קליפת עשו וישמעאל:    פי' זה שם בי"ט ממונה להכניע ב' קליפות, ר"ל שרו של עשו שהוא סמא"ל, ושרו של ישמעאל הנקרא רה"ב. והנה סמא"ל גימטריא קל"א, רהב גימטריא ר"ז, ומספר שניהם של"ח בסוד שח"ל. וזהו סוד קרא "על שחל ופתן תדרוך תרמוס" - שח"ל גימטריא סמא"ל רה"ב. ראשי תיבות ע' ש'חל ו'פתן - עשו, וכתיב מיד אחריו "כי בי חשק וכו'" שהוא סוד שם בי"ט כנ"ל. ומרמז בו סוד השם המבטל ב' קלפות הנ"ל.

(ו) וז"ש הקדוש המחבר והמקרא המוקדם לו יורה סוד זה:    ר"ל הפסוק הקודם לו של "כי בי חשק" איהו "על שחל ופתן וכו'". ויש בזה רזין גדולים נוראים ותקטין הידיעה מהכיל. ועיין קצתו במחנה דן מזה השם הבין כל זה. וסוד זה השם - חרבו ערים תקיפים - ביתר ירושלים טור מלכא - ראשי תיבות שלהם בי"ט, כי הם פגמו בזה השם הקדוש בסוד פגימת המילה, ואז פגמו בתרין ההי"ן - ה' עילאה ה' תתאה, בינה ומלכות. בסוד "זכור יהו"ה מה היה לנו" (איכה ה, א)^[9] - ראשי תיבות מילה, "הביטה" בתרין ההי"ן - רומז לתרין ההי"ן שפגמו ונשאר בי"ט. וזהו החרפה - "כי חרפה היא לנו" - קרי ביה היא לנו תרין ההין, ואסור להעמיק בסוד ענין זה, והבן.

פירוש על מאמר ה

מתוך: ספר קרניים/ה (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) כבר ביארתי בספר פרח ציץ וכו':    פשפשתי את הספר הזה חיפוש אחר חיפוש ירושלים בקשתיו ולא זכיתי לספר הזה כלל.

(ב) שניסן בסוף הסדר שצ"ם וכו':    פי' כבר ידעת שניסן מרמז ללבנה סוד יעקב, והוא סוף משצ"ם חנכ"ל כסדר הזה: שבתאי צדק מאדים חמה נגה כוכב לבנה - הרי לבנה בסוף דוקא כסדר הזה שצ"ם חנכ"ל, אז ל' שרומז על לבנה היא בסוף אבל לא בסידורים אחרים שכת' הקדמונים שנ"ח וכו' וכיוצא בזה. וז"ש "וסוף האות כסדר הזה אות באות".

(ג) והוא המקל תפארת ישראל:    פי' הלמ"ד של חנכ"ל שמורה על לבנה הוא מורה על מקל שלקח יעקב כדכתיב בפרשת ויצא "ויקח לו יעקב מקל לבנה וכו'", שהוא סוד תפארת ישראל כמ"ש המקובלים. ועיין ברבינו בחיי פרשת וישב בסוד פרץ וזרח. וז"ש בברכת הלבנה - וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת, בסוד יוצריך עושיך קוניך בוראיך.

(ד) ואמת כן הוא ושמו השני מוכיח עליו על הראשון שהוא מספר שמו הראשון:    פי' דע סוד מקל סוד יעקב ולהבינך סוד זה דע כי במקלי גימטריא יעקב. ודע כי ניסן גימטריא מקל, ואם כן הוא שיעקב סוד מקל. וזהו סוד ת"ת ישראל ישראל סבא. וז"ש "ואמת כן הוא" - ר"ל ישראל שהוא יעקב הוא סוד הלבנה, "ושמו השני מוכיח" - ר"ל השם השני של יעקב שהוא ישראל, מוכיח על הראשון, ר"ל שמו הראשון שהוא יעקב.

(ה) והוא חסד מים לבנים לבנה:    פי' לבנה מורה חסד שהוא מים שהוא אברהם בסוד "יוקח נא מעט מים". ואמר "לבנים" - לרמוז לבנה בסוד מקל - מחשוף הלבן - אותיות לבנה. לבנה - גימטריא פ"ז, סוד פ"ז צינורות דרחמי כנזכר בתיקונים.

(ו) וניסן טוב שמו:    פי' ניסן מורה רחמים וטוב שהוא חסד, מים לבנים, שהרי ניסן במספר קטן כמנין טו"ב.

(ז) אייר לעולם וכו':    פי' כמו שכתבו הקדמונים ניסן אייר סיון - הכל אחד בסוד "וקרהו אסון בדרך"^[10] - "אסן" כתיב, ראשי תיבות אייר סיון ניסן. סיון הוא אייר, אייר הוא ניסן. והוא מפורש למבינים. וז"ש "אייר הולך לעולם לניסן שהוא קודם לפניו", דהיינו קודם אייר, ואינו הולך לעולם לסיון שהוא אחריו.

(ח) לכוונה נכונה שהוא ראשון משנים וכו' שצ"ם חנכ"ל:    פי' ר"ל מה שאמרתי שאייר הולך לעולם לניסן הקודמו ולא לסיון, הוא הוא ע"פ ראיה נכונה וברורה. והטעם שאייר הוא סוד חמה שהוא זיו כמ"ש מיד אח"ז - "וזיו הדרו לקודמו וכו'", ואם כן ח' של חנכ"ל הוא הוא מורה חמה, וכבר ידוע מספר התמונה ומספר שחיבר ר' משה דליאן ז"ל שסוד ל"מ מורה ענין אחד, ומספרם שוה ממש בציור ד' יודין ממש בתמונת ל' כזה [ציור] -- הרי ד' יודי"ן ממש, והווי"ן נגד ווי"ן, ואין כאן מקומו. ואם כן שצ"ם סופו ם' - הוא סוד מים מורה חסד. בראש אות של חנכ"ל הוא ח' - הוא חמה שהוא אייר. ודוקא בס' הזה מ' אחר שצ"ם בסופו ואות ראשון ח' חנכ"ל כדפי', אבל בס' אחר לא תמצאנו כמ"ש המחבר עצמו לעיל בס' שצ"ם חנכ"ל וכו' כסדר הזה אות באות. ובהצעה זו כתב שהוא ראשית משצ"ם כ"ל מן חנכ"ל שהוא שני לשצ"ם, ואות ראשון שלו ח' מורה חמה כדפרי' בסמוך.

(ט) במנוי שצ"ם חנכ"ל:    ר"ל דוקא בסדר הזה ולא בסדר אחר והוא מבואר וק"ל.

(י) ונגיד לקדמו שהוא מים:    ר"ל והוא ממשיך למי שהוא קודם לו שהוא סוף משצ"ם שהוא מ' מורה במילואו מים כדפי' לעיל מים לבנים וכו'.

(יא) וזיו הדרו לקדמו הולך למלך:    פי' תוכן כוונתו הוא אייר שהוא מורה על חמה שהוא אור זך צח ברור חוזק וצחות וזכות שבו שהוא סוד אייר הוא הולך לעולם למלך שהוא סוד ניסן - חסד, והוא נקרא מלך כנודע והוא ראש לספירות הבנין דהיינו חג"ת נהי"ם כדפרי' וק"ל.

(יב) ושנתו שנה תמימה הולך לחדשו בגוונתו:    פי' כמ"ש המקובלים כל שנה הוא חדש בסוד שאמרו רז"ל חדש אחד בשנה חשוב שנה, וכתבו המקובלים ז"ל שסודו ניסן הוא טוב אייר הוא זיו, דהיינו ניסן שנת שלו הוא טוב ז"ש ושנתו שנה תמימה הולך לחדשו בגוונתו, ר"ל כל א' בגוון שלו; ניסן - טוב, אייר - זיו, סיון - הוד כנודע וק"ל.

ובזה תבין מאמרם ז"ל בזהר פרשת במדבר דף כ"ד עמוד רכ"ה (ח"ג קיז, ב) וז"ל ממש: באחד לחדש השני בשנה השנית כלו חד האי אקרי זיו רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר סיהרא דהא כדין אשתכחו בשלימו, עכ"ל. ועיין בזהר פרשת בהעלותך דף ע"ג עמו' רפ"ח (ח"ג קנב, א) וז"ל: ועל דא בשנה השנית מאי בחדש הראשון אלא רזא עילאה הוא חד שנה וחד חדש מה בין האי להאי, חדש דא סיהרא, שנה תמימה דא שמשא דנהיר לסיהרא וכו'. והוא מבואר להמבינים עם מה שפירשנו. גם עוד לאלוה מלין, רזא דרזין עילאין בספרי מחנה דן עיין שם כי שם ביו המיוחד לו לשכנו תדרשו ובאת שמה והבן כל זה.

פירוש על מאמר ו

מתוך: ספר קרניים/ו (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) טבת הוא סוד הטובה:    כי חדש טבת מורה טובה - טבת מלשון טובה.

(ב) והמת בו נדבק בשכינה הנקרא אתי וכו':    פי' דע כי טבת גימטריא תי"א, וזהו אתי, והיא השכינה הקדושה כנודע בסוד "גדלו לה' אתי" - "לה'" הוא ת"ת, "אתי" - זה עטרת כנודע, וק"ל.

(ג) ומיתת האזרחי מוכיח והוא הבשורה טובה וכו':    פי' מיתת אברהם הנקרא "איתן האזרחי" שמת בטבת כנודע מספרי המקובלים בסוד הכתוב {{צ|ת'קבר ב'שיבה ט'ובה - ראשי תיבות למפרע טבת, והוא הבשורה טובה כנודע, וזה שנרמז בו ר"ל בקרא כדפי'.

(ד) והוא המבטל קליפה כנגדה וכו':    ר"ל יש בקליפה גם כן נקרא 'טבת' בסוד ובת טבת הכתוב בספר דניאל, והיא באה מצנור השמאלי שבבינה שדינין מתערין מינה כנודע, ושם סוד נקודת צירי כנודע. נקודת שבא הוא סוד הגבורה, כי שבא אותיות באש - "כי באש ה' נשפט", וכאשר הקליפה טבת הולך דרך חסד אז נכנעת ונשפלת ואין לקליפה תקומה כלל ואז אש הגבורה, סוד שבא, באשו באת ושורפת. וז"ש "מסוד הדין" באה ונתמתקה בחסד, "וכאשר באה לענפו" - ר"ל גבורה הוא ענף בינה כנודע, אזי אז תכנע מפני הקדושה "בסוד האש המרמז בו" - ר"ל אש המרמז בשבא כדפירשנו - שבא אותיות באש וק"ל.

(ה) ובקליפה נדבקים וכו':    פי' עזי נפש יונקים ונדבקים בה, תתקמ"ד כלבים הנקראים 'עזי נפש', והמה יונקים מהכלב הרע, בעל צפון, כלב הנקרא 'חציר' כמ"ש הקדוש לקמן סוד "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב" -- יחר"ץ אותיות חצי"ר, אשר תתקמ"ד^[11] כלבים במספרו דהיינו כלב גימטריא תתתק"ד כזה:

כ' פעמים כ' כ' פעמים כ' שווה 400 - הוא ת'.

ל' פעמים ל' ל' פעמים ל' שווה 900 - הוא תת"ק מאות.

ב' פעמים ב' ב' פעמים ב' שווה 4 - הוא ד'.

• הכל תתקמ"ד.

הרי כלב מספרו ממש י"ג מאות וארבע 1304.

וז"ש הקדוש "אשר תחתיו י"ג מאות וד' כלבים בשמו" - ר"ל בשמו כלב ממש, וק"ל.

(ו) והתנא ר"מ מוכיח וכו':    פי' כוונתו, ידוע תדע דאיתא בגמרא בע"א (עבודה זרה יח, ב) שנתן ר"מ סימן "כשתאמרי אלהא דמאיר ענני, אלהא דמאיר ענני" ינצל מכלב הרע, ויש נוסחאות בתלמוד דידן דגרסי' "אלהא דמאיר ענני ענני, אלהא דמאיר ענני ענני", וסודו נפלא. והכוונה כי ב' פעמים - אלהא דמאיר ענני אלהא דמאיר ענני - גימטריא שלו עולה ממש תתקמ"ד כמנין כלבים הנדבקים תחת קליפת טבת, והוא בגימטריא רש"ת ד"ם. ואם הגי' כפל ב' פעמים - אלהא דמאיר ענני ענני אלהא דמאיר ענני ענני - אז מספרו ממש תתתקמ"ד כמספר הכלבים שתחת בעל צפון, והוא מספר מכוון ממש אות באות ודוק.

(ז) בסוד שם של ארבע וענין הרמז שבו אלף וששה וכו':    פי' כוונתו שרבי מאיר ביטל כלבים הללו בסוד שם של הויה העולה תתר"ו. ודע מספרו כזה, שם ס"ג כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י

• מספרו

יו"ד פעמים יו"ד יו"ד פעמים יו"ד שווה 400 עולה ת'.

ה"י פעמים ה"י ה"י פעמים ה"י שווה 225 - עולה רכ"ה.

ו"ו פעמים וא"ו ו"ו פעמים וא"ו שווה 156 - עולה קנ"ו.

ה"י פעמים ה"י ה"י פעמים ה"י שווה 225 - עולה רכ"ה.

• הכל עולה תתר"ו.

ובזהר שיר השירים דף ב' ע"ג וז"ל: שיר תתר"ו באתוון גליפן דשמא קדישא וכו', עי"ש.

והנה סוד זה שהוא המבטל קליפת כלבים עד שהרס שפך עליהם בסוד דם רות"ת שכתבו המקובלים, והדם רותת בארץ. וזהו סוד שכתב הקדוש בעל מאירת עינים כלב רותת ודמו נשפך. והבן זה מאד. ויש בזה הענין רזין דרזין סתרי דסתרין. ומפני סכנת נפשות אסור לגלותם כלל. ועיין בספרי מחנה דן עניינים נוראים נפלאים - תראה משם בעהש"י. וז"ש "שבו אלף וששה" - 'בו' דייקא כדפי' כי בשם הוי"ה כנ"ל נרמז תתר"ו בסוד ויקח'ו מעפ'ר שריפ'ת החטא'ת, דסופי תיבות זה אותיות תתר"ו למפרע.

(לע"ד נראה שטעם רמז זא בא בפרשת פרה שאמרו רז"ל כי הפרה סוד הבינה והבינה היא בשם ס"ג העולה תתר"ו כמ"ש הק' הרש"מ ז"ל. ואפשר לומר שזש"ה תורת ה' תמימה משיבת נפש, כי תורת ה' - ר"ל הוי"ה שעולה תורת - הוא מכניע קליפת הכלבים שנקראים עזי נפש. וז"ש "משיבת נפש". ושמעתי מרב חביבי חיבת עין ימין החו"ן כה"ר יצחק שמאשא הי"ו שזש"ה בפרשת בא למען תהיה תורת ה' בפיך, כי התפלין רמוזים בבינה שהוא בחינת שם ס"ג, שכן עולה שם הוי"ה דס"ג תתר"ו. וזהו תורת ה' דקאמ'. ודברי פי חכם חן ש"ך).

(ח) וקבלה אשכנזית קבלתי בלחישה וכו':    פי' כמו שפי' למעלה רש"ת ד"ם גימטריא תתקמ"ד, שהמה נדבקים בסוד הקליפה טבת הרמז בת טבת, והוא בסוד הכלבים הנדבקים בשכחה הקלי' נק' אנשי דמים ומשפך דם נדה לסוד כלב רע הנק' בעל צפון, הגם שמתקבלים מהם כחם ידוע, כי בעל צפון גימטריא שכ"ח בסוד "ולא שכח צעקת ענוים כי דורש דמים וכו'". ואין להרהר בסוד נפלא זה ונורא, וכבר מוזהר אתה שאל תבין הדברים כהוייתן ופשוטן חלילה וחס, ורזי דרזין גדולות עיין בספר מחנה דן והבן מאד מאד.

פירוש על מאמר ז

מתוך: ספר קרניים/ז (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) סוד חדש אייר וכו':    פי' כוונתו כמ"ש המקובלים אייר גימטריא רכא, סוד שבת העליון, סוד קידוש בסוד כוסי רויה - רויה גימטריא רכ"א, המכניע הקליפות בסוד "א'ויבי י'שובו י'בושו ר'גע" - ר"ת אייר, סוד שבת הגדול כנודע בסוד ג' סעודות הקדושים כאשר מבאר והולך והבן סודו.

(ב) ערבית הוא סוד ששה:    פירוש וכוונתו סעודת ערבית של שבת בסוד ת"ת נקרא ז"א הנק' ת"ת בסוד ק"ך נימין המשפיע מסוד ראש דראשין לסוד ז"א וכו' בסוד ק"ך צירופי אלהים כנודע.
וסוד סעודה של שחרית הוא חקל תפוחין קדישין, סוד הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדנ"י - גימטריא חק"ל בסוד ג"ן אורותיו הקדושים בסוד גן לעילא (ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן).
וסוד סעודה שלישית בסוד עתיקא קדישא בסוד י"ג מכילן דרחמי כנודע סוד של ג' סעודות הללו משפיעין מסוד יעקב דלעילא בחיבור עתיקא קדישא, סוד א מספרו כ"ו כזה: י' לעילא, י' לתתא, ו' באמצע. הרי כ"ו. וסוד עונג דלעילא גימטריא קכ"ט אורותיו ממחשבה קדישא טמירא אדירה בסוד כל השפעות נשמות יתירות בסוד שפ"ז ניצוצות המאירי' בתוקף לסוד ישראל זעיר אנפין כמנין בשכינה שמספרה שפ"ז כמנין ג' פעמים עונג ג' פעמים עונג שווה 387, סוד ג' אהיה אהיה אהיה - כתר חכמה בינה.

• וסוד אהיה כתר נימין קדישין שיש לו מ"ט נימין קדישין ועם מספר אהי"ה הוא ע' - סוד ע' עטרין סוד כתר שבעים תמרים.
• וסוד אהיה חכמה בסוד נ"ט אורות ועם אהיה הוא פ' - סוד פ' אורות קדישין (ובהעטף) פ' רבתי פ' עטרין קדישין.
• וסוד אהיה בינה - סוד י"ב עטרין, י"ב צרופין הויה ב"ה, ועם אהיה מספרו ל"ג - ל"ג עטרין קדישין מסוד (גל עיני ואביטה) מסוד הגלות אשר העלו ישראל בחטאתם ועוררו עליהם לילית - גימטריא ת"ף, מסוד ג' פעמים אני אני אני בסוד פסוק "ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה וכו'". "ואני" הד'^[12] - שהוא כו"ו - אינו נחשב בסוד הקב"ה גואלינו הוציאנו למענו שנאמר למעני למעני אעשה וכו'. סוד מצרים בבל יון - גימטריא שלהם עולה ת"ף, מנין לילי"ת ב"מ בר מינן(?).

והנה יעקב עולה קפ"ב - ג' פעמים אני ג' פעמים אני שווה 183 גימטריא קפ"ג, כי סוד יעקב ועתיקא קדישא סוד א' כדפי' לעיל. הרי קפ"ג.

ודע ג' פעמים היום ג' פעמים היום שווה 183 גימטריא קפ"ג ממש, סוד יעקב א' כדפי'. ויש בזה רזין דרזין, ויראתי לנגוע מפני סכנת נפש בזה הסוד מ"ש הקדוש הזה בפנים.

וז"ש "ערבית הוא ששה וכו'", ר"ל ת"ת הוא ספירה ששית, רזא דיעקב כנודע, תפארת ישראל - ישראל סבא, "מסוד מאה ועשרים וכו'", ר"ל ק"ך נימין קדישין כדפי' לעיל. והבן.

(ג) בסוד הצרוף בדין הקשה:    ר"ל סוד ק"ך צירופים והכל כדפי' למעלה.

(ד) "וסוד יום השבת" ר"ל בקר סעודה של שחרית ה"ס "ד' אותיות קדישין" פי' הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדנ"י שמספרם חק"ל, סוד סעודה של שחרית, סוד חקל תפוחין קדישין כדפי'.

(ה) בסוד חמשים ושלשה אותיות כו':    סוד גן כדפי' וק"ל.

"והשלישית בא להוסיף כו'" - פי' סעודה ג' בסוד כתר בבחי' השלישי הנק' עתיקא קדישא כמבואר בזהר יתרו ומשפטים ופנחס וכיוצא בהם לאלפים וז"ש "בסוד הראשון", ר"ל כתר הנקרא ראשון לכל הספירות, "בבחינתו השלישית" - ר"ל בחי' שלו שהוא בחי' ג' הנקרא עתיקא קדישא כנ"ל.

(ו) רזא די"ג מכילן וכו':    פי' כי סוד עתיקא הוא סוד י"ג מכילן דרחמי כידוע למביני דעת כדפי' למעלה שמץ מניה אפס קצהו.

(ז) ובאים מן השלישי סוד סעודות ג':    פי' דג' סעודות באים מסוד יעקב שהוא ג' לאבות בסוד והאכלתיך נחלת יעקב שהוא ג' לאבות כמ"ש רז"ל לא כאברהם דכתיב ביה קום התהלך בארץ וכו' ולא כיצחק וכו' אלא כיעקב וכו'. ויש בזה רזין עילאין עתיקין גניזין ואסור לגלות כלל.

(ח) וסוד ג' סעודות הוא ג' פעמים היום:    דכתיבי בפרשת המן ו ג' פעמים היום ג' פעמים היום שווה 183 מספרם קפ"ג כמנין יעקב א' - סוד עתיקא קדישא כדפי' למעלה.

וז"ל הקדוש בפנים "ובאים מן השלישי סוד סעודות ג' סוד ג' היום", והבן.

(א) סוד ג' אני סוד הזעיר:    פי' ג' פעמים היום ג' פעמים היום שווה 183 מספרו ג' פעמים אני, וה"ס עליון דז"א כדפי' למעלה בסוד פסוק "אני אני וכו' אני אמית וכו'".

(י) ורמז סוד הסעודה הב' דבקר סוד היחוד כפשוטו:    ר"ל הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדנ"י שמספרם חקל תפוחין קדישין כדפי' למעלה.

(יא) בסוד שפ"ז:    אורות קדישין ניצוצין המאירי' ליש"ס לישראל סבא והם סוד ג' פעמים עונג ג' פעמים עונג שווה 387 כמנין בשכינה, דהיינו ג' אהי"ה בסוד כתר חכמה בינה, אהיה כתר - סוד מ"ט נימין קדישין עם שם אהי"ה עולה ע' - סוד ע' עטרין ע' תמרים. וסוד אהיה חכמה בסוד נ"ט אורות ועם שם אהיה - פ', סוד פ' אורות בסוד ובהעטיף כדפי' לעיל. אהיה בבינה סוד י"ב עטרין, י"ב צירופי הוי"ה בסוד "זה שמי וזה" כנודע , ועם שם אהיה הוא מנין ל"ג עטרין קדישין כדפי' לעיל והוא סוד יחוד כנודע.

ויש בזה סודות עמוקים ודברים אחדים דרזין דרזין ואיני רשאי להרחיב בו הביאור כלל. ובז"ת מאמר אחד בזהר חדש וז"ל: ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאהו בשדה, תלת זמנין בחושבן תלת סעודתי דאתקריאו עונג, הה"ד וקראת לשבת עונג. ומהו עונג? ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וכתיבין תלת גליות שאמר משה אהיה אשר אהיה תלת זמנין אנא אהיה בגלותא קדמאה כמ"ש רז"ל גלו למצרים שכינה עמהם וכו' אנא אהיה עמם בגלותא תניינא - גלו לבבל שכינה גלתה עמהון, ואהיה עמהון בגלותא תליתאה - גלו ליון גלתה שכינה עמהון וכו', עכ"ל.

דבר הנצטרך אלינו לעיניינו ע"ש. והנה בכ"ז שביארנו למעלה מבואר היטב המאמר הזה בסוד שפי' למעלה מצרים בבל יון גימטריא שלהם עולה ת"ף. עיין למעלה. הגם שיש עוד רזין עילאין קדישין על המאמר הזה בספר מחנה דן מכל מקום זהו פשוטו גלוי לעין המעיין. ובכ"ז נתיישב היטב דבריו הקדוש שכתב "בסוד שלש מאות ופ' ושבעה אורות".

(יב) סוד ג' אהיה שלש ראשין קדישין שלש וכו':    פי' כתר חכמה בינה כדפי' למעלה בסוד העטרות, "והוא קבלה מרבי' אברהם דיאודי ז"ל", ר"ל הראב"ד, ואיני יודע מאין מצא זה. ופשפשתי בסי' בביאור הראב"ד ז"ל ומצאתי קצתו כמו שפי' הקדוש ז"ל אבל בסגנון אחר, ואם בעל נפש אתה תמצאנו בדף ה' ע"א ע"ש. והכל הוא בסוד שבת הגדול כדפי' למעלה אייר מספר רכ"א סוד קידוש - כוסי רויה, גימטריא רכ"א וכו'. ומספר אייר כמנין שם אהיה וריבוע דשם אלהים. גם אייר ראשי תיבות א'ברהם י'צחק י'שראל ר'חל. וסוד נפלא ונורא בסוד השם אייר המבואר במקובלים שסודו בסוד תתע"ו נימין בדיקנא קדישא טמירא כמנין אברהם יצחק יעקב רחל. וסוד הפסוק "משגב לעתות בצרה". והשם אייר מקבל השפעתו מסודו סוד ב' פעמים אלהים ב' פעמים אלהים שווה 172 הוא מנין מקבל שהוא גי' עקב, וזהו סוד אברהם יצחק יעקב רחל - סופי תיבות אותיות מקבל. ויש רזא דרזין ואסור לגלותם כלל. ועיין במחנה דן הארכתי בפרשת לך לך.

פירוש על מאמר ח

מתוך: ספר קרניים/ח (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) כתב בספר המגדנים וכו':    פשפשתי חפוש אחר חפוש ירושלם אחר ספר זה ולא זכיתי לראותו, ואיני יודע מי הקדוש חברו וכתבו, השם יאר עיני ויזכני לראותו ולשמע אזן שמעתי וראיתי שחברו הקדוש והטהור רבינו הקדוש ר' יהודא הנשיא, וראיתי ס' זה ואמרו לי שהוא הוא אבל אינו. גם הר"ח הביאו וכ' עליו שלא ראה אותו מימיו.

(ב) בסוד הראש הראשון:    פי' כוונתו ידוע תדע כתר נקרא 'ראש' וגם הוא הראשון לספירות. והנה כתר הוא ראשון, והעשירי היא מלכות, עשירית לספירות, והח' הוא הוד.

(ג) הראשון צנור א' וכו':    ר"ל בכתר יש צנור א' כידוע וכמ"ש המקובלים בכתר צנור א' במ' נ' צינורים בסוד נון כפופה בהוד ד' צינורים. ועיין מערכת אלהות דף פ' ע"א ע"ש בחייט. וז"ש ובעשירי חמשים הרמוז שהוא סוד נ' כפופה כדפי' ובשמיני מאתים דהיינו אלהים.

(ד) והשכינה נק' כה, הח' מרמז לזה:    פי' ידוע תדע כוונת הקדוש הוד שהוא ח' לספירות יש לו ר' צינורות כנודע, והוא בסוד הוד - מספרו י"ה. ודע י"ה פעמים י"ה י"ה פעמים י"ה שווה 225 מספרו רכ"ה. והנה ריבוע אלהים מספרו ר', והשכינה נקראת 'כה' כנודע בסוד "כה תברכו וכו'". וכיוצא בו לאלפין. ואם כן הרי רכ"ה מסוד י"ה, והוד מספרו י"ה. והר' צינורות המה המקור ועיקר ואינו נחשב בה כמו שמבואר בספר דרך אמונה מהר"ר מאיר בן נביא. ויש רזין נפלאין והנה בספר מחנה דן. וז"ש הקדוש "הח'" - ר"ל הוד, "מרמז" ר"ל לסוד י"ה שמספרו רכ"ה כדפי' אלהים גימטריא ר' והשכינה כה והעיקר ר' צינורות ז"ש "והעיקר מאתים" וק"ל.

(ה) והנה ראשון ועשירי שמיני:    פ' כתר מלכות הוד מספרם תתשל"א, והם גנוזים בבינה שהוא מקור הדינים ומינה מתערין דינין. ז"ש "שהם עולמות גניזין במקור הדין".

(ו) והצינורות המה י"ג מאות ופ"ב:    פירושו עם הצינורות, דהיינו כתר מלכות הוד מספרם תתשל"א, ועם הצנורות שיש לכתר - צינור אחד 1, למלכות - ן', להוד - ר' -- הרי תתתקפ"ב ממש, הנק' "עלמין שפירין", ר"ל עולמות יפיפיות כנודע מסוד "על כן עלמות אהבוך" כנודע מס' סוד ישרים דף ב' עי"ש.

(ז) מצד הימין שבו ובהם מוכנעים:    פי' היינו תתתקפ"ב עולמות המה הבאים מקודם בסוד צינור ימיני של בינה כנודע מסוד ב' צינורות מצד ימין הנק' טו"ב, והיינו תתתקפ"ב עלמין דאתכסיין הללו מקורם ואחיזתן מצד ימין בצד הבינה.

(ח) ובהם מוכנעין וכו':    פי' באלו תתתקפ"ב עולמות הנק' 'עלמין שפירין' מכניעים אלו תתשל"א עלמין הגנוזין בצד שמאל הבינה - מנין כתר מלכות הוד כדפי' לעיל.
וז"ש "ובהם מוכנעים שכנגדו" - ר"ל אלו תתשל"א עלמין דינין תקיפין בצד שמאל בצינור שמאל.

(ט) בנתינת צדקה:    פי' כשנותן צדקה אזי מוכנעים תתשל"א עלמין דינין תקיפין.

(י) נתינת סוד מאה:    ידוע תדע תוכן מקור תווניות(?) הקדושה ודע כי נתינת צדקה לעני הוא בסוד תרין נונין מ"ויהי בנסוע" בסוד "ויהי העם כמתאוננם וכו'" בסוד שדינין מתערין מינה היא הבינה - אם הבנים שמחה - ראשי תיבות אשה, אשה יראת ה' היא תתהלל, קרי ביה הֵיא בצירי מסוד ה עילאה - ג' קני מנורה, ה"ה מנורה הטהורה. וסוד נ' שלישי דאבא קדישא חכמה מצטרפת עמהם בסוד ג' נונין בסוד ק"ן -- אל תסתכל בקנקן, והמקור בסוד תרין נונין דאימא קדישא בסוד ד' פשוטה כזה ד', ונון שלישי דאבא מצטרף עמהן עם אימא עילאה והוא י' בתוך ד' הנ"ל כזה ה' - סוד ה' עילאה, ג' קני מנורה הטהורה כידוע מספרי המקובלים דהיינו מקור ב' נונין -- נ'(?) כפופה דאימא תתאה, ן' פשוטה סוד בינה. והוא מרומז בג' נונין של פסוק "נתון תתן". והמקור תרין נונין של "נתון תתן" מסוד מאה אמה אורך התיבה - אמה אותתיות מאה, סוד תרין נונין, תרין ההין - ה' עילאה - בינה, ה' תתאה - מלכות.

וזה דוקא בסוד הנותן צדקה. אבל אם פותח ידו אפילו שאינו נותן וידו פתוחה ליתן מ"מ פותח שם המקום הנורא לל"ה היוצא מפסוק "להודיע לבני האדם" - ראשי תיבות לל"ה, שם ששי משם ע"ב שבו קרע את הים. והנה לל"ה גימטריא ס"ה כמנין אדנ"י - היכל - ה"ס. מספר אחד לכולם. והנה ג' פעמים ה"ס ג' פעמים ה"ס שווה 195 גימטריא קצה בסוד (ונפשנו קצה וכו'). ודע^[13] בסוד כ' עילאה כתר מ' מן מלכות ה' מן הוד - סוד ג' ספירות כתר מלכות הוד מסוד תרין חיתין -- ח' מן חכמה, ח' מן חסד -- אשר מספרם י"ו מן השם. וה"ס והוא סוד(?) חיתין מפסוק "פתח תפתח", דהיינו בסוד כתר מלכות הוד מספרם תתשל"א, ועם הצינורות קדישין הנ"ל מספרם תתתקפ"ב ממש, מנין פתוח תפתח. ויש בזה רזין נפלאים גדולות ונוראות ואיני רשאי לכתוב כלל. ועיין בספר מחנה דן פרשת וישלח ושם הארכתי ככל הצורך. ובכל זה תבין מ"ש הקדוש המחבר.

והנה אציג לפניך דברי פעם שנית מ"ש "נתינת סוד מאה תרין ההין ושלישית דאב הרחמן אינו נחשב ונתייחד לגבי דיליה וכו'", פי' תרין ההין - ה' עילאה בינה, ה' תתאה מלכות, סוד תרין נונין כדפי' למעלה. "והג' דאב הרחמן" - פי', חכמה נקרא אב הרחמן כידוע, ור"ל נ' שלישי של אבא קדישא אינו נחשב בתוך ב' נונין של בינה ועטרת, אימא עילאה אימא תתאה, כדפי' לעיל, "ונתייחד לגבי דיליה" פי' אבא קדישא נתייחד אצל מה שאצלו, ר"ל אצל בינה שאצלו.

(יא) והוא פותח מאה עלמי' דאתכסיין:    פי' הוא סוד ב' נונין שמספרם מאה אמה אורך התיבה כדפי'.

(יב) בסוד השם ברביעי והמקור ד':    פי' שידוע בעולם עשיה תמן א"ל אדנ"י, וד' אותיות של שם הוי"ה א"ל אדנ"י -- בין הכל הרי מאה, סוד מאה. וז"ש "בסוד שם הרביעי" - ר"ל בעולם הרביעי שהוא עולם עשיה דתמן שֵם א"ל אדנ"י, "ובמקור ד'" - ר"ל גם כן ד' אותיות של שם ד' שהוא הוי"ה.

(יג) והפתיחה פותח:    ר"ל וכל מי שפותח אפילו אינו נותן כלום מכל מקום פותח ההיכל, ר"ל אדנ"י גימטריא היכל גימטריא ה"ס.

"בסוד השם מפסוק להודיע וכו'" - פי' השם הזה יוצא מקרא (תהלים קמה, יב) 'להודיע 'לבני 'האדם.

(יד) ופותח מאה ותשעים וחמשה:    ר"ל הוא סוד קצה כדפי' למעלה בסוד הנתינ' מאה אמה וסוד הפתיחה הוא כ' מן כתר, מ' מן מלכות, ה' מן הוד בסוד מספרם תתשל"א, וסוד הצינורות שהם לכתר אחד, למלכות - ן', להוד - ר' -- בין הכל תתתקפ"ב כמנין פתוח תפתח כדפי'. ובז*ת^[14] מה שהקשו מפרשי התורה קדמונים ז"ל שבפרשת שופטים כתיב "כי יהיה בך אביון נתן תתן" - פירש"י ז"ל אפילו מאה פעמים. ואילו גבי "פתח תפתח" כתב רש"י ז"ל "אפילו כמה פעמים". והקשו למה גבי כפל 'נתן תתן' פירש אפילו מאה פעמים ובכפל פתוח תפתח כתב לשון "אפילו כמה פעמים". ולפי מה שפי' ניחא, כי נחה רוה"ק על רש"י ז"ל לכתוב גבי 'נתן תתן' לשון ק' פעמים הוא סוד תרין נונין, תרין ההין, סוד מאה עלמין קדישין טמירין גניזין כנ"ל. אבל גבי פתיחה נחה רוה"ק על רש"י ז"ל לכתוב לשון "כמה פעמים" - הרמז על מלת כמה דאיהי ראשי תיבות כתר מלכות הוד, שעם הצינורות הנ"ל הוא מנין פתוח תפתח כנ"ל. והבן זה מאד.

ועיין רזין עלאין נפלאים בספר מחנה דן בפרשת בראשית, וע"ש.

(טו) והחמשה פתחים עם ש"ץ אחיזתם בסוד היו"ד דעשירי:    פי' ידוע תדע כי ד' אותיות הוי"ה ב"ה הם סוד ה' ספירות קדישין: י' מרמז לב' ספירות - כי קוץ הי' מרמז לסוד כתר נעלם, גוף י' שהוא מרמז לחכמה, ה' רמז לבינה אימא עילאה, ו' רמז לת"ת, ה' אחרונה מרמז לעטרת - מלכות - מטרוניתא קדישא. הרי ד' אותיות הוי"ה ***^[15]. וכתב בספר התמורה שיש לכתוב ה' אחרונה שיהיה קוץ העליון י' קטנה - שמרמז לסוד יסוד שהוא י' טמירא, סוד פינחס. עיין זהר פרשת אחרי מות ובפרשת פינחס. רק שיש פלוגתא בין רברבתא אם יש לכתוב באחור. והמוסכם בין המקובלים לכותבו כזה [ציור של ה'] והיו"ד מרמז לסוד יסוד ברית קדש. אם כן הרי כאן ו' ספירות -- כח"ב תמ"י -- אשר מקורם באותיות הוי"ה ב"ה.

ובזה תוכל להבין פלאות מ"ש החזקוני ז"ל בפרשת האזינו על הפסוק כי שם ה' אקרא, זה לשונו: "ובשם זה שאני קרא נבראתה שיש בד' אותיות יו"ד ה"א ו"ו ה"א, והם עושים שש תיבות", עכ"ל. ופשוטו קאי על שש אותיות דהיינו שש תיבות בשכמל"ו שמזכירי' אחר הזכרת השם כנודע (אי נמי, על ו' אותיות מילוי של השם כנ"ל מה**ר). ועל פי הסוד הוא כדפי' תבין סוד כתר הוא תיבה אחת, חכמה - תיבה ב', בינה - תיבה ג', ת"ת - תיבה ד', מלכות - תיבה ה', יסוד - תיבה ו', מסוד ד' אותיות השם הוי"ה כנ"ל. הגם שיש לו סוד גדול ונורא מסוד כל תיבה שיש בה ג' אותיות בונה ו' בתים כנודע מספר יצירה, והשם הוא רק ג' אותיות יה"ו כמ"ש הקדוש לעיל בפ"א.

וז"ש המחבר כאן "בסוד יו"ד דעשירי", ר"ל קצה פתחים הנ"ל בסוד יו"ד קטנה שבמלכות שהיא עשירית לספירות כנודע, "ועמו ו' ספירות", ר"ל עם היסוד היו"ד קטנה שבה' אחרונה - הרי ו' ספירות. כי בתחלה רק ה' ספירות ועכשיו היו"ד מרמז לסוד היסוד -- הרי ו' ספירות - כח"ב תמ"י, "כי הוא התשיעי, כי הוא נדבק בעשירי קדש", פי' הוקשה לו למה היוד מרמז דוקא לסוד היסוד, ומתרץ מפני התשיעי הוא מלמעלה למטה ונדבק תמיד בעשירי כנ"ל. וכיון שהוא תמיד נדבק בה ותשוקתו בה לכן נרמזים שניהם באות א' ונדבקים שניהם זה בזה באות ה'. ויש לזה סוד גדול - עיין במחנה דן.

(טז) וה"ס מאב הרחמן ומצלעו הנחמות:    פי' יסוד המרמז בסוד י' זעירא, בא מסוד אבא קדישא חכמה הנקרא 'אב הרחמן', ומן בינה שהוא צלעו של אבא כנודע למבינים, ועליו כתבו המקובלים דלכן כתיב "כאיש אשר אמו תנחמנו" (ישעיהו סו, יג), ובאב כתיב "כרחם אב על בנים" (תהלים קג, יג), כי באימא דוקא נחמה. וז"ש "מאב הרחמן ומצלעו הנחמות" - ר"ל אימא עילאה הנקרא 'נחמות' כדכתיב "כאיש אשר אמו תנחמנו".

(יז) והנרמזים במיתת השלישי:    פי' אבא ואימא נרמזים אצל מיתת יעקב שהוא שלישי לאבות ומסיק הרמז ומפרש ואזיל "גורן האטד וכו'".

(יח) גורן האטד עשרה וארבעה הוא חמשה:    פי' אט"ד הוא סוד אבא ואמא עילאי. א"ט - הוא אבא שמספרו עשרה, סוד י' שהוא אבא. ד' - הוא אימא עילאה, ד' רבתי דאחד. וי' דאבא מזדווג עם ד' דאימא ונעשה ה'. ז"ש "עשרה" - ר"ל אט מאטד הוא עשרה - י'. "וארבע" - ר"ל ד' דאט"ד. וכאשר תשים י' של אבא תוך ד' דאימא אזי נעשה ה'. והבן.

(יט) אשר בו פגם אחאב וכו':    פי' ידוע תדע מ"ש המקובלים סוד אחאב שפגם באבא קדישא ופירד אבא קדישא מן אימא קדישא. אחאב - נוטריקון אין חכמה אין בינה, אח לצרה אב לקליפה. והוא בסוד ד' קליפות ג"כ(?)^[16] אף חימה אוגר בורס - ראשי תיבות אלו אחאב. והד' קליפות אלו יש לה רזא דרזין בספר כונת הנכתב^[17] ואסור לגלותו כלל. ועיין במחנה דן שלי. וכאשר פגם בחכמה אבא ובבינה אימא, והפריד א"ט מן ד' ונשאר ד' לבדה -- אז בעונותינו נעצר הגשם והשלג מן השמים כמו שאמר אליהו "אם יהיו השנים האלה וכו'" (מ"א יז, א) - אז דינין מתערין מניה מצינו' השמאלי, והוא סוד קליפה הנקרא נעל בסוד "של נעלך וכו'". וידוע סוד פ' פסוק "כי כרם ה' צבאות" (ישעיהו ה, ז) הוא סוד בינה מסוד עשר הויות קדושות גימטריא כרם. וסוד חכמה הוא סוד שחקים ששם שוחקים מן לצדיקים, סוד חתן, כי חתן גימטריא שחקים ממש בסוד נחת רוח - נח"ת הוא חת"ן, וה"ס והוא סוד רוח נבות, נבות גימטריא חתן -- הרי רוח נבות ממש נחת רוח. וכתיב ויצא הרוח ודרשינן זו רוח נבות. וכאשר רצח אחאב את נבות ולקח הכרם - כרם גימטריא ר"ס - אז פגם בסוד נקודת בת ציון שהוא אבא הנקרא פנים, ואז נאמר "כרמי שלי לא נטרתי" ונאמר "ונותרה בת ציון כסוכה בכרם וכו'". סוד סוכה - כ"ו ה"ס - הוי"ה אדנ"י. שפגם בו אחאב בסוד פנים. וכאשר אמר לו הקב"ה הרצחת וגם ירשת וכו' בסוד שפגם באבא פנים עליונים - א"ט, הפריד מן ד' כנ"ל.

והנה בסוד ישראל דסבין שהוא אבא קדישא י' דחכמה הבאים מכחו נק' בן אין^[18] סטרא אחרא סוד כלב היוצא משור וחמור יכול להזיקו, פי' כלב יוצא מאמצע אותיות שור חמור, שאמצען איהו כמספר כל"ב וק"ל. ומי שאינו פוגם באבא קדישא פנים מאירין בסו"ה בסוד הפסוק(?) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני -- פן י', סוד א"ט כדפי'. ונקרא בן - גימטריא כלב, לכן אין כלב יכול להזיקו בסוד ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו - בני ישראל דייקא, ישראל סוד אבא קדישא, פנים עליונים. והם היו לו לבן שלט עלייהו כלב מספר בן, אבל אחאב שפגם בסוד הרציחה, כי הרוצח עונשו לסוד כלב, לכן במקום אשר לקקו הכלבים לדם נבות וכו'.

ובזו נבין למה ר' ישבב הסופר אחד מעשרה הרוגי מלוכה לא נקבר וניתן לכלבים. כי ידוע ששמעון לקח את יוסף להשליכו לבור כדאיתא במדרש רבה על הפסוק ויקח מאתם את שמעון - למה לשמעון מפני שהשליכו לבור כדי שיהרג ופגם בסוד אבא קדישא בבחינת שד"י כנודע, שבשביל זאת הוצרך יעקב להתפלל "ואל שדי יתן לך רחמים" כדי שיחזיר יוסף את שמעון בסוד שפגם. והנה פגם שמעון היה בסוד שדי - אבא, בסוד הרציחה. ולכן ר' ישבב שהוא גלגולו כנודע, לא ניתן לקבורה והשליכוהו לכלבים. ישבב - גימטריא שד"י.

מזה יובן מעצמו מ"ש רז"ל (שבת סג, א) ע"פ "ויראת שדי יעזוב" (איוב ו, יד) על המגדל כלב רע בתוך ביתו, וק"ל.

גם אמרו רז"ל ע"פ ויראו אותו מרחוק בואו ונשסה בו כלבים וכו'. ויש בזה הענין רזא דרזין פלאות נפלאים ואיני רשאי לגלות כלל.

והנה כאשר עשה אחאב תשובה - תשוב ה', שהחזיר ה' אימא עילאה למקום אבא, דהיינו שקרב אט דאבא אל ד' דאימא ונעשה ה', ונכנע הקליפה לפני אבא הנקרא פנים כדפי' למעלה. והקליפה מרמז בשמו אחאב - ראשי תיבות אף חימה אוגר בורס. זהו סוד מאמר הקב"ה לאליהו הראית כי נכנע אחאב מלפני, סוד "מפני" - סוד אבא פנים עליונים כדפי' למעלה, סוד לא יהיה לך אלהים אחרים על פני - אותיות פן י'. וז"ש גבי אחאב "וילך אט" - ר"ל שהלך ותקן מה שפגם והפריד 'אט' - אבא חכמה, מן 'ד' שהיא בינה, ועכשיו הלך לתקן כדי שיהיה אט"ד. וזה שדרשו רז"ל על הפסוק "וילך אט - מלמד שעשה תשובה", ר"ל תשוב ה', הלך אט לתקן מה שפגם. ורז"ל אמרו הלך אט - שהלך יחף בלא נעלים. ומה מאד מתוקים דבריהם הקדושים המרמזים לסוד גדול ונורא, סוד ד' קליפות הנק' נעל בסוף קליפ' נעל נכנע מפני קדש הקדשים בסוד האמור "הראית כי נכנע אחאב מלפני", ודוק. ונפסק הנעל - סוד הקליפה, והשתשלשות הקדושה הותחל.

והנה פתח עיניך ולבך הטהור ושמע כי ידוע למבינים סוד השמות הנקראים "ז' שעות" מבינה ולמטה, ואלו הן נקראים שעות: חסד, גבורה, ת"ת, נהי"ם. חסד שעה אחת, גבורה - שעה א', וכן כולם, מלכות - שעה שביעית.

ודע סוד הקליפה כאשר רוצה לידבק בת"ת אזי הת"ת מוכנע הוא חלילה להטות אל הדין בסוד גוף ת"ת מרכבת יעקב, ו' דאיהו לבר. אבל נשמת ת"ת איהו מרכבת משה רבינו ע"ה דאיהו מלגאו - נטייתו תמיד אל הימין חסד ורחמים לעולם. ונקוט האי כללא בידך ושמור אותו כבת עיניך וצרת אותו בכנפיך שלא יזוז ממך. ויש בו רזין דרזין. ועיין במחנה דן בפרשת בשלח. והנה בסוד זה תבין פלאות בכ"מ ואל תזיז ממנו.

והנה סוד נצח שהוא ענף - חכמה העליונה ה"ס הנצחון אשר מנצח הקלי' הטומאה כולם, ו' זעירא כדלעי', המה המנצחים תקיפים אשר מקום אחיזתם אבא חכמה כדפי' למעלה בסוד נצח יסוד תרין עורדילין אמיצין מסוד כח אלהים, וסודו ברמז בריבוע אלהים - ר'. והנה כח אלהים - גימטריא רכ"ח, כמנין נצח יסוד. והנה ידוע תדע מ"ש רז"ל הראית כי נכנע אחאב לפני, שהיה רגיל לאכול בשלש שעות ואכל בד'. וזהו סוד גדול ונורא אדיר ואמיץ שבתחי' קמה הקליפה בסוד שישראל חוטאין לסוד ת"ת שהוא שעה ג', ואז היה רוב הקליפה להבאיש להם לישראל. אבל כששב אחאב - קמה הקליפה בשעה ד' שהוא סוד נצח, ואז נפלה הקליפה לנוקבא דתהומא רבא ונפלה ולא תוסיף קום בסוד נצח יסוד, נצח שעה ד' והוא ענף מחכמה והוא מנצח כל הקליפות. וגם נצח ישראל סבא דסבין. וזהו הראית כי נכנע אחאב מלפני. ורזין דרזין נפלאות, ואסור לגלותם כלל. ועיין בספרי שמש נוגה פי' על שערי אורה. ובכ"ז תבין מ"ש מורי ז"ל עיין מראשה ועד סוף ותראה פלאות.

והנני מסדר המאמר מראשו וע"ס מ"ש אשר בו פגם אחאב בפגימתו בעשירי, ר"ל שפגם באבא שהוא סוד י' שמספרו עשר.

(כ) מ"ש בהפרידתו מיראת ה':    ר"ל בהפריד אבא קדישא - א"ט, מן ד' שהוא סוד אימא. והוא סוד אטד כנ"ל. וק"ל.

(כא) והביא ד' קליפות וכו':    כדפי'.

(כב) והוא הרמז לטובה ולרעה וכו':    ר"ל אחאב ראשי תיבות שלו נרמז אבא חכמה אימא בינה, שהוא סוד הטובה. גם נרמז בו בשמו הקליפות - אוגר חימה אף בורס - ראשי תיבות אחאב. והד' קליפות נק' "רעה" בסוד "כי רעה נגד פניכם".

(כג) ואח"ך תיקן ואכילתו מוכיח עליו:    פי' ואח"כ תיקן אחאב זה, מה שהפריד א"ט מן ד' כנ"ל, תיקן זה ואכילתו מוכיח שתיקן זה כדפי' למעלה בסוד כשהיה רגיל לאכול בשעה ג' אכל בשעה ד'.

(כד) כי הוא המקור בא מן הימין והוא הימין וכו':    פי' נצח הוא ימין ובא מחכמה שהוא סוד ימין כדפי' למעלה עי"ש.
"והשעות מבנים" - פי' דע כי כתר חכמה בינה נקראים ג' אבות העולם, חג"ת נהי"ם נקראים בנים. וכוונתו כדפי' למעלה; ת"ת - שעה ג', נצח - שעה ד', והם נקראים 'בנים', הרי השעות מבנים, וק"ל.

(כה) והשביעי מבלע הקליפות:    פי' קאי על נצח שהוא שביעי מכתר והוא מבליע ומכניע זדים הקליפות. וזהו שמייתי פסוק בלע המות לנצח - לנצח דייקא, שהוא מבליע ומכניע הקליפות, וכמו שפי' למעלה כמה פעמים. והזהר בנפשך שאל תטעה לחשוב הבלעה זו כפשוטו, ושומר נפשו ירחק ממחשבה זו, עיין במחנה דן בפרשת חקת.

(כו) והוא בא מפנים עליונים וכו':    פי' נצח בא מפנים עליונים - סוד חכמה כדפי' לעיל בסוד לא יהיה לך וכו' על פני.

(כז) והוא השביעי והתשיעי מפנים:    פי' נצח שהוא שביעי לכתר והיסוד שהוא תשיעי לכתר, אלו שנים סודם מפנים עליונים כדפירש' למעלה.

(כח) ומוחקים דך מך עני הצעיר:    פי' כתבו המקובלים ז"ל שיש ד' אבות נזיקין מסוד שרפ"ט השר הגדול נחש עליון עקלתון וסודם מרומז בו דך מך עני הצעיר - גימטריא שלהם עולה שרפ"ט. ודע אלו ד' קליפות ראשי תיבות שלהם דמעה. וזהו הכוונה של הקדוש כי פי' לעיל "בלע המות לנצח" ר"ל נצח המנצח כדפי' לעיל, ועכשיו מבאר סוד הפסוק אשר בו רומזים ד' קליפות והוא בסוד בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים כדפירשתי דמעה ראשי תיבות דך מך עני הצעיר. אבל נצח מוחה דמעה מעל כל פנים העליונים. ודע אביון סוד הצעיר קליפה אביונה וכ"מ שתמצא אחד מהם בקרא דע כי הם רוצים לדבק בסוד ת"ת ישראל בחי' הנק' ישראל, לולי נצח המכניעו ומשפילו. והוא סוד נורא מ"ש ר' יוחנן כ"מ שתמצא דך מך עני אביון בישראל הכתוב מדבר^[19] - בישראל דייקא.

והנה נצח מנצח הכל. וז"ש "דך מך עני הצעיר" - ד' אבות הטומאה יהיו מוכנעים כדפי'.

(כט) וכאשר תבין ששה וכו':    פי' כדפי' למעלה כאשר הקליפה בא לסוד הת"ת אז אדרבא הגוף נוטה לדין ולא לרחמים. ודוקא גוף הת"ת, מרכבת יעקב מלבר. אבל מלגאו - מרכבת משה שהוא נשמת ת"ת דוקא נוטה לרחמים ותמיד נוטה כלפי חסד כדפי' למעלה. עיין קצת וזהו סוד שכתוב "בסוד הגוף", ר"ל גוף הת"ת , ולא נשמת הת"ת. כי בגוף אינו מכניע הקליפה, אדרבה מטה כלפי דין.
וז"ש "כי אין בו כניעה כי אם מניעה", ר"ל אדרבה מונע מלהכניע תחתיו הדין שיהיה חסד רק אדרבה נוטה לצד הדין כדפי' למעלה ומפני צחות הלשון כתבו כן ודוק.

(ל) וענף הפנים מכניע עם הקטן נער:    ר"ל נצח הוא ענף הפנים עליונים - חכמה - אבא קדישא. עם היסוד הנקרא 'נער' כידוע בסוד יוסף מרכבה להיסוד, יוסף הצדיק, וכתיב צדיק יסוד עולם. ויוסף סוד ברית ה' בסוד "הא לכם זרע", ויוסף אמר "אני יוסף" ודרשו רז"ל שגילה להם המילה, וכתיב "הנני נותן לו את בריתי שלום" - ו' זעירא, ו' קטיעא סוד יסוד כדאיתא בזהר. וכתיב גבי יוסף "והוא נער" - סוד נער יסוד. ועיין מש"ל ובספר מחנה דן סודו הגדול והבן.

(לא) ושא עיניך ולבך לסוד הרוצח:    פי' שים נא דעתך וראה מה שפגם אחאב הרוצח שהרג את נבות ולקח את כרמו ממנו, נבות גימטריא חתן וגימטריא שחקים, בסוד הפגימה כדפי' למעלה עי"ש. והנה פגם בסוד סוכה - כ"ו ה"ס, הוי"ה אדנ"י - כדפי' למעלה שהוא פגם ב י' פעמים הויה י' פעמים הויה שווה 260 שהוא גימטריא ר"ס כמנין כרם. וז"ש "הוא כרם ממש" וק"ל.

(לב) הפריד החתן שחקים ופגם בסוד המקור וההיכל:    ר"ל פירד החתן - סוד אבא סוד שחקים, ופגם במקור שלו - אילן הוי"ה, והיכלו שהוא אדנ"י כדפי' למעלה ובסמוך.

(לג) כאשר רמזו עליו בפסוק:    פי' ידוע תדע סוד כדפי' למעלה פסוק "ונותרה בת ציון כסוכה בכרם", סוד ה"ס כ"ו, כרם סוד ר"ס - עשר הויות. שהוא פגם בנקודת בת ציון - סוד אבא קדישא כדפי' למעלה בסוד אלהים חיים, אלהים במילוי יודין - ש' בגימטריא, אלהים בריבוע מספרו - ר'. הרי שר. חיים גימטריא ס"ח. בין הכל מספרו תקס"ח -- גימטריא ממש בת ציון כשתכתוב בב' יודין כמ"ש בספר התמורה. ובספר כוונת כתב שהוא סוד קס"ו. וז"ש "נקודת בת ציון", כי נקודה הוא י' -- הרי י' עם בת ציון - גימטריא תקס"ח כדפי' למעלה. והוא סוד גדול ואסור לגלותו. ועיין במחנה דן בפרשת אמור ושם תראה פלאות. ועיין למעלה.

וז"ש הקדוש "כאשר רמזו עליו בפסוק" - ר"ל בפסוק "ונותרה בת ציון כסוכה בכרם" כדפיר'.

וז"ש "ופנים בפנים נקודת בת ציון" כדפי' למעלה, "פנים" נקרא אבא קדישא מסוד תקס"ח, סוד 'אלהים חיים' כנ"ל. ובזה תפס הקדוש לשון נקודת בת ציון ולא אמר סתם 'בת ציון'. והוא הכל בסוד יסוד ממקור ה"א אחרונה בסוד יסוד אבא. והוא סוד "וירכב אותו במרכבת המשנה וכו' ויקראו לפניו אברך" -- אב חכמה, רך יסוד. וירכב - כ"ב רי"ו בסוד נצח ויסוד חכמה, בסוד ויחן את פני העיר - יח"ן ראשי תיבות יסוד חכמה נצח. ובסוד פאה, גימטריא אלהים, - 'את 'פני 'העיר - ראשי תיבות פאה. ובסוד שם יר"ת - שם אחד מע"ב שמות שניים. יר"ת גימטריא אתרוג. סופי תיבות "את פני העיר" - יר"ת, מסוד נצח ויסוד. ואסור להעמיק יותר בסוד הענין. ועיין רזין עילאין במחנה דן בפרשת פקודי מענין הנ"ל, כי ראשי תיבות "אלה פקודי המשכן" - פאה. ושם תראה נפלאות גדולות מתורת אלהינו יתברך שמו וזכרו לעד ולנצח נצחים, צחצח מצחצחות נצחים.

והבן כל העיקרים אלו שכתבתי ושים אותו על לוח לבך ואת תזוז מהם כלל. ודוק.

פירוש על מאמר ט

מתוך: ספר קרניים/ט (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) סוד הכוס וכו':    פי' סוד כוס אחד מותר לשתותו והוא מורה טובה הואיל ופירשנו למעלה סוד הכנעת הקליפות מייתי ליה נמי הא הכנעת הקליפה. אי נמי י"ל, הואיל ומפרש לעיל מסוד יסוד הנקרא 'כוס' כידוע, כאשר יסוד מלכות כחדא אזלי בסוד "כוס ישועות אשא" - ישועה אין כתיב כאן, וכמו שדרשו במדרש סוף פרשת וישב גבי חלום דשר המשקים והבן.

(ב) ודאסרו בשנים:    פי' כוונתו מה שכוס אחד מותר ולית ביה סכנתא משום שהוא בכוס א' ביין מבטל הקליפה כידוע שמרכבת הטומאה יש כנגד מרכבת הקדושה, כי גם את זה לעומת זה וכו'. והנה בטומאה קליפה תשיעי נקרא 'און גליון' כנגד יסוד ברית קדש שבקדושה שהיא ספירה תשיעית מן כתר, והאי און גיליון זהו התורה שלהם כמ"ש במסכת שבת "חד קרי ליה און גליון וחד קרי ליה עון".

והנה ידוע תדע כי יוסף שהוא מרכבה ליסוד כנודע, הוא מבטל קליפה זאת הנקרא און גליון, כי הוא כחושבן יוסף, ויוסף מרכבה ליסוד סוד הקדושה הוא הרוכב, יוסף הוא הנרכב. והנה דע השכינה הקדושה נקראת תר"א בסוד "ותרא אותו כי טוב הוא", כי שכינה במילואה כזה: שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י מספרה ממש תרא. ובסוד תרין רוחין קדישין דנפקין משכינה קדישא בסוד אלהים, וסודו ריבוע אלהים - עולה ר', ועם תיבת כ"ח -- רכ"ח.

והנה דע כי ב' פעמים רוח רוח - גימטריא תכ"ח - גימטריא כח אלהים, דהיינו ב' פעמים בריבוע הנ"ל הם גימטריא ת', ועם תיבת כח -- הרי תכ"ח. וה"ס והוא סוד שם חת"ך היוצא מסופי תיבות "פותח את ידיך". ומבואר בכוונות האר"י ז"ל בתפלת מנחה לכוון למילוי של אלהים ביודין כזה: ל"ף מ"ד י' ו"ד ם' - גימטריא רוח, וכפל מילוי אלהים הוא ב' פעמים רוח ב' פעמים רוח שווה 428 -- גימטריא חת"ך. והם באחוריים של זו"ן ע"ש סוד אלהים קדמאה ה"ס בינה - הויה בנקודת אלהים. תניינא - סוד גבורה - אלהים ממש. ויש בזה רזין דרזין - עיין מחנה דן כי שם תמצא מבוקשך בעה"י הקדושה.

(ג) וזהו שכתב שסוד הקליפה כנגד הברית, ר"ל קליפת און גיליון היא ט' לספירת מרכבה טמאה, והוא כנגד יסוד הנקרא ברית(?) בקדש הקדשים שהוא גם כן ט' מן כתר מלמעלה למטה כדפי'.

(ד) ודא אורייתא דילהון:    ר"ל און גיליון היא תורה שלהם י(?)^[20]

(ה) והמבטל הנרכב:    פירוש, זה המבטל און גיליון הוא יוסף הנרכב תחת היסוד כדפי' למעלה.

(ו) כי לו נאה בשמו:    פי' יוסף דוקא באה לבטל בשמו לפי שיוסף גימטריא קנ"ו כמנין און גליון כאשר פירשתי.

(ז) וסוד השכינה הנק' תר"א מבטלו:    פי' כמו שפירשנו למעלה כי שכינה במילואה גימטריא תר"א בסוד ותרא אותו כי טוב, ודרשו שראתה עמו שכינה, ואם כן תר"א שהיא סוד השכינה, היא המבטלת גם כן לקליפה זו הנקרא און גיליון וקא מפרש ואזיל במה מבטל קליפה זו.

(ח) תרין רוחין קדישין:    פי' ב' רוחות יוצאים משכינה הקדושה בסוד כח אלהים אלהים כדפירשנו, ואז
"כמוץ אשר תדפנו רוח בו דוקא הביטול" - ידוע תדע כוונתו שמפרש כאן סוד השכינה וסוד הני תרי רוחין קדישין. ודע סוד "א'שר ת'דפנו ר'וח" - ראשי תיבות תר"א. וזהו השכינה כדפירשנו. וסוד ב' רוחין הוא כי סופי תיבות "אש'ר תדפנ'ו רו'ח" אותיות רוח, ותיבת רוח הנזכר בפסוק עצמו -- הרי נזכר בפסוק ב' פעמים רוח; א - "רוח" כתיב להדיא, ב' - היוצא מסופי תיבות. והם המבטלים.

(ט) כמוץ:    סודו כמוץ - גימטריא קנ"ו כמנין און גליון. ועיין בספר יסוד ישרים^[21] מהזוהר ע"ש. ורזין עילאין יש בזה, ואיני רשאי להרחיב ביאורו מפני הסכנה.

והנה סוד תר"א וסוד תרין רוחין קדישין וסוד כמוץ -- הכל מרומז בקרא. זהו שאמר המחבר "בו דוקא הביטול" כדפירשנו. ועיין במחנה דן פרשת וישב פלאות.

(י) ולכן אחד מותר:    פי' ולכן כוס אחד מותר לשתות ולית ביה סכנתא, והוא בסוד כוס יין - גימטריא ממש קנ"ו כמספר און גליון ומספר יוסף ומספר כמוץ ומספר ציון. והרמז שאין צריך לפחד מפני הקליפה, כי כוס יין שהוא גימטריא קנ"ו מבטל הקליפה כדפירשנו לעיל דוקא יין וכו' עי"ש. ואם כן כוס יין גימטריא קנ"ו. זהו שאמר "ולכן אחד מותר מרמז לזה", ר"ל מרמז סוד הנזכר.

(יא) סוד אהי"ה אדני הוי"ה הוי"ה:    כוונתו כי שמות אלו מספרם קל"ח, סוד חקל תפוחין קדישין. והנה נחסר עוד י"ח לתשלום קנ"ו. והסוד אהי"ה אדני סוד א' כנודע בסוד אהי"ה אדני גימטריא אלהים, והוא הכל א', ואין חילוק ביניהם כלל. ויש רזין דרזין פלאות על זה והנם במחנה דן. ב' הוי"ה הוי"ה גם כן אחד, כי הוא כפול. הרי אהי"ה אדני אחד, הויה הויה גם אחד כן. הרי ב'. ויש בד' שמות אלו י"ו אותיות. ועם ב' הנ"ל -- הרי י"ח להשלים מספר קנ"ו, סוד כוס יין.

וז"ש "והמקור והוא בארבע" - ר"ל "מקור" - בזה הוא רק ב' שמות; הוי"ה הוי"ה - אחד, אהי"ה אדני - אחד. הרי ב' שמות המקור כנודע. "והוא בארבע" - פי' ואח"כ חשוב האותיות שבארבע שמות, ור"ל בכל שם ארבע אותיות -- הרי בין ד' שמות י"ו אותיות, ומספר הב' שהוא המקור -- הרי י"ח. ואם כן, קל"ח י"ח גימטריא קנ"ו כמספר כוס יין וכמספר יוסף, ציון, כמוץ, און גליון.

ועיין בספר בן מנוח ושם תראה פלאות.

(יב) וסוד אלהים הוי"ה הוי"ה בסוד מלא ר"ל כוס יין גימטריא אלהים הוי"ה (שמספרו יב"ק בסוד ראשי תיבות "י'עננו ב'יום ק'ראנו", סוד נחל יב"ק, ואין כאן מקומו), ונחסר עוד מ"ד להשלים מספר קנ"ו, ופירש "הוי"ה בסוד מלא" - ר"ל כזה יו"ד ה"א ו"ו ה"א - הרי מספרו מ"ד. ועם קי"ב הנזכר -- הרי מספר קנ"ו כדפירשנו.

ומסוד מספר השם מ"ד^[22]היא הרמוז כאשר תכוין לסוד י"ה אלו השמות אז תהרג הקליפה הרוצה להרגך - הבא להורגך השכם להורגו בשם זה שעולה ד"ם - תשפוך דם הקליפה. וז"ש "ואם תרמוז לזה תשפוך דם להבא להורגך" כדפירשנו. ויש בזה סוד נורא, ומה אעשה נדר נדרתי שאין לגלותו פה.

ואסור בשנים כי שלש וכו':    פי' ומה שאסרו רז"ל זוגות משום סכנה, ופירש מהו הסכנה כי יש שי"ב^[23] דינין תקיפין בסוד "ישב בדד", "יבש היה כעץ". וסוד שי"ב אלו - י"ב צירופי הוי"ה י"ב צירופי הוי"ה שווה 312 שמספרם עולה שי"ב כנודע. ולכן אומרים ב' וה' "והוא רחום" עד "כי אל טוב וסלח" - שי"ב תיבות נגד י"ב צירופי הוי"ה כמבואר בהאר"י ז"ל.

וז"ש "שליטים תקיפים ואינם חסים כלל". וסוד הכוונה שזוגות אסור הוא בסוד כוס יין שמספרם קנ"ו כמו שפירשנו. והנה ב' פעמים כוס יין ב' פעמים כוס יין שווה 312 - גימטריא שי"ב. ולכן אסור משום שי"ב דינין תקיפין. אבל פעם אחת - כוס יין - מותר כדפירשנו בסוד יוסף - יסוד. ושי"ב הם י"ב צירופי הוי"ה - זהו שכתב "סוד שנים עשר הידועים" כדפירשנו.

(יג) והשלישי בא להוסיף על אלו השנים:    פי' מאי תקנתו של השותה זוגות? ישתה מיד כוס ג' להוסיף על השנים. והסוד שיש שם א' הידוע הנקרא תח"ס להכניע הקליפה, תח"ס הוא מסוד הפסוק בשמואל "ותחס וכו'" (ש"א כד, י) והוא ידוע.

והנה ג' פעמים יין ג' פעמים יין שווה 210 גימטריא תח"ס. ודע שם זה ממונה להכניע אויבים והוא בסוד שאמר דוד לשאול "ותחס עליך" (ש"א כד, י). ובסוד מקור השם הזה תח"ס להכניע הקליפה כאשר תשתה ג' פעמים כוס יין ג' פעמים כוס יין שווה 468 - אז מתעורר שם קדוש תח"ס ומכניע אשמדאי דקפיד אזוגא כדפי' בע"פ, וזהו ותחס עליך, ואינו ניזוק. ויש בזה רזין דרזין - אין לגלותם כי תבהל עין לראו' בהן לעיין בספר מחנה דן פרשת אחרי מות. וז"ש המחבר "והשלישי בא להוסיף" - ר"ל כאשר תשתה זוגות תוסיף מיד ותשתה עוד כוס שלישי וא"ת למה מפרש ואזיל.

(יד) אזי מוכנע הקליפה ותחס עליך:    כדפירשנו.

(טו) והוא ממונה להכניע אויבים:    דהיינו כדפירשנו שאמר דוד לשאול "ותחס עליך" מרמז לשם זה, דאי לאו כן הוה ליה למימר "וחסתי עליך", כלומר אני חסתי, אלא סתם ואמר "ותחס עליך" מרמז לשם זה. וז"ש המחבר "מרמז שרצה להורגו בשם זה לקדמוני" - פי' הואיל ולא אמר "וחסתי עליך" אלא "ותחס עליך", מלמד שרצה להורגו בשם הזה המכניע הקליפה ואויבים כדפי', "לקדמוני" - פי' שאול המלך שהיה קדמון, מלך ראשון בישראל. ויש לי עוד סוד גדול ואיני רשאי לגלות כלל. והבן זה.

(טז) והל"ל אני עשיתיו:    פי' דר"ל שדוקא מרמז לשם הזה דאי לאו כן הול"ל "וחסתי", שאז משמעותו אני עשיתיו וחסתי עליך, אלא ודאי מלת "ותחס" רומז לסוד זה השם כמבואר למעלה ודוק.

פירוש על מאמר י

מתוך: ספר קרניים/י (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) שמעתי בשם הגאונים וכו':    פי' יש בקדושה ב' מלאכים הנקראים ססזא"ל נמרי"אל, וכנגדו בטומאה גם כן שנים כמבואר בספר רזי"אל עיי"ש.

(ב) והראשים שוים:    פי' ידוע תדע שהמלאכים אלו ששמם ססזא"ל נמר"יאל - ראשי תיבות ס"נ, וגימטריא שלהם תפ"ט. וכן סמא"ל ונחש - ראשי תיבות ס"נ וגימטריא שלהם תפ"ט. וז"ש "והראשים שוים" פי' ס"ן ס"ן, "והמה שוין" פי' גם הם במספר שוים בסוד זה לעומת זה וכו'.

(ג) ויש למעלה מקום הנקרא וכו':    פי' יש למעלה בשמות מקום הנקרא עין טובה, "אשר בו י"ז פתחים וכו'", פי' באותו מקום קדוש הנקרא 'עין טובה' יש בו אלף ות"ש וי"ז 1,717 פתחים, ובהם קל"ג חלונות המבטל לקליפת עגל שעשו ישראל. והסוד עגל שפגמו ישראל בסוד כ' מן כתר, ואין כאן מקומו לבאר סודו בסוד י' דאבא קדישא ובסוד מגדל הפורח באויר, סוד ל', בסוד עג"ל ל' - גימטריא קל"ג. ויש בזה עניינים גדולים ונפלאים, אסור לגלותם כלל.

וז"ש "המבטלים לקליפת עגל". ועיין רזין דרזין בספר מחנה דן פלאות תראה שמה.

(ד) והמקום הזה הוא מבטל לקליפה כי הוא ממש שוה והוא נקרא היכל קדשך:    פי' ידוע תדע המקום הזה שפירשנו למעלה שהוא 'עין טובה' -- המקום הזה מבטל לקליפה, ר"ל לב' קליפות סמא"ל ונחש. והסוד כדפירשנו סמאל ונח"ש גימטריא תפ"ט. והמקום הזה נקרא 'היכל קדשך'. והסוד היכל קדשך גימטריא תפ"ט. וז"ש "והוא ממש שוה ונקרא היכל קדשך" מבטל הני ב' קליפות סמא"ל ונח"ש.

(ה) ומה שהתקנה בנחיר שיש בו שי"א נימין וכו':    פי' מ"ש רז"ל בפרק ערבי פסחים שיתן הגודל בנחיר ימין, וכן בשמאל - ידוע כי נחיר גימטריא מספר רס"ח. וכן נחיר שני גימטריא רס"ח. הנה רס"ח נחסר ממנו מ"ג להשלים למנין שי"א - סוד שי"א נימין קדישין. וכיצד יהיה בפ'^[24] שי"א יעשה כך, נחיר שהוא רס"ח ישים גודל שמספרו מ"ג -- רס"ח מ"ג גימטריא שי"א. כן יעשה בנחיר ימין וכן יעשה בנחיר שמאל.

והנה ב' פעמים שי"א ב' פעמים שי"א שווה 622 גימטריא תרכ"ב. והסוד "כי תרכב על סוסיך...ישועה" (חבקוק ג, ח), כשהוא בדרך אינו צריך שתירא מן עין הרע. וז"ש שהתקנה בנחיר שיש בו שי"א נימין ועכשו נחסרים מ"ג, וכן בשני, ר"ל בנחיר ב'.

(ו) והוא עכשיו:    ר"ל כאשר תשלם לנחיר זה מ"ג הרי עכשיו "כי תרכב על סוסיך" - פי' כי ב' פעמים שי"א שי"א - גימטריא תרכב. עיין זה פלאות במחנה דן.

(ז) והשנים שבהשלמה הוא אשר לגבורה ופחד אלהים לנגד המביטים בעין הרע:    פי' אותן מ"ג המשלימים לנחיר ימין ואותן מ"ג המשלימים לנחיר שמאל, והם ב' פעמים מ"ג מ"ג - גימטריא פ"ו, כמספר אלהים. וידוע שהיות אלהים בספירות גבורה שהוא פחד יצחק בסוד פחד יצחק גימטריא ש' כמספר אלהים במילוי יודין^[25]. והסוד שב'משלימים^[26] אלו שמספרם פ"ו, שכל מי שמביט בעין הרע הפחד לנגד עיניהם ואינם יכולים להזיקו כלל. וז"ש "אשר לגבורה", ר"ל אלהים שהיא לספירת גבורה כדפי'. וז"ש "ופחד אלהים נגד המביטים". וגם בזה יש סוד: פחד הוא בגימטריא אלוהים בו"ו, בסוד שכתוב "ופחד אלוהים", וגורעין ומוסיפין ודורשין כאילו הוא כתוב "פחד אלוהים". ועיין סודו הגדול במחנה דן בסוד כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, ר"ל "אל הים" - אותיות אלהים. ואמר "והים" - ר"ל שיהיה אותיות הים של אלהים עם ו' ויהיה והים, ואז יהיה אלוהים בו"ו. זה "איננו מלא" - ר"ל בו"ו. וכאשר תצייר שם הוי"ה במילוי ב' יודין - בה"ה ראשונה ובה"ה שנייה כזה: יו"ד הי"י ו"ו הי"י - מספרו צ"ב כמספר אלוהים בו"ו, וכמספר פחד בסוד הוי"ה הו"א אלהי"ם.

ובזה תבין מה שתרגם בכ"מ על מלת "אלהים" - הוי"ה; "בראשית ברא אלהים" - תרגם "ברא הוי"ה", "ורוח אלהים" - תרגם "ורוח מן קדם יהוה מנשבא על אפי וכו'". והבן זה.

והאר"י זלה"ה מפרש בג' אנפין היאך יוצא משם הוי"ה שם אלהים:

• א' - שם הויה במילוי יודין איהו ע"ב, ויש בהם י' אותיות, ועם ד' אותיות הפשוט -- הרי פ"ו מנין אלהים.
• ב' - שם הוי"ה במילוי אלפין איהו מ"ה. במילוי כזה: מ"ם ה"א - הרי פ"ו מנין אלהים.
• ג' - שם הויה מספרו כ"ו. מַלא כ"ו כזה: כף ו"ו - איהו^[27] המילוי פ"ו כמנין אלהים.

ועיין במחנה דן פרשת בראשית ותמצא שם סודות גדולות בעה"י.

(ח) והנחסרי' שנים מעוררי' חמש מאות וכו':    פי' הנחסרים דהיינו נחיר הנחסר מ"ג, שלכן תקנו להניח גודל מנין מ"ג להשלים שי"א - אותיות אי"ש. ושניהם גימטריא תרכ"ב כנ"ל. ואם כן זה החשבון של הנחסרים, דהיינו נחיר נחיר גימטריא תקל"ו, סוד "אתה האל אלהים וכו'". כי 'אלהים' במילוי יודין - ש'. ו'אלהים' בריבוע - ר'. הרי ש"ר, גימטריא ת"ק. האל - גימטריא לו. הרי תקל"ו.

וז"ש "מעוררים תקל"ו חלונות". כבר ידעת האל אלהים נקרא "משגיח מן החלונות". חלון וחלון. "חל"ו נא פני אל" (מלאכי א, ט). והבן זה מאד מאד.

(ט) וסוד המספר עם המשלימים והוא בסוד חוט"ם וכו':    פי' סוד המספר דהיינו ב' פעמים רס"ח, ועם המשלימים (דהיינו מ"ג מ"ג), אז בין הכל גימטריא תרכב. והנה סוד חוטם דהיינו כמו שכתוב בפסוק "ותהלתי אחטם לך" (ישעיהו מח, ט) מספרו נ"ח. והנה שים נ"ח על תרכב ויהיה תרף והוא בסוד "בן פרת יוסף" שלא שלט עין הרע. וז"ש "בסוד החוטם" כמ"ש בפסוק דהיינו הוקשה לו אם "חוטם" בו"ו הרי יותר ה', ואם חסר ו' הרי א' חסר -- לכן אמר לישנא דקרא דכתיב "אחטם" באל"ף.

אבל תמיהא לי שהרי בכל הספרים כתיב "אחטום" בו"ו. ואפשר שבספרו היה כתוב חסר. וצ"ע. אבל מצאתי בספר ישן נושן כת"י קדוש א' וגריס "אחטם" חסר ו'. ואולי שטעות סופר בכל הספרים כמו שמצאתי.

והנה אחט"ם עם תרכב הוא ממש מספר פר"ת בסוד בן פרת יוסף.

(י) וז"ש הרי בן פורת יוסף:    שלא שלט בו עיה"ר בסוד הנחיר גודל. וזהו סוד חוטם.

(יא) ואם תרצה להבין למה לא שלט ביוסף עיה"ר ממקורו בכולו בסוד הפתחים והחלונות תמצאנו:    פי' אם תרצה לידע למה לא שלט עין הרע ביוסף תמצאנו כזה כדפי' לעיל הכתרים(?) שבמקום 'עין טובה' הם אלף תשי"ז 1,717, והחלונות קל"ג. מספר הכל -- אלף תת"ן 1,850. וכאשר תחשב כל הפסוק "בן פרת יוסף בן פרת עלי עין" -- הרי מספר כל הפסוק הוא כדפי' בסוד הפתחים, והוא גם כן אלף תת"ן^[28].

וז"ש "ממקורו בכולו" - ר"ל ממקור אשר לומדים ממנו שלא שלט ביוסף עין הרע והוא פסוק "בן פרת וכו'", "בכולו" - פי' בכל הפסוק כדפי' בסוד הפתחים והחלונות, ר"ל אלף תשי"ז פתחים, קל"ג חלונות -- סך הכל אלף תת"ן. ז"ש "תמצאנו" - ר"ל מסוד זה תמצא למה לא שלט ביוסף עין הרע כי הפתחים והחלונות במקום 'עין טובה' כדפירשנו. ויש בזה עוד סוד, וכבוד אלהים הסתר דבר.

(יב) והפתחים רמז דוד אשתחוה אל היכל קדשך ביראתיך בכולו:    פי' וסוד הפתחים (אשר מספרם אלף תשי"ז) עליהם רמז דוד בפסוק "אשתחוה וכו'" (תהלים ה, ח). וסוד כל הפסוק הזה מספרו אלף תשי"ז והיינו כזה:

• אשתחוה - גימטריא תש"ך, סוד צל"ם במ"ם רבתי של אי"ק בכ"ר, גי' ע"פ שם ע"ב.
• אל היכל גימטריא צ"ו.
• קדשך גימטריא תל"ד
• ביראתיך גימטריא תרל"ג^[29].
• ובין הכל אלף ושמונה מאות ושמנים ושלשה 1,883.

וקח ר' מהמנין והוא סוד מספר אלהים (הנקרא פחד), והוא בריבועו עולה ר'^[30] -- נשאר ט"ז מאותו פ"ג, ולתשלום תשי"ז צריך ל"ד. קח אותיות שבפסוק זה של "אשתחוה וכו'" שיש בהם ל"ד אותיות. בין הכל גימטריא תשי"ז.

וצריך עיון, הא מן תבנית:אשתחוה אל היכל קדשך ביראתיך אינו רק כ"ג אותיות. ואי ר"ל מתחלת הפסוק - "ואני ברוב חסדך וכו'" - יש מ"א אותיות? ואפשר, דמן תיבת "חסדך" קא חשיב, וצ"ע. ואכתי קשה - תיבת "קדשך" בכל הספרים שלפנינו כתיב חסר י' ואם כן בצרי להו, וצ"ע.

(יג) וסוד הנחסר עם המשלים וכו':    פי' סוד הנחסר דהיינו נחיר נחיר שנחסר מכל א' מ"ג כדלעיל, כשתבחר לך איזה שתרצה - או נחין ימין ועם התשלום יהיה שי"א זו, או נחיר שמאל ועם תשלום מ"ג יהיה שי"א, או בזה לחוד או בזה לחוד ולא ב' פעמים שי"א ב' פעמים שי"א שווה 622. "והמשלים בזה" - ר"ל מה שאתה משלים לרס"ח ימין ולרס"ח שמאל - הרי ב' פעמים מ"ג ב' פעמים מ"ג שווה 86 שהוא פ"ו.

(יד) בשבח ששבחו קרא ליעקב תמצאנו:    פי' בפסוק שמשבח ליעקב שהוא פסוק ויעקב איש תם, והסוד איש סוד נחיר עם מ"ג המשלימים - גימטריא איש. ואח"כ כתיב "יושב אהלים" - גימטריא ב' פעמים מ"ג מ"ג שהוא המשלים שהשלמת שניהם חשבינן, אבל הנחסר עם המשלים לא חשבינן כי אם אחד דהיינו פעם אחת - שי"א. ודוק.

(טו) ובסוד המלאך הנקרא בשם הממונה על הנחירים שמה בסופו תראנו:    פי' כמ"ש המקובלים שר הממונה נקרא בשם ונק' בפי' בשמאל ומקורו בשם סוד שם ס"ג, סוד יו"ד ה"י וא"ו ה"י - גימטריא חוטם בסוד בשם כנודע. והנה סוד מלאך זה מרומז בסוד "יעק'ב אי'ש ת'ם" - בסופי תיבות תמצאנו אותיות בשם כדפי' בסוד "עד ה' בכם" שם כזה: יו"ד הי"א וי"ו הי"א - גימטריא ע"ד.

והנה נחיר גימטריא רס"ח. קח ע"ד ושים על רס"ח תמצא גימטריא בש"ם.

וסוד בשם - ר"ל ב' שם, וסוד ב' פעמים שם שם - ומספרו תר"ף - פר"ת, והוא בסוד "בן פרת יוסף". ויש בזה רזין נפלאין עיין במחנה דן פרשת פינחס עמוד תל"ו.

(טז) והקבלה מרב הונא סגולה לומר להמרמז על הפתחים אחר הרעה:    פי' בקבלה מר"ה מרב הונא(?) לומר מי שנתנו לו עין הרע הפסוק המרמז להפתחים שהוא פסוק אשתחוה אל היכל קדשך וכו', שהוא מרמז לפתחים כדלעיל, "אחר הרעה" - פי' אחר שנתן עין הרע.

ובזה נבין מ"ש רז"ל במדרש אלה הדברים פ' מ' (דברים רבה א, יא) ז"ל על הפסוק "השם הרבה אתכם" - זהו שאמר בכתוב אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך, פי' דקשה היאך הכניס משה ח"ו עין הרע בישראל, ומתרץ זהו שאמר הכתוב אשתחוה אל היכל קדשך וכו' - ר"ל משה אמר הפסוק הזה המועיל לעין הרע. ועיין במחנה דן פלאות בעה"י.

פירוש על מאמר יא

מתוך: ספר קרניים/יא (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) שני מרגילין וכו':    פי' הקדושה זו שני ספירות קדושות שנקר' מרגילין טבין כנודע שהספירות נקראים 'מרגלין טבין'. והנה ב' ספירות - פחד ועטרת, ור"ל זהו סדרן מלמעלה למטה; שפחד גבורה קודם לעטרת שהיא מלכות - כי פחד חמישית ועטרת עשירית. וזהו "כסדרן פחד ועטרת".

(ב) ואם בסוד כתר ומלכות וכו':    פי' ידוע תדע שכאשר עטרת למעלה מפחד בסוד 'כתר מלכות' (שמלכות עולה למעלת נזר לכתר ואז היא נקראת 'עטרת תפארת' שהיא למעלה לת"ת) -- אז כל הספירות יונקים שלום וברכה, וברכת ה' היא תעשיר להשפיע לישראל עם קדש, אין לכל אומה תקומה לפניהם כלל, רק יתפרדו כל פועלי און ותרם כראם קרני, ולא קרניהם. והוא סוד מֶלֶך בסגול, סוד הוה סגולתא, תלת ראשין גניזין, תלת חללי דמוחא. ואז אפילו בגבורה יונק מחסד דלעילא להשפיע שפע ברכה לישראל, להחליש האויבים בסוד "ויאהב המלך את אסתר וכו' וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי", מה שהיו מתחילה מעונים בסוד "ושפחה כי תירש גברתה", ועכשיו הקדושת^[31] מכניע את הטומאה ואין להקליפה ולכל האויבים תקומה לפני בני ישראל.

וזהו שכתב המחבר "סוד עטרת תפארת אזי יתפרדו כל פועלי און כל הקליפות והאויבים ואז סוד סגולתא להוה" כדפירשנו, סוד מֶלֶך לשון הווה, והקליפה בטילה כדפירשנו.

(ג) והפסוק ויאהב יוכיח:    כדפירשנו פסוק "ויאהב המלך את אסתר וכו' וימליכה תחת ושתי", שאז הקליפה נכנעת לפני הקב"ה בסוד "מפני שרי גברתי אנכי בורחת", ודוק.

(ד) ואם כסדרן ת"ת עטרת:    פי' אבל אם כסדרן הספירות - כתר למעלה מעטרת, ואז נקרא "תפארת עטרת" - תפארת בתחילה, אז סוד הקמץ משמש - סוד מָלָך - עבר וסוד ימלוך עתיד. וז"ש המחבר "העתיד והעבר בסוד הקמצא", ר"ל מסוד הקמץ -- הכתר שהוא סוד קמץ כנודע.

(ה) וכאשר עטרת תפארת הדין למטה:    פי' כמו שפי' אם עטרת למעלה מת"ת היא למעלה מפחד, ובסוד ב' ספירות אלו מתלבשים ב' אותיות אלו - ע"פ - ע' עטרת, פ' פחד. וז"ש "בסידורו באותיות" - ר"ל שבאותיות אל"ף בי"ת - ע' קודם לפ', אזי כאשר הדין למטה מעטרת, אזי מ"ם סתומה (סוד בינה, סוד ם' של "לםרבה המשרה וכו'" (ישעיהו ט, ו)) - אזי הם' סתומה נעשה ס' -- צורת טו [כאן ציור של אות ו' שוכבת על אות ט' ונראית כמו סמ"ך] - ט' למטה, ו' למעלה - והרי סמ"ך, סוד סמיכה - סומך עוזר לישראל, סוד אותיות ט"ו מתיבת טוב. ם' סתומה הוא בסוד ב"ו -- הרי מ"ם סתומה היא בסוד וטוב. ואז אין תקומה לאומות מפני עם קדש. ונצטרפת ס' עמהם בסוד עס"ף - ע' סוד עטרת, ס' סוד בינה, פ' סוד פחד. וסוד זה עמוק מאד ואסור לגלותו. ועיין מחנה דן.

(ו) וז"ש הקדוש "הרי הסתום מארבעים וששים" - ר"ל שהוא ם' נעשה ס' שהוא ששים בסוד נפלא ונורא כדפרי' וק"ל.

(ז) והוא סוד טוב בהתחלקותו:    ר"ל כדפרישית, סוד ס' הוא ציור ט"ו, "ובחילוקו" - ר"ל בציור ב"ו כנזכר לעיל -- הרי הוא סוד תיבות וטוב.

והנה כאשר נתחלק כזה בציור ב"ו -- הרי ההתחלקות בשוה, שהאותיות כסדרן בשוה - ב"ו. אבל בציור כזה ס' - זה אינו שוה, ואותיות מחולקים זה למעלה וזה למטה. וק"ל.

(ח) ואז סוד העוזר למטה מהעטרת וכו':    פי' וז"ס(?)^[32] ס' שהוא לשון סמיכה ועזרה לישראל, ס' זה הוא למטה מהעטרת ולמעלה מן הדין שהוא פחד, כזה: סע"ף - אותיות ע"פ ראשי תיבות עטרת פחד, ס' - סוד בינה באמצעיתם. וז"ש "ס' למטה מעטרת", כלומר אחר ע' ולמעלה מהדין, כלומר לפני פ' הרומז פחד ס' מצטרפת עמהם כנודע. וז"ש "בצירוף עמהם"^[33] וק"ל.

(ט) והממשים עשו זה וכו':    פי' המְרַגלים נקראו ממסים מלשון "אחינו המסו את לבבנו" שקאי על המרגלים - המה הקדימו ואמרו פחד למעלה מעטרת, דהיינו חלילה אין לישראל תקומה. וזהו הסוד מה שהקדימו המרגלים פ' לע', וסוד המרגלים הם הקדימו ואמרו פ' (שהוא סוד פחד) קודם לע' (שהוא סוד עטרת). אבל כלב הראה להם אדרבה - השכינה מצטרפת עמהם - סוד ס' שהוא בינה. וז"ש "ויהס כלב וכו'" (במדבר יג, ל) - ס' רבתי, שהראה להם אדרבא ע' קודם לפ' והא ראייה בינה ס' מצטרפת עמהם בסוד "טובה הארץ מאד מאד".

וז"ש המחבר "והממסים" - ר"ל המרגלים עשו זה, "והדין למעלה" ר"ל אחר פ' פחד למעלה מן ע' עטרת כדפירשנו.

(י) והמפונה הראה בעזרתו הגדולה וכו':    פי' כלב נקרא 'מפונה' כדאיתא במדרש למה נקרא שמו כלב בן יפונה - בן שפנה מעצת מרגלים. וז"ש "הראה בעזרתו הגדולה" פירושו, ס' שהוא עזרה וסמיכה כנ"ל, וסוד ס' גדולה במלת "ויהס". וז"ש "בעזרתו הגדולה אשר כתובה^[34]", כלומר נכנסת תוך ע"פ ונעשית עס"ף וכנ"ל ודוק.

(יא) וכאשר תצרף העוזר תמצא יציאת מצרים:    פי' כאשר תצרף ס' עם ע"ף ויהיה סוד עס"ף - תמצא סוד יציאת מצרים, והוא כי עס"ף גימטריא ר"י - סוד ר"י שנים היו ישראל במצרים מסוד "רדו שמה", והוא בסוד שכינה הסוד ה' רבתי דבינה מתעוררות לסוד ס' רבתי, והוא סוד שם סע"פה - סוד שמות כל"ך סעפה וכו' המוזכרים בזהר שלח לך עמוד רצ"ו (ח"ג קנו, ב) סוד מעקה במילוי כזה: ( מ"ם עי"ן קו"ף הו"ה ) [ מ"ם עי"ן קו"ף ה"ה]^[35] - גימטריא היא השכינה ממש. ויש רזין נפלאין - עיין מחנה דן פרשת שלח לך מסוד שם סעפ"ה בסוד אחיזתו בשם אהיה דכתר. ולכן היו ישראל במצרים רד"ו שנה כמנין י' פעמים אהי"ה -- גימטריא רד"ו. ובסוד אהי"ה אשר אהי"ה, כלומר י' פעמים אהי"ה כמנין סע"ף.

וז"ש המחבר שהם סוד "עשרה דשמא למעלה מהראשון" - פי' סוד סע"ף הוא סוד השם שהוא בכתר שהוא הראשון מספירות, והואיל וכתבו קצת מקובלים ע"פ אהי"ה אשר אהי"ה, אהי"ה - כתר, אשר - חכמה ('אשר' אותיות 'ראש', והוא ראשית חכמה), אהיה ב' - בינה. והתלת ראשים שהם כח"ב נקראים 'עליונים' כנודע. והשם סע"ף גימטריא ר"י הוא בסוד אהיה דכתר. ולכן לא כתב הקדוש סתם "דשמא מלמעלה", דאם כן היה משמע מסוד אהי"ה דבינה הנקרא עליון גם כן, לכן דקדק וכתב "דשמא מלמעלה מהראשון" - ואז אדע שהוא מכתר שהוא למעלה מן חכמה שנקרא 'ראשון' - ראשית חכמה. וזהו "למעלה מהראשון" כנ"ל. דו"ק ועיין במחנה דן.

פירוש על מאמר יב

מתוך: ספר קרניים/יב (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) אמו של איוב נקראת מדוה וכו':    זה מצאתי כתוב בספר כוונת הנכתב ואם קבלה נקבל.

(ב) ונשמת גבר היה בה ממש וכו':    תוכן כוונתו - ידוע תדע ונאמ' היא אם נשמת בן יעקב והוא סוד "ולילה אמר הורה גבר" דייקא, ואצל יהודה כתיב ד"יהודה גבר באחיו" (דה"א ה, ב), והוא סוד מ"ש רז"ל איוב בן יבמה היה, סוד יהודא היה היבם הראשון. וז"ש המחבר "גבר ממש ככתוב" - ר"ל כמ"ש יהודא גבר באחיו.

(ג) איש היבם:    ר"ל שהוא יבם תמר כלתו - הוא היבם הראשון. ועיין נפלאות במחנה דן עניינים נפלאים.

(ד) אביו נקרא ברים:    לקמן מפיק ליה מהיכן קא דייק זה.

(ה) (ו) והוא בא בגלגול יצירה ואח"כ בריאה בסוד המרומז בו:    פי' איוב סוד מעולם היצירה - עולם מטטרו"ן, ומסוד עולם הבריאה - עולם הכסא דתמן א"ל שד"י, וזה נרמז בו בשמו איוב - ראשי תיבות אשר יצר וגם ברא, וסוד "מארץ עו"ץ" - ראשי תיבות עניו וגם צדיק. וכבר ידעת 'עניו' הוא עולם היצירה בסוד "והאיש משה עניו וכו'", משה ראשי תיבות מטטרון שר הפנים, שהוא ביצירה כדפירשנו. 'צדיק' - ידוע שהוא בעולם הבריאה בסוד יסוד צדיק - יסוד עולם הבריאה.

ודע סוד כבש הוא מסוד כסף שטר ביאה, ראשי תיבות כבש. כבשה - כב"ש ה' - כידוע מסוד צדיק יסוד עולם. כשישראל זוכים - אזי נקרא יסוד עשיר ונתחבר בעטרת - אימא תתאה. וכשישראל ח"ו חוטאים - אזי נקרא 'עני' בסוד ונהר יחרב ויבש בעונותינו הרבים, ואז נקרא 'רש' - עני מחיבור מטרוניתא קדישא, כי ה' מן שרה נפרחה ונשאר אותיות ר"ש. וכאשר שכינה קדישא מתלבשת סוד כב"ש ה"ס הוא סוד(?) ש"ל קליפות שבעולם עשיה כנודע, וכשישראל ח"ו אינם זוכים אזי ושכב איש אותה בעו"ה, ובפשעיכם שולחה אמכם, אז יש חלילה לש"ל קליפות כח וגבורה בסוד "ושפחה כי תירש גברתה" מה שרי מתחלה מפני שרי גברתי אנכי בורחת, והוא בסוד של נעלך מעל רגלך, בסוד ח' קליפות, ח' שרצים מתחברים וצועקים הללו עע"ז וכו' ואזי סוד שכ"ב וסוד ח' - גימטריא של בסוד ובפשעיכם שלחה אמכם - שלח ה' זעירא, סוד עטרת. גם "של תשולו וכו'" גבי רות שהיא סוד השכינה ואזי ישראל סחופים ודחופים מצרה אל צרה, ואין מרחמין עליהן. אבל כשישראל זכאין - אז השכינה הקדושה והטהורה עולה למעלה - סוד יצירה בריאה אצילות מלמטה למעלה, ונקרא בתולה קדישתא, רבקה בת בתואל, בסוד בתולה. ואיש לא ידעה. והבן זה מאד כי אסור לכותבו בפירוש מפני סכנת נפשות. ואז של קליפות יורדין לנוקבא דתהומא רבא בסוד "יתפרדו כל פועלי און" כנודע. וכבר ידוע כי הוי"ה סוד היה הוה יהיה, והכל הוא מסוד עולם היצירה בסוד "היה היה דבר ה' אל יחזקאל וכו'" כנודע כל 'היה' ו'יהיה' מסוד עולם היצירה שהוא עולם מטטרו"ן. גבי הבל כתיב "ויהי הבל רועה צאן", גבי משה כתיב "ומשה היה רועה וכו'" - משה ראשי תיבות מטטרון שר הפנים.

והנה כתבנו סוד יצירה הוא ע' וסוד בריאה צ' כדפי' בסוד עוץ שהוא ראשי תיבות עניו וגם צדיק. ובזה תלוי פלוגתא בבבא בתרא פרק קמא יתיב ההוא מרבנן קמיה דרשב"ן ואמר איוב לא היה ולא נברא וכו', ור"ל דהוי מחולקי' מהיכן היה נשמת איוב נאצלה, והאי תנא אמר "איוב לא היה" - ר"ל לא מעולם היצירה הנקרא 'היה' כנ"ל, "ולא נברא" - ר"ל ולא מעולם הבריאה. וא"ת אם כן נשמתו מעולם האצילות - על זה אמר לא תאמר כן, אלא "משל היה" - ר"ל מעולם העשייה ששם ש"ל קליפות כנודע, וקרי ביה בחירק תחת המ"ם ובפתח תחת השי"ן ודו"ק.

והקשה לו אידך, עליך אמר קרא איש היה בארץ עוץ איוב שמו - ר"ל אתה אומר לא היה ולא נברא, והרי בהדיא כתיב "איש היה" וסוד 'היה' ו'יהיה' הוא הכל מסוד היצירה, וגם כתיב בארץ עוץ ואם כן קשיא לדידך. ותירץ לו וא"ל אלא מעתה "ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה וכו'" מיה הוה, אלא משך הוא, הכא נמי משל הוא דהואיל וכתיב כבשה היינו בסוד כבש ה', סוד שכב וכו' שהוא סוד כשישראל אינם זוכים נקרא יסוד עולם 'רש', ואז סוד שכב בסוד קליפות ש"ל כדפי'. והואיל ואמר קרא ר"ש - שמע מינה אז היה בכלל של סוד עולם העשיה ושם נאמר לשון הוה דהא כתיב שם "שני אנשים היו וכו' עשיר היה וכו' ולרש אין כל וכו'", ואפילו הכי הוא לא מעולם היצירה ולא מעולם הבריאה אלא מסוד כבש - ר"ל מסוד התלבשות כבש, סוד של קליפות שהוא מסוד עולם העשיה ודוק.

והשיב לו רשב"ן אם כן שמו ושם עירו למה לי? הכוונה שהשיב לו תדע איוב מעולם היצירה וגם מעולם הבריאה, שהרי ב' סימנים יש כאן - שמו ושם עירו, דהיינו שמו ראשי תיבות אשר יצר וגם ברא, ושם עירו ראשי תיבות עניו וגם צדיק כדפירשנו. הרי דיש ב' סימנים שהיה מיצירה ומבריאה. ודוק והבן זה. ויש בזה סודות נפלאין ועיין במחנה דן.

אם כן סוד ע' עניו סוד עולם יצירה, וסוד צ' עולם הבריאה כדפירשנו. ז"ש הקדוש המחבר "בסוד עניו בשלישי מלמעלה מטטרו"ן צדיק בשנית מלמעלה המשמש באל שד"י והמקום מגלה זה" פי' כדפירשנו מ"ש בשלישי מלמעלה היינו יצירה הוא עולם שלישי מעולמות אבי"ע ששם סוד עניו, ועולם שני מלמעלה הוא בריאה סוד צדיק מטטרו"ן.

ומ"ש "המשמש באל שד"י" פי' כבר ידעת סוד אל אדנ"י הוא משמש בעולם העשיה, אל הוי"ה משמש בעולם היצירה, אל שד"י משמש בעולם הבריאה.

"והמקום מגלה זה" - ר"ל מקומו ועירו של איוב גילה זה שנקרא עוץ שהוא ראשי תיבות עניו וגם צדיק, וכמפרש ואזיל סוד אל שדי. ודוק.

(ז) והנה ג' שמות יש לחמה וכו':    עתה בא לבאר סוד של שם אל שד"י, והוא סוד שלשה שמות - אל שדי, אל הוי"ה, אל אדנ"י. כי יש לחמה ג' שמות -- שמש, חמה, חרס. והנה

• שמש בבריאה ותמן 'אל שדי',
• חמה ביצירה דתמן 'אל הויה',
• חרס בעשיה דתמן אל אדני.

והוא בסוד התדבקות עטרת בת"ת בעלה, בסוד שהוא מטרוניתא ונקר' ירח, סהר לבנה.

והנה כשבא שבת קדש אזי תתלבש מטרוניתא - סוד שמש דת"ת - בסוד נפלא, מילוי של שם הוי"ה כזה: יו"ד ה"י וי"ו ה"י - גימטריא ע"ב. ובריבוע גם כן מספר ע"ב^[36]. וקח ב' מזה וב' מזה - סוד מקור ד' אותיות של הויה - נשאר ע', מסוד ע' ענפין מסטרא דימינא וע' ענפין מסטרא דשמאלא. וכן שם של דין במילוי כזה: אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם - גימטריא ש', ובריבוע כזה א אל אלה אלהי אלהים - גימטריא ר'. הרי ש"ר.

ע' ע' דשמות הוי"ה כנ"ל מספרו ק"ם.
ש"ר ק"ם - גימטריא תמר בסוד "זאת קומתך דמתה לתמר", והוא מספר שמ"ש, והוא סוד ע' ענפין לב' סטרין.

וז"ש המחבר בשבת קדש מתלבש בסוד שמש כדפירשנו ודוק.

(ח) סוד ע' ענפין מהמקור שנים ושבעים:    פי' המקור רק ע' ע'. הגם שיש ב' - ע"ב ע"ב - כדפירשנו, מכל מקום קח ד' למקור ונשאר ע' ע' ענפין קדישין מהמילוי וכן מריבוע כדפירשנו.

(ט) וכן בשני הפוכו:    ר"ל וכן שם אלהים שהוא הפוכו של שם הוי"ה, כי שם הוי"ה רחמים אבל שם אלהים הוא דין. והיא מפורסם. אם כן שם אלהים במילוי יודי"ן כנ"ל שהוא גימטריא ש', וריבועו כנ"ל שהוא גימטריא ר' -- הרי בין הכל בחשבון שמש שהוא חשבון תמר וכנ"ל. ודו"ק.

(י) והוא סוד אל שדי:    סוד שמש הוא אל שדי כדפירשנו.

(יא) הממונה להשמיע תפלת עניים:    ר"ל שם אל שד"י ממונה להשמיע תפלת עני לסוד עולם אצילות, ושם בבריאה סוד צעקה והשמיעה כידוע. והכל כפול בבריאה וממהרים לפעול בקשות עני. וזהו סוד ו' קטנה התכובה בספר תורה - "והאיש משה עניו מאד" - אינו כתוב עניו כא' ו' קטנה עני, ובסוד אל שד"י הוא גימטריא משה, ומשם נטל משה קרני ההוד. שאם היה כתוב ו' גדולה לא היה נשאר כלום בקולמוס. עכשיו שכת' ו' קטיעא ו' זעירא - נשתייר מעט דיו בקולמוס ומשם זכה משה לקרני הוד כמו שפירשו כל המפרשים. ועיין יפ"ת פרשת כי תשא פ' מ"ו.

וז"ש "מסוד ו' קטנה שמשם הודו זיו הדרו בסוד צעקה שמיעה שבו כפולים לשמע ככתוב" - כדפירשנו, דהיינו כתוב בפרשת משפטים "אם ענה תענה אותו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו" -- בכל הפסוק הזה מדבר לשון כפול, והוא קאי על אל שד"י - סוד עולם הבריאה, ואמר כפול להחזיק הענין, לשמע לסוד אורנין פקיחין כדאיתא באדרא דנזיר והאזינו, עי"ש. אך תימא, המקרא הזה מדבר בענין אלמנה ויתום כדחשיב בהדיא "כל אלמנה ויתום לא תענון כי אם וכו'". ומצאתי כתוב בשם הראב"ד ז"ל בענין "וריב אלמנה לא יבא" שאין עני גדול מיתום או אלמנה שאין מי שיעמוד בעזרתם לולי רחמי ה' עליהם, עכ"ל.

ותמהני שהקדוש כתב "ככתוב" ולא הביא כלל הפסוק, ועמו מתה החכמה. ומ"ש לע"ד כתבתי ופטרתי אך לפעם.

(יב) הן לטוב להנותן הן להעניש להמקפץ:    פי' הקב"ה שמע קול של עני, הן ליתן לו טובה להנותן לו צדקה, והן להעניש להמקפץ ידו כדפירשנו.

(יג) מסוד המילואים הללו:    פירוש, מסוד מלואים שפירשנו למעלה, סוד הוי"ה אלהי"ם, כל אחד במילוי יו"ד ובריבוע כדפירשנו למעלה. והוא בסוד "שמש ומגן ה' אלהים", בסוד שבת קדש, סוד שמש שבו מתלבשת מטרוניתא קדישא כדפירשנו. וזהו סוד 'שמש ומגן' - עתיק יומין מג' אורות קדושים המשמשין בשבת כדפירשנו. והבן זה מאד מאד.

ובז"ת ובזה תובן מה שאמרו רז"ל בתענית ובזהר פרשת בראשית עמוד ק"ה שמש בשבת צדקה לעניים, דו"ק.

(יד) והמקור שבהם סוד יכהשי"ם וכו':    פי' כוונתו, המקור של שני מלואים אלו הנ"ל הם סוד שם אחד - יכהשי"ם - השם זה ממונה להכניע של"א קליפות הטומאה, והשם הזה אחיזתו ריש האצילות.

(טו) והמקור השם כהשי"ם:    דע שהשם הזה מספרו שע"ה ובו פגם קין בסוד הפסוק "ואל קין ואל מנחתו לא שע"ה", והוא סוד צפורה אשת משה, בסוד תאומה שנולדה ובסוד "וישמע יתרו את כל אשר עשה וכו'" - עשה גימטריא שם כהשי"ם, מה שפגם קין, ויתרו הוא גלגול קי"ן כידוע, משה הוא גלגול הבל, ע"כ עתה נתן למשה צפורה ובסוד היו"ד שאז השם יכהשי"ם מספרו שפ"ה כמנין שכינה בסוד מיטטרו"ן ביו"ד. ויש בזה הענין פלאות גדולות, ומפני סכנת נפשות יראתי וזחלתי לנגוע בקצהו. ועיין פלאות בשר שלום עניינים נפלאים בסוד י"ה הוא חרב קש"ת - חרב הוא י', וקשת הוא ה', בסוד כהשי"ם - אותיות שכ"ם י"ה, ואני נתתי לך שכם וכו', בחרבי - י', ובקשתי - ה' -- הרי אותיות שכ"ם י"ה. והבן זה מאד.

(טז) והשל"א קליפות הטומאה נקר' בתי"ב והוא סוד בבית, כמות אותיות בתי"ב, ויש בקדושה של"א ניצוצות קדושות המבטלים בסוד שם זה כל של"א קליפות בסוד "ויטע אשל בבאר שבע".

(יז) והנה סיסרא פגם כו':    ראוי שתדע שסיסרא הרשע פגם בסוד מוח קדישא, כי יש במוח תי"ד אורות, מנין קדיש. והנה דע כי מוח קדיש גימטריא שם תח"ס שזכרתי למעלה בסוד ג' פעמים כוס יין ג' פעמים כוס יין שווה 468 שהוא גימטריא ג' פעמים יוסף ג' פעמים יוסף שווה 468 - גימטריא תח"ס בסוד "ותחס עליך" כמ"ש למעלה במאמר ט', עיין שם היטב.

ודע סיסרא גימטריא של"א - סוד של"א קליפות הנקר' בתי"ב, והשם השולט עליהם כהשי"ם. זהו הסוד שכתוב בסיסרא "ותכסהו בשמיכה" - אותיות כהשי"ם - שמיכה. וזהו סוד שדרשו רז"ל "שמיכה - שמי כה עמיד וכו'", ודבריהם מתקו מדבש ונופת צופים. וזה סוד נפלא שלקחה יע"ל ית"ד האהל ותקעה במוחו, לפי שסיסרא פגם במוחא דתמן תבנית:ית"ד אורות כנ"ל, וכאשר תבין כל זה תבין מ"ש הקדוש בלשונו הצח כשמש.

(יח) סוד ג' בריתות דהיינו הנרכב:    פי' תדע כדפירשנו למעלה, יוסף הוא יסוד בסוד 'יוסף הצדיק', וכתיב "צדיק יסוד עולם" - הרי יוסף נרכב ליסוד, והוא ממש ברית כידוע, וג' פעמים יוסף גימטריא תחס כדפרשתי למעלה. והבן זה.
וז"ש הקדוש הנרכב סוד 'ותחס' כדפרשתי וק"ל.

(יט) ובזה תבין שמו:    ר"ל סיסרא מספרו של"א קליפות. "ומה נגזר עליו" - ר"ל כדפירש' שהרגוהו ביתד אל מוח, סוד מוח תי"ד אורותיו שבו פגם כנ"ל. והוא מבואר הטיב במה שפירשתי.

(כ) ובסוד הקליפה הנקרא שנש"ע המבטל עשר מלואים:    פי' סוד של"א קליפות המה בסוד הקליפה המבוארת בכל המקובלים הנקרא שנש"ע - ראשי תיבות סוד שפחה נבל שנואה עבד, כדכתיב "תחת שלש רגזה ארץ וכו' תחת עבד כי ימלוך וכו'". וכתובים הני ד' קליפות גבי הדדי. וראשי תיבות שלהם שנש"ע ומספרו תש"ך מספר צל"ם במ"ם רבתי דאי"ק בכ"ר. י' פעמים ע"ב י' פעמים ע"ב שווה 720 גימטריא תש"ך אורות קדישין.

וז"ש המחבר "המבטל עשר מילואין שהמה בשוה", ר"ל המבטל לקליפה זו שנש"ע הוא י' פעמים שם של הוי"ה במלואיו והם שוים במספר תש"ך כדפירשנו למעלה בסמוך.

(כא) אשר בהם מלאך הממונה הנק' השמאל וכו':    פי' אשר בהם דהיינו בעשר שמות הללו - שהם מספר תש"ך - יש בהם מלאך א' הנקרא השמאל והוא נכנע תחת י' פעמים הוי"ה במילואיו כדפירשנו.

ודע שהמלאך הזה היה קורא תגר לפני הקב"ה שלא ליתן תורה לישראל כי אם דוקא למלאכים, והשיב לו הקב"ה היאך אתם רוצים התורה, הרי כתוב בה לא תבשל גדי בחלב אמו ואתם אכלתם בשר בחלב כשבאתם אצל אברהם דכתיב ויקח חמאה וחלב ובן הבקר, מיד נסתתם מלאך 'השמאל'. וזהו הסוד בפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג, יט) וסמיך ליה "הני אנכי שולח מלאך לפניך" (שמות כג, כ) - ראשי תיבות השמאל, ור"ל בשביל לא תבשל גדי וכו' עשיתי ושלחתי המלאך 'השמאל' שהיה מליץ בעד המלאכים, ואמרתי לו שאפילו תינוקות של בית רבן וכו' כדאיתא במדרש, ולכן אוכלים מאכל חלב בשבועות מטעם זה.

עוד מטעם אחר דאיתא במדרש ח' שמות יש להר הזה, וחד מנהון 'גבנונים' מלשון נקי כגבינה וכו'. עיין שם. וזהו גם כן "לא תבשל כדי וכו'" (שמות לד, כו) וסמיך ליה "כתוב לך את הדברים וכו' כרתי אתך ברית את ישאל" (שמות לד, כז), והוא פסוק בכי תשא, כלומר מכח לא תבשל וכו' כרתי ברית עם ישראל ולא עם המלאכים. ואין כאן מקום ביאור סוד בשר בחלב. ועיין בספרי שמש ומגן כי שם ביתו, לשכנו תדרשו, עי"ש פלאות גדולות ונפלאות.

וז"ש הקדוש "המלאך הממונה הנקרא השמא"ל להליץ בא ליתן התורה למלאכים והפסיד באיסורים" כדפירשנו, שהפסיד ממה שאכלו דבר האסור, בשר בחלב. וכן איתא להדיא במדרש.

(כב) ובזכות המעשר שישראל נותנים דוחין הקליפה בסוד השם יר"ת:    ידוע תדע שגדול זכות המעשר כי דוחה כל הקליפות, ואם באתי להביא כאן כל זכות המעשר יהיה קטנה היריעה מהכיל, כי סודו גדול ונורא. וכבר ידעת סוד שם אחד משמות ע"ב הנקרא יר"ת - גימטריא אתרוג, שבו פגם אדם הראשון בסוד שבא אדה"ר ליטול עלה לכסות ערותו, צווח האילן אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים על תנידני, כי הוא הסוד עץ שאכל אדם הראשון אתרוג היה, וראשי תיבות פסוק זה "אל תבואני רגל גאוה ויד" - אתרוג, שבו פגם אדם הראשון. ולכן נתדבקו בו כל ק"ל שנה שפירש מאשתו כנודע. ויש סוד יתר יתרו ואסור לגלותו.

והנה דע מעשר גימטריא יר"ת שבו דחה הקב" למלאכים כמבואר בפנים, וגם בספר נעימות נצח. וכמו שאירעו ליעקב -בשביל שלא קיים "כל אשר תתן לי עשר" - כתיב ביה "ויאבק איש עמו", והוא הקליפה, שר של עשו כנודע ממדרש. וידוע שיש תתתש"מ רקיעים המשפיעים טובה לנותן מעשרותיו כראוי כמו שמבואר בפנים. וז"ש עשר תשער - גימטריא ממש תתתש"מ.

וז"ש הקדוש "חמשה עשר מאות וארבעים רקיעים המשפיעים וכו'" - כדפירשנו.

(כג) בסודו המרומז בו:    זהו כדפירשנו עשר תעשר גימטריא תתתש"מ. וזהו סוד "לא תבשל גדי וכו' עשר תעשר" - אנן דדרשינן סמוכים, בשביל לא תבשל גדי בחלב ובשביל עשר תעשר כדפירשנו בסוד דכתיב "ובחנוני נא בזאת", ואין 'זאת' אלא תורה שנאמר "וזאת התורה", וכמ"ש מעשרות סייג לתורה^[37]. וז"ש "כי עם קדוש אתה לה' אלהיך וכו'" - כלומר ולא המלאכים, הוא בשביל לא תבשל גדי וכו עשר תעשר וכו', וק"ל.

(כד) והיו תרין פריצין וכו':    לא ידעתי מאין זה להקדוש. ומצאתי כתוב בכתב ישן נושן שהב' קליפות אלו ממונים להעניש מי שאוכל בשר בחלב. ואיתא בזוהר פת בג שאכל נבוכדנצר הוא היה בשר בחלב בסוד פת בג המלך - גימטריא דזה היה בשר בחלב. רק הגי' שמ"כ הגירסא שמצאתי כתוב(?) הוא "מנבל נבות" - ולדעתי סוד נפלא. מנבל נבות - גימטריא ממש פת בג המלך, וגימטריא תקף. אבל מה אעשה שכאן גורס "לבן נבות".

ובזה נראה לתרץ היאך נסמך זה לכאן כדי לסמוך לקליפת בתי"ב הנזכר למעלה ודוק.

(כה) ועליהן קונן ירמיה נחלתינו וכו':    פי' ידוע תדע שהני תרי קליפות פריצין נרמזים בפסוק זה וסודו "נחלתינו נהפכה לזרים בתינו" - ראשי תיבות לב"ן. וכתיב מיד בתריה "יתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנות" - סופי תיבות נבות. והכוונה בפסוק זה נבות הרג אב ואם לפני הבן כמ"ש "יתומים היינו ואין אב וכו'", לבן היה מהפך הבתים כמ"ש "נחלתינו נהפכה לזרים בתינו וכו'".

(כו) והמה ממציאים שר הכלבים:    פי' תרין קליפות אלו - לבן נבות - מוציאין מעצמם סוד שר הממונה על הכלבים כדמפרש ואזיל לפי דעת האפלנטין - חכם מהחכמים - הוא אומר ששר הכלבים נקרא צחור, "ולדעת ר' מאיר וכו'" - הוא רבינו מאיר בעל ההקדמות בספר נפלאות ה', "אומר ששר נק' אובץ", והם נקראים אנשי דמים ומרמה לא יחצו וכו' כנודע מסוד כלב שכולו רותת דמים כמ"ש למעלה במאמר ז' עי"ש בסוד "כי דורש דמים" והוא ידוע.
וז"ש הקדוש "הנקרא דמים" כדפירשנו.

(כז) והם מרומזים בפסוק אחד:    פי' ידוע תדע דכתיב גבי יציאת מצרים "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו". והנה האפלנטין והאיש הקדוש - נבדל נבדל מהטומא' בקדושתו ר"מ ז"ל - שניהם מקרא אחד דרשו. והסוד לפי האפלנטין שנקרא צחיר מרומז בתיבת יחרץ - אותיות צחיר. ולדעת הקדוש ר"מ ז"ל שנקרא אוב"ץ נפקא ליה "לא יחרץ כלב לשונו" - סופי תיבות אובץ, והוא פלא גדול.

(כח) וסוד של קליפות שבהם היה איוב וכו':    עתה חזר לבאר מסוד חיוב שהיה נדבק בש"ל קליפות ואחר כך נזדקק ונצרף בכור סיגים ונדבק בשני' בסוד שנותיו של איוב היו ר"י שנים כמנין שע"ף כנזכר לעיל במאמר י"א - עיין מה שפירשתי מסוד שם זה. ותימא גדולה - היאך נסמך זה לכאן וגם זה אינו פי' בו כלום רק סתם ש"ל קליפות שבהם היה איוב. ודע כי סוד ש"ל קליפות אחיזתם בשר של כלבים כמו שמסיים בעצמו לעיל. והוא סוד לשונו "לשונו וכו'", שהוא גימטריא שצ"ב. והכוונה ידוע תדע שכתוב בספר גלי רזייא, איוב מקור שמו ליו"ב, בסוד יובל - ב' פעמים י"ו הוא ל"ב. והנה יש בזה דבר סתר ופלא אסור לגלותו ודע לך כוונתו "ולכל בני ישראל לא" - ראשי תיבות יובל, סוד איוב.
גם תחליף ל' של "לא" בא"ל ב"ם ויהיה ממש איוב.

ודע השכינה עם הכולל - גימטריא שצ"א - גימטריא לא יחרץ כלב ממש. והכוונה שמתחילה חסר היה איוב מסוד המטרוניתא.

והנה פירוש הקדוש וכתב "והם מרומזים בפסוק אחד וסוד ש"ל קליפות שבהם היה איוב נאחז בו", וכרוך ותני שבפסוק "ולכל בני ישראל לא יחרץ וכו'" מרומז שר הכלבים, גם מרומז איוב כנ"ל שנאחז מש"ל קליפות בסוד לשונו לש"ונו וכו' - ל"ש רומז ש"ל קליפות כדפירשנו ולכך סמיך ליה הכא. ודוק ועיין בשמש ומגן.

(כט) ואב ואם תמצא בקללה:    פי' קאי על מה שפירשתי למעלה שאביו של איוב הנקרא ברים ואמו מדוה פירושו, רְאֵה בקללה של איוב שקילל את עצמו - שם תמצא מרומז בו אביו ואמו, והיינו "יאבד יום הולד בו והלילה" - סופי תיבות מדוה. ואביו מרומז בזה "אמר הרה גבר היום" - אותיות שניות ברים, וק"ל.

(ל) ועליו אש"ל וכו':    פי' עליו רמז שלמה ברמז "דור אביו קלל וכו'", ר"ל שלא היה לו לרמוז אבי ואמו בקללה - אתמהה, גם אביו אותיות איוב.

(לא) ובז"ת איוב לא היה ולא נברא:    פי' על מ"ש פלוגתא איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה. ועיין לעיל. אך תימא - הוה ליה לאורויי זה למעלה, כי שם ביתו. והיאך נסמך לכאן. ונ"ל דהסמיך כאן הואיל ורחוק מן השכל שירמוז אביו ואמו בקללה מוכיח שלא היה ולא נברא ע"פ האמת שמייתי כאן מדוה ברים - מספרם בכללם יחרץ - סוד שר הכלבים לדעת האפלטין, ומקור ש"ל קליפות בשר הכלבים כמדוכח לעיל, ואם כן אביו ואמו מרומזים בקליפה דהיינו תדע בסוד עולם העשיה - עולם הקליפות. וזהו "משל היה" כדלעיל. וכאשר תבין בסוד עולם העשיה דתמן מקנן סנדלפו"ן בסוד מטרוניתא, ועליו נאמר "אופן אחד בארץ", וסוד חיי איוב בתחלה ע' שנה ואח"כ הוסיפו לו ק"ם שנה בסוד ההשפעה שקיבל מסוד ע' עטרין ד"ת מלכא קדישא, מלך שהשלום שלו -- הרי סוד ר"ף כמנין סנדלפו"ן, ובסוד לשונו גימטריא שכינה עם הכולל כדפירשנו למעלה. ועיין רזין עילאין בספר מחנה דן בפרשת ויחי.

פירוש על מאמר יג

מתוך: ספר קרניים/יג (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) ויש לך לדעת וכו':    להבין מאיזה מקום קדוש קיבל איוב הברכות טובות, ומה שכתב "אותה הברכה" - משמע הידוע שמרמז באמרו 'לאותה ברכה' ידוע שנאמר "ויוסף ה' לאיוב וכו' למשנה וכו'" (איוב מב, י). או כפשוטה "אותה ברכה" ר"ל כל אותה שהיה לו.

והשיב (ב) מסוד הזהר וכו':    פי' שקיבל ברכות מסוד אילן הקדוש אשר בו רי"ח אורות קדישין כידוע מדברי המקובלים בסוד זוהר - הוא גימטריא רי"ח, והוא מסוד האילן עץ החיים אשר בגן עדן, עין לא ראתה וכו', מסוד עדן אשר בו ש"ף ניצוצות מאורות טמירין, פי' בסוד העדן הזה יש בו ש"ף אורות קדישין בסוד שלום עם ד' אותיות הקדושים. ועיין במאמר שני דלעיל - אדני תחת הוי"ה תמצא מספר שלום בד' אותיות, עי"ש. והוא בסוד "ישלם ה' פעלך" - ישלם גימטריא ש"ף ממש, והוא סוד רקיע - גימטריא ש"ף. והסוד - "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע", וזוהר גימטריא רי"ח, רקיע גימטריא ש"ף, והוא סוד ערפל - גם כן גימטריא ש"ף.

וזה בסוד ה' אמר לשכון בערפל, ומשה נגש אל הערפל -- הערפל גימטריא שכינה, נגש - גימטריא מיכאל וגבריאל. וזהו סוד דאיתא בפרקי ר' אליעזר הגדול: "ומשה נגש - מלמד שבעל כרחו הגישו מיכאל וגבריאל", עי"ש. ויש בזה רזין נפלאות גדולות ונוראות. ועיין במחנה דן.

והנה רי"ח אורות קדישין מאירין לסוד הגן בסוד "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" כנודע מדברי המקובלים, ונלאתי לכותבן כי רבים המה, שים עיניך על מחנותם בטירותם.

(ג) בסוד גן נעול אחותי וכו':    פי' בסוד זה שרי"ח אורות קדישין מאירין לסוד הגן, זהו סוד "גן נעול" - גן דייקא, ר"ל סוד עדן דנהיר לגן. ויש בסוד בינה דכתר שבכתר ת"ף נימין קדישין המבטלים לסוד לילית הנקרא 'חיה רעה' כנודע כמ"ש בספר הזוהר על הפסוק "והשבתי חיה רעה מן הארץ".

וזהו סוד שהיה בירושלים בתי כנסיות כמנין מלאתי חסר א' שהוא גימטריא ת"ף. וכבר ידעת סוד בינה דכתר שבכתר היא סוד מרים הנביאה מבטלת ליל"ית המרשעת בסוד "ותקח מרים אחות אהרן את הת"ף בידה". וז"ש "בסוד גן נעול אחותי כלה - כלה העליונה בעליון שבעליון", והיינו כדפירשנו, בינה דכתר שבכתר, ובינה נקראת 'כלה עליונה' כי עטרת נקראת 'כלה התחתונה' - ה' תתאה, ובינה "אם הבנים" נקראת ה' עילאה ונקראת אחותי כלה שהוא גימטריא ת"ף, וק"ל.

(ד) בסוד ת"ף נימין וכו':    ר"ל כמספר אחותי כלה כדפירשנו.

(ה) המבטלים חיה רעה:    ר"ל לילית הנקראת 'חיה רעה' כדאיתא בזהר על הפסוק "והשבתי חיה רעה וכו' - דא לילית חייבא", ע"כ, ומס' ת"ף. וז"ש "כי שוין המה" - ר"ל כמספר אחותי כלה הוא מספר לילית המרשעת.

(ו) ובש"ף ניצוצות וכו':    מבואר הוא בס' החייט זל מער' אלהים עי"ש בסוד זה בסוד שיש באלו ש"ף ניצוצות מקומות הנקראים כלים כשירים כדפירשנו למעלה קצת, כלים כשרים עם הכולל מספרו תרע"א והוא סוד שכינה קדושה בסוד ע' ענפין הקדושין, דהיינו שכינה במילוי מספרו תר"א - "ותרא אותו כי טוב" ודרשו רז"ל שאתה עמו שכינה, ועם ע' ענפין שבאילן הזה - עץ חיים היא למחזיקים בה -- הרי תרע"א. גם שם אדנ"י (שהוא סוד השכינה) במילוי כזה: אלף דל"ת נון יוד - מספרו תרע"א. ויש בזה נפלאות נוראות בשר שלום. ועיין מחנה דן פרשת שמות.

וזהו שכתב המחבר בש"ף ניצוצות יש בהן אורות קדישין המונחים בכלים טהורין בסוד כלים כשרים כדפירשנו למעלה קצת סוד כלים כשרים. והוא סוד שכלי גללים ואבנים אין צריכים הכשר וטהרה במים, סוד 'אדְני שיש טהור' - אל תאמרו מים מים. ואין כאן מקום ביאור סודו הגדול.

(ז) בסוד מלוי ההיכל:    כדפירשנו למעלה סוד אדנ"י במלואו כנ"ל מספרו תרע"א כמספר כלים כשרים עם הכולל. וידוע היכל לשם הויה בסוד "ויהו"ה בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ", כי מספר אחד לכולם -- היכ"ל, ה"ס, אדני כידוע. ודוק.

(ח) והוא קדש קדשים בסוד מלוי שדי מעלתו:    פי' סוד האילן האי זוהר קדוש והוא עולה למעלה מת"ק שנה שהוא סוד אינון פרסאות קדישין בסוד השם המשמש שם שדי, ומלוי של שדי כזה: שי"ן דל"ת יו"ד - מלוי גרידא עולה ת"ק, בסוד "אני אל שדי - שאמרתי לעולמי די", שהוא ת"ק מרקיע לארץ. ועיין בפרק אין דורשין בחגיגה ובתוס' כתבו ממש בזה.

וזהו סוד עץ הדעת שהוא ת"ק שנה שאמרו בבראשית רבה פרשת בראשית פ' ט"ו (בר"ר, טו) ובפלוגתא ע"ש א"ר יהודא בר אלעאי וכו'. וז"ה מלוי של שם שדי נק' בפי' המקובלים כלם שהוא קדש קדשים כי מספר קודש קדשים הוא תתס"ד בסוד מצפ"ץ שהוא גימטריא ש' - אלהים במילוי יודי"ן גימטריא ש'. בין הכל מספר ת"ר. ועם הכולל הוא תר"א - מנין שכינה במלוי כנ"ל. והוא סוד "אני ה' אלהיכם", כי הוי"ה בחילוף א"ת ב"ש - מצפ"ץ - גימטריא ש'. וכן אלהים במלוי יודין -- הרי ת"ר. בין שניהם אלהים בריבוע - הוא ר' -- בין הכל ת"ת. עוד שם הוי"ה במלוי יודין ואלף כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י - שהוא ס"ג, ועם הכולל ס"ד מסוד נבואה (גימטריא ס"ד) -- בין הכל מספר תתס"ד, והיא הנבואה העליונה מסוד תבנית:גמט גש מספרם תתס"ב, ועם ב' כוללים (עץ דעת - א', עץ חיים - אחד) -- הוא תתס"ד בסוד הנבואה הבאה מסוד ד' כנפי החיות כנודע במיני נבואה. הרי תתס"ד שבעץ החיים מספר קודש קדשים. וגובהו הוא שד"י "מעלתו וגדולתו", כלומר גובהו למעלה וזקיפו הוא ת"ק במלוי של שם שדי, וק"ל.

(ט) והילוכו לסוד משה וכו':    פי' כי משה בסוד ששים רבוא כמנין משה בהכאה עולה ס' רבוא כזה:

מ' פעמים ש' מ' פעמים ש' שווה 12000 הוא י"ב רבוא^[38],

ה' פעמים י"ב ה' פעמים י"ב שווה 60 רבוא - הרי ששים רבוא ממש בסוד שדרש רבי עקיבא והיה הצבור מתנמנם ופתח ודרש אשה אחת ילדה ששים רבוא - שהוא משה.

ובסוד "ישר יחזו פנימו" (תהלים יא, ז) - ישר גם כן מספרו ששים רבוא בהכאה כזה:

• י' פעמים ש' - ג' רבוא,
• ר' פעמים ג' רבוא - הרי ס' רבוא.

גם מסוד שרי אשת אברם

• שרי מספרה ס' רבוא כנ"ל במלת ישר.
• אברהם - ב' תיבות - אב רהם, ורהם מספרו ששים רבוא בהכאה כזה:
• ר' פעמים ה' - הוא אלף,
• מ"ם סתומה באתוון כמנצ"ף הוא ת"ר -- הרי ת"ר אלף.

ולכן נקרא אברהם א"ב של רה"ם שהוא ששים רבוא.

ויש בזה רזין דרזין פלאות. ועיין במחנה דן.

וז"ש הקדוש "והילוכו לסוד משה בסוד ששים רבוא ובסוד הילוכו הנקרא ישר" כדפירשנו למעלה בסוד "ישר יחזו פנימו", ועיין בו.

(י) וסוד זוהרא דאילנא דא מסוד שנים עשר צירופי קדש:    ר"ל מאילן קדוש נתפשטו י"ב צירופי הוי"ה. ועיין בשר שלום במחנה דן.

(יא) מסוד זוהר שבו לצד ימין מסוד הנעלם והדעת אשר בו סוד ותמונת ה' יביט:    פי' דיש הזהר בסוד עץ הדעת דהיינו מצד הדעת בסוד ת"ת הנעלם בסוד נשמת ת"ת מרכבת משה רבינו ע"ה, משה מלגאו, אשר בו "ותמונת ה' יביט" כל הצורות והתמונות בסוד התמונה והצור' מכת מלאכים שכתוב על מצחם השם בי"ט, ונתבאר במאמר למעלה מהות השם הזה שהוא גימטריא אהי"ה בסוד ותמונת ה' יביט - אותיות בי"ט, מסוד שר"ביט הזהב בי"ד המלך, והוא מצד הזוהר - מצד הדעת הנעלם המבטלים שמחזא"י ועזא"ל^[39] שמספרם דעת. ערב רב גם כן מספרו דעת, והוא סוד דעת - עץ הדעת, בסוד והאדם ידע את חוה אשתו וכו', סוד ידיעה מעץ הדעת - ת"ת הנעלם, ובו כל הצורות והתמונות ואינם מתיישבין רק בזהר קדיש זה בסוד בי"ט שמספרו אהי"ה.

וז"ש הקדוש "בסוד השם" - ר"ל בי"ט במספרו אהי"ה ודוק.

(יב) וסוד האי זוהרא מסוד עליון שבעליון וכו':    פי' פי'^[40] וסוד התמונות והצורות אשר בזוהר זה הוא סוד כתר שבכתר, וזהו עליון שבעליון מסוד תשי"ז.

(יג) אשר בו תשי"ז פירין דחיין:    פי' פירות הנק' חיים הגדולים בסוד עץ חיים למחזיקים בה, בסוד תשי - "צור ילדך תשי", כלומר מחזיקים מתשי מתשות כח, עם מספר בה שהוא מספר ז'. ומצטרף תשי עם ב"ה - והרי מספר תשי"ז - סוד תשי"ז פירות החיים. והם תשי"ז אורות טמירין.

וז"ש המחבר "אשר בו שבעה עשר ושבע מאות פירין דחיין".

(יד) ומהם קיבל איוב הברכות ולכן היה חי בתחלה שבעים שנה מסוד ע' ענפין דאילן קדישא:    פי' כדפירשנו למעלה, והסוד ע' שנה הוא בסוד תשי"ז כמו שמבואר בסוף המאמר, שבא מן ז' ספירות הידועים, ומקור האילן במספר קטן י"ז, ת"ש - שבע מאות בהיות שכל אחד כלולה ממאה. ודוק. שמהם קיבל איוב הברכות. ומסוד פרי צדיק עץ חיים - עיין רזין דרזין במחנה דן.

נקוט בידך מ"ש כאן ובו תבין מאמר אחר בזהר פרשת שמות דף א' עמוד א' וז"ל:

"והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים וכו' והמשכילים אינון דמסתכלי ברז"א דחכמתא נהורין ונצצין בזיוא דחכמתא עילאה כזוהר נהירו נציצו דנהרא דנפקא מעדן ודא איהי רזא סתימא דאיקרי הרקיע - ביה קיימן כוכבייא ומזלי שמשא וסיהרא וכל אינון בוצינין דנהרא זהר דהאי רקיע נהיר בנהירו על גנתא ענפוי חפיין עלוהי כל אנון דיוקנין ואילנין ובוסמין במאנן דכשרן ותטללין תחותיה כל חיות ברא וכל צפרי שמייא ידורון תחות אנון ענפין זהר איבא דאילנא יהיב חיין לכלא קיומיה לעלם ולעלמי עלמין אילין איקרון חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי, זהר אילנא דא זקפא לעילא לעילא ת"ק מאה פרסי הילוכיה שתין רבוא איהו בפשיטותיה בהאי אילנא קיימא חד זוהרא זהר כל גוונין סלקין ונחתין לא מתיישבא בדוכתא אחרא בר בההוא אילנא כד נפקי מניה לאתחזאה בגו רזא דלא נהרא - מתיישב ולא מתיישבין, קיימין ולא קיימין, בגין דלא מתיישבין באתר אחרא. מאילנא דא נפקי תריסר שבטין דמתחזן ביה ואנון נחתין בהאי זהר דלא נהרא לגו גלותא וכו'", עכ"ל הזהר.

ועם מה שפירשנו למעלה תבין היטב המאמר הקדוש הזה מלבד שיש למאמר הנ"ל רזין דרזין, והנה הוא במחנה דן כי שם ביתו המיוחד לו לשכנו תדרשו.

ובין תבין את אשר לפניך מ"ש בזה דנפקין מעדן הוא בסוד רי"ח אורות כמנין זוהר כדפירשנו.
ומ"ש דאיקרי הרקיע וכו' - פי' למעלה רקיע מספר ש"ף, סוד ש"ף ניצוצות עי"ש.
ומ"ש במאנין דכשרן פירושו כדפירשנו בסוד כלים כשרים שמספרם תר"ע, ועם הכולל - תרע"א כמנין שם אדנ"י במילוי כנ"ל. תדקדק היטב לעיל תמצא כל פירוש המאמר באר היטב. וכדי שלא להאריך לא פירשתי כל אחד הואיל והכל מבואר למעלה מלבד הסוד הגדול והנורא שכתבתי במחנה דן. ודוק היטב.

(טו) ויש בהאי אילנא מקום הנקרא חרס:    פי' ע"ש החמה נקרא חרס, דאי לאו כן וכי יש ליתן דבר המוגבל וגשמי למעלה חלילה. וגם זה מבואר בספרי המקובלים, ומלכם בראשם ספר יסוד ישרים מהזהר, עיי"ש.

(טז) וחדר זה ביטל שר של מצרים:    פי' חדר זה הנקרא חרס הוא מבטל שר של מצרים.

(יז) הנקרא סורב:    שהוא מלשון מסרב ואינו רוצה, ר"ל סוד גדול "סוס ורוכבו רמה בים" - ראשי תיבות סורב שבתחי' הפיל שר של מצרים, ועל זה הפסוק דרשו חכמים ז"ל סוס ורוכבו למה בלשון יחיד? אלא שהפיל הקב"ה בתחלה השר של מצרים. והטיבו אשר דברו חכמינו ז"ל ובסוד שהחדר חרס מבטל להשר סורב, כי חרס גימטריא סור"ב. ויהיו חסר דעה ואסור לרחם עליו, אבות אכלו בוסר. ויש רזין דרזין בזה במה שפגם שר זה בסוד אלהים בריבוע - מספרו ר', ובסוד אהי"ה הוי"ה אהי"ה שמספרם חיים כמנין חכם בסוד שפגם בחכמה העליונה - תורת חיים, ובסוד עשר הויו"ת שמספרם ר"ס. ולכן נקרא סורב - אותיות בו ר"ס - שפגם בהם בסוד "וירא ה' כי סר לראות" - ס"ר גימטריא אליהו פינחס. ויש בזה רזין דרזין - עיין במחנה דן.

(יח) ועוד יש בהני זוהרין קדישין חדר הנקרא זובב וכו':    זובב אותיות זבוב - והוא מבטל זבוב אלהי עקרון. והאי זבוב הוא שר של רחיים כדאיתא בכל המקובלים בספר עדנה כתר ישועה וכיוצא בהן. וסימניך: קח זבוב ושים אותו ברחיים במקום הטחינה רחיים ורכב ולא יזיק לה כלום, לפי ששר של רחיים נקרא זבוב ואינו מזיקו, ואדרבה מוסיף על גבורתו. ואין להאריך בענינים אלו כי אין כאן מקום לבאר סגולות מעשיות.

(יט) ויש בהם ב' מלאכים הממונים על הנחמה נק' פמיא"ל אמריא"ל וכו':    שגם שני מלאכים אלו מפורסמים הם, וזהו סוד "טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה וכו'". הנה פלאים אותיות פמיא"ל. "אין מנחם לה ראה יהו"ה את" - ראשי תיבות אמריא"ל. וז"ש המחבר "ואלו לא היו מנחמים את ירושלים בשעת חרבן" - עיין פלאות במחנה דן.

(כ) ודע שהקליפה הממונה על רחיים נאחזה היתה באיוב וז"ש בספר עדינות כו':    הנה ספר עדינות חברו ר' שמעון הגדול, ואמרו בקבלה שמקורו בא מאנשי כנסת הגדולה מעזרא הסופר, והוא כולו קדש קדשים, פלאות גדולות. ונמצא אתנו קצת ולא כולו כי שמעתי שגנבוהו גויים. וז"ש "זבובים אכלו איוב" - סודו מאי זבוב שפירשנו למעלה.

(כא) והאי ממונה ממונה מנוהו למי שמבטל פריה ורביה וכו':    פי' אותו ממונה זבוב נתמנה להיות על אותו שמבטל מפריה ורביה או לגורם לביטול פריה ורביה - סופו נתגלגל לשר זה של רחיים. ודע סוד נפלא בעמלק שמנעלם מפריה ורביה, שחתך מילות וזרק כלפי מעלה כידוע, כאשר אמר לו שמואל "כאשר שכלה וכו' כן תשכל מנשים אמך" זה הסוד "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני" - ראשי תיבות זבוב שמרמז לסוד שנתגלגל בזבוב. ולפי פשוטו בסוד כדאיתא במדרש מה הזבוב הזה במקום שלם אינו עוקץ כי אם במקום וכו' כך עמלק חנו ישראל ברפידים ברפיון ידים מללמוד תורה - מיד ויבא עמלק. וזהו שר זבוב.

וגם איתא בגמרא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פילגש בגבעה וכו' אם כן מוכח שהאימה יתירה שהטיל גרם שנאפה אשתו ונהרגה וכו', וזהו הסוד שנפלגו בגמרא דגיטין, חד אמר זבוב כו' -- הוא הדבר אשר אמרנו. ויש בזה רזין דרזין ועיין במחנה דן.

(כב) ודע שיעקב ביטל קליפה זו בקבלת התורה וכו':    הכוונה שלו יעקב על ידי שלמד תורה ביטל לקליפה זו הנקרא זבוב. והסוד זבוב גימטריא י"ז, תורה במספר קטן - י"ז. טוב בגימטריא י"ז. הנה מקור האילן דהיינו הוי"ה - מספר קטן י"ז. והנה כל הני י"ז מבטלין זבוב. זהו שכתב המחבר "בקבלת התורה הנקרא טוב ותורה ממש טוב ומקור השם טוב", וק"ל.

(כג) וכבר ידוע איוב ע' שנה שבעה שנה:    פי' קאי אלמעלה - יעקב מבטל קליפת זבוב ומפרש איוב בתחילה בשלוותו היה חי ע' שנה מסוד ע' עטרין דת"ת, שבע' שנה - סוד ז' ספירות - חג"ת נהי"ם. והנה ספירה גימטריא שנה. ואחר כך הוסיפו לו ק"ם שנה ששנותיו היו קמ"ז שנה כמנין שנותיו של יעקב בסוד ההשפעה ז' אלו הנז"ל משבעה שמות אהיה שמספרם ממש קמ"ז, יעקב מספרו קפ"ב כמספר ז' הוי"ה ז' הוי"ה שווה 182 בסוד "ויצא יעקב מבאר שבע".

וזהו ממש שכתב המחבר הקדוש "איוב ע' שנה שבעה שנה" - ר"ל הע' שנה שחי איוב המה רק ז' שנה כדפירשנו סוד ז' ספירות שכל אחד כלולה מעשר -- הרי ע'.

(כד) ומה שאחרי כן:    ר"ל ומה שחי איוב אחר זה ק"ם שנה "היו שנותיו שבעה מהשם שהוא עליון" - פי' עכשיו ששנותיו קמ"ז שנה המה ממש ז' פעמים אהי"ה ז' פעמים אהי"ה שווה 147 -- גימטריא קמ"ז. ושם אהיה הוא עליון דהיינו בכתר כנודע וק"ל.

(כה) כמו השלישי:    פי' ועכשיו שמוכח ששנותיו של איוב קמ"ז -- הרי ממש כמו שחי השלישי דהיינו יעקב שהוא ג' לאבות.

(כו) והוא משום שתי אחיות:    כוונתו לבאר מה שכתבו המקובלים יעקב אבינו נתגלגל באיוב עבור שנשא ב' אחיות בחייהם שאסרה תורה, עד שמטעם זה לא רצה לקבל כוס של ברכה כדאיתא בפרק ערבי פסחים, הוצרך להתגלגל באיוב. וכתבו המקובלים שראה יעקב יסורין באיוב כמו שלקה מצרים בעשר מכות בסוד "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים", פי' - ישראל סבא ראה, כדאיתא במדרש.

רק קשה - היכן מצינו זה? ומתרץ "את יהו"ה ויאמינו ביהו"ה" - ראשי תיבות איוב, דהיינו לומר כאשר היה ישראל בגלגול איוב ראה את היד הגדולה, ובסוד דאיתא בשעה שאדם הראשון היה מוטל גולם הראה לו הקב"ה דור ודור ודורשיו וכו' זה תלוי בשערו, וכתבו המקובלים יעקב אחיזתו בתרין שערין שעל הקדקד בסוד "ולקדקד וכו'", והראה לו הקב"ה כשם שאין שער א' נוגע בתחום חבירו -- היינו שאין ב' שערות בגומא אחת כדאיתא במסכת בתרא, ולכן כאשר בב' מקומות בזה הראה לו שלא היה ראוי ליקח ב' אחיות בסוד שערות של הקדקד ואפילו הכי לקח, לכן זה טעם שאין הקב"ה רוצה שידח ממנו נדח, ובפרט יעקב אבינו שלא היה פיסול במטתו הוצרך להתגלגל באיוב כדי למרק עון זה שהוא היה אבי אבי אביו מסוד תרח איוב כנודע. וזה הסוד שאמר איוב "תם אני לא אדע נפשי" - ר"ל אני יודע שאני מנשמת יעקב אבינו הנקרא 'איש תם', "ולא אדע נפשי" - ר"ל ואיני יודע למה נפשי בצער הזה, כי מי לנו גדול מיעקב. והשיב לו הקב"ה בטעם "ויען ה' את איוב מן השערה", ודרשו ז"ל מבין שערות ראשו של אדם, ר"ל אדם קדמאה, כלומר היכן הוויתו והיכן אחיזתו היה באדם הראשון. ולא תקשי לך כלום. והיינו כמ"ש למעלה שהיה אחיזתו בשערו להראות לו שלא יקח ב' אחיות. וכאשר תבין השערות הללו בסוד שער זקן ושער אודנין שהם סוד לאה ורחל -- לאה הוא סוד זקן תחת חוטם בסוד שם ס"ג - הוא בעולם הכסא, ועל זה רמז "שרפים עומדים ממעל לו" שכתוב גבי "וארא את ה' יושב על כסא ל"ו" - בגימטריא לאה. רחל הוא סוד אזן בסוד השמיעה אשר בו "רצון יראיו יעשה", ובסוד "ומשביע לכל חי רצון" - ראשי תיבות רחל, מסוד אודנין פקיחין.

וכאשר תבין סוד זה תבין מ"ש רחל אל לאה מאי דאיתא במדרש פרשת ויצא על הפסוק "המעט קחתך את אישי וכו' הניתי לסבי מן דקני". והבן זה מאד. והזהר בו - איני רשאי לגלותן כלל. ובפרט בסוד איוב אסור להעמיק. ועיין רזין בספר מחנה דן שם תראה פלאות מתורת אלהינו ברוך שמו בסוד זה, סוד שערות בסוד איוב וסוד בנות ישראל אין להם שער בית השחי וכו', וסוד נימא קשרה לו ועשהו כרות שפכה. וכאן אין מקומו כלל.

וזה מ"ש הקדוש המחבר "הוא משום שתי אחיות" כדפירשנו שסוד איוב סוד יעקב - קמ"ז שנה שחי כמו יעקב. ולמה באמת כן? וכתב הרמ"ז איוב סוד יעקב ממש משום שתי אחיות וק"ל.

וידוע תדע ופתח לבך הטהור לזה שהאמת איוב חי ר"י שנים - מנין שם סע"ף כדפירשתי במאמרים הקודמים כמנין שהיו ישראל במצרים. וידוע מה שכתבו המקובלים שהיה ראוי שיעקב יחיה ר"ח שנים כמו שנותיו של יצחק^[41] רק מ"ש "נסתרי דרכי מה' וכו'" - שפגם במדת כתר הנקרא 'אין' - לכן נחסרו לו ס"א שנים משנותיו, מספר אין, ונשאר קמ"ז. וקצת מקובלים אומרים שהיה ראוי להיות חי רד"ו שנים - מספר י' פעמים אהי"ה י' פעמים אהי"ה שווה 210, רק שפגם בשם ס"ג -- לכן נחסרו משנותיו ס"ג שנה ונשאר קמ"ז.

והנה בסוד מ"ש המוקבלים איוב היה ב' שנים ביסורין -- הגם שאמרו ז"ל משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש -- מכל מקום רזא עילאה איכא הכא ואין כאן מקומו. ואם כן, אם היה חי רק ר"ח שנים או היה ח"י ר"י שנים -- מכל מקום סוד יעקב כדפירשנו. ועיין פלאות גדולות במחנה דן ושם תראה מבוקשך ואוות נפשך ויונעם וייטב לך.

פירוש על מאמר יד

מתוך: ספר קרניים/יד (עריכה)

פירוש דן ידין

(א) סוד שבע מאות וכו':    כוונתו לבאר בסוף מאמר זה ענין משיח שיתגלה במהרה בימינו אמן, והיינו שיש תשע"ד חלונות בחדר נקראים מצפ"ץ עדת, והסוד מצפ"ץ בא"ת ב"ש - הויה. והנה מצפ"ץ גימטריא ש', עדת הוא תע"ד. מספר הכל - תשע"ד, מספר קרן משיח בן דוד.

והנה החלונות - ידוע תדע שהם בעולם הבריאה, וזהו שכתב המחבר "שבהם קרן בן דוד וסודו בו" - ר"ל כדפירשנו הסוד מרומז בו כי קרן משיח בן דוד מספרו מצפ"ץ עד"ת. וי"ל^[42] עדת הוי"ה - כי הוי"ה בא"ת ב"ש - מצפ"ץ, וק"ל.

(ב) בסוד כאשר יבא אז יתעוררו ב' קרנים:    קרני ישועה מסוד אבא קדישא חכמה שבכתר הנקרא ש"ת בסוד "מי שת בטוחות חכמה" (איוב לח, לו). ודע ב' פעמים קרן קרן - גימטריא ש"ת ממש. וז"ש המחבר הקדוש "תרין קרנים מסוד ש"ת העליון", וק"ל.

(ג) בסוד לכל א' מילוי שבכלה העליונה:    פי' וסוד תוכן כוונתו שהנה שת סוד החכמה, ונשאר עוד עד שיהיה תשע"ד כמנין מצפ"ץ עדת. ומבואר קח ב' מילואים משם ס"ג כזה: ו"ד י' א"ו י', שהשם ס"ג הוא בבינה שהיא ה' עליונה שבשם הוי"ה, והנה מילוי של שם ס"ג מספר ל"ז, וקח לקרן אחד ל"ז ולקרן ב' ל"ז -- והוא בין הכל מספר מצפ"ץ עדת - עץ הדעת, בסוד עץ הוי"ה, כי הוי"ה גימטריא עץ כזה:

• י' פעמים ה' -- הרי ן'
• ה' פעמים י' -- ן' גם כן. הרי מאה.
• וכן באותיות ו"ה מהשם בהכאה כזה:
• ו' פעמים ה' -- הרי ל',
• ה' פעמים ו' -- גם כן ל'.

בין הכל גימטריא עץ שמספרו ק"ס בסוד וישלח ה' עץ.

ועיין זהר פרשת שלח לך בסוד שנתנו לנשותיהם מים מאררים כדכתיב ושם נסהו, עי"ש. ועיין במחנה דן פלאות מזה.

(ד) ואז בשמו מבטל להרשעה בשמה:    פי' משיח בשמו הקדוש שמספרו שנ"ח - מבטל להרשעה הנקרא נחש. ובא זה בשמו הקדוש ומבטל להרשעה זו.

(ה) בסוד שיהיה על לבו חשן:    פי' חשן אותיות נחש וגיטריא משיח. וז"ש "על לבו חשן" יהיה במהרה בימינו אמן.

(ו) ובסוד ד' מאות וי"ז מבטלים לב' אחים תאומים:    ידוע תדע סוד כוונתו של גוג ומגוג ועל ארמילוס הרשע שהם ב' אחים תאומים מאם אחת הנקר' גאשא המוזכרת בהמקובלים לאלפים. ולדעתי סוד גאשא נוטריקון - אמו של גוג ארמילוס.

ודע סוד זי"ת חדרים אלו בעולם הבריאה, וסוד שמן זית זך כתית. וראוי שתדע ארמילוס גוג ומגוג גימטריא ממש תי"ז מנין החדרים וק"ל והוא פלא. ולעתיד ילביש עצמו הרשע ארמילוס שיש לו ב' ראשים - אחד הנקרא קמיך, והב' שכק בסוד "וברוב גאונך תהרוס קמיך תשלח חרנך יאכלימו כק"ש", ויתלבש לעתיד בסוד נפ"ל שהוא גימטריא קי"ן, והוא יושב על אבן אחד ברומי, והאבן אשר הוא יושב עליו נקרא כימה, והמקום אשר עליו האבן הזה נקרא לילה בסוד האי רשע רזין דרזין פלאות גדולות, וכבוד אלהים הסתר דבר, ואין הקולמוס יכול לסבול הכתב, כי דברים נפלאים הם, ואם תרצה לשבוע בצחצחות נפשך עיין במחנה דן.

וז"ש הקדוש המחבר ז"ל (ז) והאחד יתלבש לעתיד בסוד רוצח הקדמון בנפליתו - כדפירשנו, קין הוא הרוצח הראשון בסוד נפל גימטריא קין, ויהיה לעתיד שם ארמילוס גם כן נפל וכדמפ' סודו לקמן. ועיין תרגום יונתן בן עוזיאל פרשת וזאת הברכה על פסוק "ויראהו ה' את כל הארץ וכו' - אמינו' הרשע" - וטעות הוא, כי צריך להיות "ארמילוס". ועיין עוד ביונתן בנביאים על פסוק "וברוח שפתיו ימית רשע" (ישעיהו יא, ד) דמתרגם "וברוחיה דפומיה יתקטיל ארמילוס רשיעא". ועיין בספר צרור המור פרשת בשלח על פסוק "וברוב גאונך" שמביא שם ממשה והוא ידוע מדברי המקובלים ז"ל וק"ל.

(ח) והוא יושב בחדר כימה והוא אבן גדול והמקום אשר עליו האבן נקרא לילית וכו':    הוא כדפירשנו למעלה סודו. ועיין בספר 'כוונת הנכתב' עקודים נקודים, ואסור להעלותם על הכתב.

(ט) ולעתיד סוד אותיות שת יהיו ביחד ממש וכו':    כוונתו ידוע תדע והוא סוד גדול ואציג לפניך בסוד "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך" (דברים כב, ח). ודע סוד ב' שמות העליונות הנקראים ש"ת א"ז ב"ו ג"ה - סוד נפלא סוד י"ה מסוד כתר חכמה. גוף י' - חכמה, קוצו של יו"ד העליון - כתר, ה' - סוד בינה, קוץ תחתון של י' - הוא סוד ת"ת הנעלם שהוא סוד דעת אשר ממנו סוד אמן; א' - כתר מופלא, מ' - חכמה בסוד י' וממשלתיך סוד מ' פתוחה, פתח סוד חכמה כנודע, ן' פשוטה - סוד בינה.

והמקום של שם י"ה דוקא נקרא 'גדול' בסוד ג' גדולות כנודע כתר גדול, חכמה גדול, בינה גדול, ת"ת הנעלם סוד דעת הוא סוד א' - עתיקא קדישא.

והנה ג' פעמים גדול ג' פעמים גדול שווה 129 מספרם קכ"ט, ועם א' דעתיקא כנ"ל הוא מספר ק"ל, מנין ה' פעמים הויה מסוד כתר שבכתר, בסוד י"ה - תלת חללי דמוחא. ובזה תבין דברי הזוהר פרשת תרומה רצ"ב וז"ל:

"שמיה דיליה י"ה וכו' ודא איהו שמו הגדול בגין דאית שמא דלאו איהו גדול כנ"ל כהאי אע"ג דאית בין תוספת אתוון דא איהו שמיה רבא ועל דא בהאי שמא אין מפיקין אמן דאיהו מניה בהאי אלא אמן בכל זמנא, ובשמא אחרא לאו הכי וכו'", עכ"ל.

המצטרך לענייננו ובמה שפי' מבואר היטב. ועיין במחנה דן כי שם ביתו.

הלא שם אדנ"י יש לו ד' אותיות ואינם נקראים 'גדול' כשם של י"ה או כולו הוי"ה ב"ה. והבן מה שכתב "אע"פ שיש בו תוס' אתוון" - כי פירשתי למעלה שמץ מניה ובסוד נורא בשמות היוצאים מד' אותיות הוי"ה; מן י' - שם ע"ב, מן ה' - שם ס"ג, מן ו' - שם מ"ה, מן ה' אחרונה - שם ב"ן.

והנה

• שם ע"ב נקרא 'אמון מכוסה'
• שם ס"ג נקרא 'אמון מופלא'
• שם מ"ה נקרא 'אמון מגולה' בסוד דמות כמראה אדם וכו' וידי אדם - אדם מספר מ"ה וכתיב ביה "דמות" - מגולה ומפורסם
• שם ב"ן נקרא 'אמון מוצנע'.

ושם ע"ב הוא מסוד עולם המכוסה ונעלם מעיני כל חי, סוד כתר עתיקא קדישא, סתום וחתום. ודע סוד של אדם שהוא מגולה הוא בסוד י' פעמים שם מ"ה שמספרו ת"ן בסוד דמות במראה אדם, דמות גימטריא ת"ן, אדם מספר מ"ה. והוא כ"ב צינורות מסוד שם כ"ב שהוא אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם המתלבש שם הוי"ה - יו"ד ה"א וא"ו ה"א - בסוד הנימין קדישין שבשלשה עליונות - עתיקא קדישא, מוחא סתימא, דיקנא דעתיקא.

• עתיקא יש לו תק"י נימין מסוד ישר - "ישר יחזו פנימו". אותיות תי"ק שבמלת עתיקא רומז לנימין, ונשאר ע"א - הוא סוד הוי"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א - גימטריא ע"א כידוע. תק"י נימין מסוד ב' שמות פספסי"ם דיונסי"ם מספרם תק"י.
• מוחא סתימא יש לו ת"ר נימין קדישין מסוד שם אלהים במלוי יודין - מספרו ש', שם מצפ"ץ מספרו גם כן ש'. הרי ת"ר.
• דיקנא קדישא יש לו שרע"א נימין קדישין - מספר הנימין של שניהם.

^[43]מוחא דיקנא הוא תתשע"א מסוד אנקת"ם פסת"ם שמספרם תתשע"א, והשם כ"ב הנז"ל סוד כ"ב צינורות דרחמין בסוד ראשי דראשין - עתיקא, סוד כתר שבכתר, מוחא סתימא - סוד חכמה שבכתר, דיקנא דעתיקא - סוד בינה שבכתר, מזל העליון - צחצח מצוחצח. והבן הדברים אלו מאד מאד. ג' עליונות טמירי דטמירין סתומים וחתומים. ושים אותן על לבך.

ובזה תבין דברי הקדוש שר בישראל רשב"י זוהר פרשת נשא ע' קמ"ו וז"ל:

"אמר ר"ש תנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגליא ואתכסייא, אתגליא כתיב ביו"ד ה"א וי"ו ה"א, דאתכסייא כתיב באתוון אחרן, ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא דכלא. אמר רבי יהודא ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסייא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגין דא הכי בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כולהו דכלהו כלילן בכ"ב אתוון כתרי דרחמי וכו'", עכ"ל.

והנה לפי מה שפירשנו למעלה מובן המאמר היטב. ועיין פלאות גדולות ונוראות בספר מחנה דן, פירוש על כל המאמר בסוד אי"ק בכ"ר, אהיה בכתר הנקרא סתום וחתום - מכוסה, הוי"ה הוא בת"ת עולם הנגלה כנודע, אהי"ה בסוד ע"ב הוי"ה בסוד מ"ה. והנה מגנות האריכות לא פירשתי בפי' על כל דבר ודבר רק על המעיין מוטל להבין מה שפירשנו למעלה ואז יתבאר לו המאמר מראשו ועד סופו, ואין כאן מקומו כלל. ועיין במחנה דן ושם מבואר דברי רשב"י היטב והבן והשמר פן ואל תבין שהדברים הללו כפשוטן חלילה לך כי כולם סודות מאין סוף ב"ה יתעלה זכרו.

והנה בסוד אנקת"ם פסת"ם וכו' אין כאן מקומו. ועיין שמש ומגן.

והנה בסוד גדולה גבורה ת"ת בסוד יסוד כתר תפארת התפשטות אות ו' בסוד י' זעירא כדאיתא בזהר ברעיא מהימנא פרשת אחרי מות דף ק"ו ע"ג, עי"ש. ובפרשת פנחס דף ק"ד ע"ב עי"ש. וא"ב^[44] במקום שם ת"ת נזכיר יסוסד כתר ונזכיר לו הנ"ל גדולה גבורה יסוד כתר.

והנה בסוד השם הנקרא סעפ"ה כמבואר בזוהר פרשת שלח לך עמוד רל"ח עי"ש.

הנה מעקה גימטריא סעפ"ה. וזהו סוד הפסוק "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך" - תבנית:גמט גדש גיטריא תשכ"ד, והוא בסוד ש"ת א"ז ב"ו ג"ה, ושם הזה הוא נחלק לג' כנז"ל, וכל אחד הוא מספר ח' -- הרי ג' פעמים ח' הוא כ"ד. והוא מבטל להקליפה הנקרא כ"ד בסוד "ותשבר כ"ד על המבוע". ושם א"ז ב"ו ג"ה חותם גדול ויוצא מפסוק "אז ישיר וכו' ובני ישראל וכו' כי גאה" שצריך לכוין בהם בתפלה מסוד אדני בסוד ראשי תיבות אל ישוב דך נכלם - ראשי תיבות אדנ"י. ותיבת "דך" הוא סוד כ"ד צירופי אדנ"י כנודע בסוד ג' - גדולה גבורה יסוד כתר.

ואמר "כי תבנה בית חדש" שמספרו תשכ"ד כנ"ל שכת' המקובלים שבזכות מצות מעקה יבא ויצמח קרן בן דוד, והסוד מעקה מספרו שם סעפ"ה, והוא סוד שכינה כנזכר במאמר י"א, כי מעקה במלוי כזה: מ"ם עי"ן קו"ף ה"ה - גימטריא השכינה. "גגיך" - ראשי תיבות גדולה גבורה יסוד כתר. זהו "מעקה לגגיך".

ואמר "כי יפול הנופל ממנו" - ראשי תיבות כימה - הוא האבן שיושב עליה האי רשע ארמילוס. סופי תיבות {{צ|כי יפול הנופל ממנו - לילו, והוא המקום אשר עליו מונח האבן הזה כמ"ש הקדוש המחבר.

ואמר "יפול הנופל" - "נפל" חסר כתיב, הוא סוד מש"ל שלעתיד יתלבש ארמילוס בסוד השם נפל שהוא מספר קין. ועיין במחנה דן פלאות מזה. וז"ש הקדוש המחבר "ולעתיד סוד אותיות ש"ת יהיו ביחד".

(ט) ממש ויהיה נשבר קליפה זו כ"ד בסוד שלש^[45] שמנה בסוד ההיכל והכל מסוד השם הנגלה בחצות לילה:    פי' סוד אותיות ש"ת הוא סוד ש' מן שיר השירים, והוא ש' מן שר"י, שיר אותיות שרי - הוא סוד ה' עילאה. ת' הוא סוד ת' מן "ותכתוב אסתר" - סוד ה' תתאה. הרי אותיות ש"ת רומזים לסוד תרין ההין דנפקין מן בגלותא בסוד "ותלכנה שתיהן וכו'" קרי ביה שתי ההין. ועכשיו ה' עילאה אימא עי' ה' תתאה אימא תתאה תרין שכינה קדישין מתחברין כחדא אותיות ש"ת. גם שם א"ז ב"ו ג"ה שהוא מספר כ"ד. וז"ש "שלש שמונה".

(י) מסוד שלש שמונה:    ר"ל ג' פעמים שמונה, והיינו שם זה הנ"ל שהוא ג' פעמים שמונה כזה:

• א"ז - שמונה
• ב"ו - שמונה
• ג"ה - שמונה.

(יא) מסוד ההיכל:    ר"ל בסוד כ"ד צירופי אדנ"י הנקרא 'היכל' לשם הויה, היכל גימטריא אדני כנודע, ובו כ"ד צירופים כנ"ל מספר ג' פעמים שמונה כנ"ל.

(יב) והכל מסוד השם הנגלה בחצי הלילה:    פי' בסוד "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך", כי מעקה מספרו שם סעפ"ה השולט בחצי הלילה כידוע מזוהר פרשת שלך לך, בית חדש גימטריא תשכ"ד. ת"ש - ר"ל מתיש כח של הקליפה הנקרא כ"ד על ידי שם הקדוש תבנית:גמט דש שמספרו כ"ד בסוד הראשי תיבות 'אל 'ישוב 'דך 'נכלם - הוא אדני, ומלת "דך" רומז לכ"ד צירופי אדנ"י.

וז"ש המחבר "מסוד ההיכל" - ר"ל סוד כ"ד צרופים משם אדנ"י שהוא גימטריא היכל, וגם הוא היכל לשם הוי"ה בסוד "וה' בהיכל קדשו ה"ס" כנו' כנודע, "גגיך" - ראשי תיבות גדולה גבורה יסוד כתר, "כי יפול הנופל ממנו" - ראשי תיבות כימה, סופי תיבות לילו. מלת "נפל" גימטריא קין.

הנה נרמז בפסוק זה הכל - סוד האבן וסוד המקום וסדו הקליפה כ"ד כנ"ל. ועיין במחנה דן.

(יג) ואז מסוד הקרן יהיו אזניו פתוחות וכו':    ידוע תדע סודו קרן מלא כזה: קו"ף רי"ש נו"ן מספרו תקש"ב בסוד השמיעה - "תקשב אזניך" בסוד אודנין פקיחין המבוארים באדרא רבא דנשא דף ס"ג ובאדרא זוטא דף קמ"ג, עי"ש. בסוד אודנין פקיחין תהיה אזנך קשבת בסוד תקשב עלמין דרחמין המקבלין תפלות ישר' לגואל' חזק הוי"ה צבאות שמו. והנה סוד גדול יורה ה"ס אהי"ה שהוא גימטריא כ"א. וסוד אלהים בריבוע גימטריא ר'. בין הכל גימטריא יורה. רבה - הוא בסוד קשתיא"ל המבטל קליפת ישמעאל הנקרא רה"ב בסוד "מחץ ראש על ארץ רבה" - אותיות רה"ב. וזהו סוד שכתב הקדוש ז"ל "תהיה אזנך קשבת ומבטל ליורה רבה בקשת" - וסוד כדפירשנו יורה גימטריא אלהים בריבוע ושם אהי"ה. רבה - רה"ב אותיות רבה, קליפת ישמעאל. בקשת - סודו אותיות קשבת, והוא מספר מילוי של קרן כנ"ל.

וז"ש "בסוד המלא וכו'" - ר"ל כשתמלא מלת 'קרן' כנ"ל אז תהיה אזנך קשבת, כלומר מספר קשבת כדפירשנו למעלה קשת סוד קשתי.

ודע כי סוד נפל שפירשנו למעלה הוא סוד "נפל" שכתב גבי ישמעאל - "על פני כל אחיו נפל" (בראשית כה, יח). ועיין מחנה דן סוד נפל - קין, ישמעאל - רהב. ודוק.

(יד) אז נתבטלה הקליפה תוקל וכו':    סי' וסוד תוכן כוונתו כדאיתא בספר כונות הנכתב ובספר מלאכת ה' ובספר שורש היסוד ובספר קמואל ובהרבה ספרים בסוד הקליפה הנקרא תוק"ל מלשון תקל"ה עם הכולל, והיא הקליפה כפד"א המפורסם, כי דע תוקל בא"ת ב"ש כפדא, ונתבטלה הקליפה בסוד המקום שמשם יבא משיחנו במהרה בימינו בסוד קן צפור - גימטריא תוקל, וכדאיתא בזוהר שמות ד"ג דההוא אתר אתקרי קן צפור ויתער בארעא דגליל, עי"ש. ועיין זהר חדש פרשת בלק ובאיכה והעתק' בספ' קול בוכים ר' אברהם הנק' גאלנטי עי"ש בהקדמתו. ועיין בספר יסוד שירים. מהזוהר פרשתא קדמאה בזהור רות דף חי' עי"ש. ועיין בתיקונים דף תקן(?) ורזי דרזין במחנה דן.

ודע כי קן צפור מספרו תוקל, וקן צפור מבטל לקליפה זאת הנקרא 'תוקל' והוא בא"ת ב"ש כפד"א כנ"ל, ואז נתהפך קליפה זו ונעשה פדא"ך בסוד הקב"ה מרפא מגוף המכה ובסוד הקליפות לעתיד יומתקו, כי סמא"ל יהיה שר קדוש ולסוף הקב"ה זובחו ומוציא את דמו כדאיתא במדרשי רז"ל שהקב"ה זובחו ומוציא את דמו וכל פמליא שלו נשחטים כגדיים ותיישים בסוד הסכין אשר יהיה בו טיפות המרים והטיפות יהיו ס"ח מסוד אהי"ה הויה אהי"ה - מספר חיים, והטיפות נק' מלחץ בסוד "כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום" - וטבח גדול הוא מספר חיים, ר"ל כי הטבח יהיה לתכלית חיים כדפירשנו. סופי תיבות "וטבח גדול בארץ אדום" - הוא מלחץ. ויש בכל זה רזין דרזין - עיין במחנה דן פרשת שמות. ועיין בספר שמש ומגן ובספר מנחה שלוחה ותרא' מסוד משיחנו שיצמח קרנו במהרה בימינו, ומסוד גוג ומגוג ארמילוס ועד קלי' נשימק"הלך דר"ת שלהם אג"ן ומספר של ג' אלו תתקע"ב^[46].

ויש מלאכים קדושים מטטרו"ן, זדקי"אלסר^[47], גבריא"ל - שמספרם גם כן תתקע"ב^[48] - אלו מתישין כחן של ג' קליפות הנזכרים בסוד "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג" - "אגן" ראשי תיבות ארמילוס גוג נשימ'קהלך, "מזג" - ראשי תיבות מטטרון זדקיאלסר גבריאל.

ויש בזה רזין נפלאין ואסור להעלותו על הכתב כי הם חקרי שמים ומוסדי ארץ, רזין עילאין. ועיין במחנה דן פרשת בראשית גדולים מעשה ה'.

והנה מזה מובן היטב דברי הקדוש שכתב "בסוד המקום הגלוי". ובין תבין סוד ת"ת הנעלם, אחיזת נשמת משה רבינו עליו השלום, דאיהו מלגאו - סוד החיה מחציה ולמעלה נקרא ישראל, וסוד החיה מחציה ולמטה נקרא יעקב. ועיין סוד החיה בספר עשרה מאמרות מאמר חיקור דין, וסוד החיה מחצי ולמטה סוד יעקב דאיהו מלבד סוד קן צפור, ה"ס הוא סוד ק"ן ת"ת בנעלם בסוד אל תסתכל בקנקן, ציפור - גימטריא שפ"ו מספר שכינה עם הכולל. וסוד ת"ת הנעלם עונה בצר בצר בסוד בצר לך, כי כאשר תכתוב קן במילוי כזה: קוף נון מספרו רצ"ב, ובסוד "רבץ כארי" - אריה סוד רי"ו שמות כנזכר בזהר בשלח ובהעלתך. ועיין במחנה דן פלאות גדולות מתורת אלהינו ושם הארכתי. ושים דברים אלה על לבך ותנו כבוד לה' אלהינו יושב הכרובים ראשון לראשונים ואחרון לאחרונים.

סליק

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

1. כאן הגהתי על פי סברא, ובדפוס כתוב "עב ים"... - ויקיעורך
2. חסר בדפוס סיום החשבון בדפוס של הכפלת י' של אדנ"י עם ה' של הוי"ה לחשבון חמישים וק"ל - ויקיעורך
3. בדפוס ישנו סימון לסעיף קטן ג' על המילים "והוא בארבע ברמז סוכת שלום" אבל בפנים הפירוש של דן ידין הוא חסר ומדלגים ישר לסעיף קטן ד', וצע"ע - ויקיעורך
4. המילה זרזיר מופיע בתחתית הפירוש בדף ד: כהמשך דברי פירושו של דן ידין, אולם בעמוד הבא המילה אינו מופיע, וצע"ע אם חסר כאן שורה או משהו - ויקיעורך
5. לא ברור לי הבנת המילים כאן.. ואולי הכוונה ת"ת יש' י"ס --> תפארת ישראל י' ספירות... צ"ע - ויקיעורך
6. וש"י או שי"ו - ויקיעורך
7. לא הבנתי, ואולי נפל טעות וצריך להגיה ודע ו' ז' פעמים, וצע"ע - ויקיעורך
8. יש איזה אות כאן שנראה כמו ח' או א', אינו ברור - ויקיעורך
9. הפסוק במלואו זְכֹר יְהוָה מֶה הָיָה לָנוּ הביט [הַבִּיטָה] וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ - ויקיעורך
10. לא מצאתי בגרסתינו "אסן" בכתיב חסר, כך מצאתי (בראשית מב, לח) "וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ", ועיין גם (בראשית מד, כט) - ויקיעורך
11. המספר לא מובן, ולקמן כתוב מפורש תתתק"ד, ועיקר הקושי הוא בכך שכל הדפוסים גורסים "תשע מאות וארבעים וארבע" בתורף הגירסה של ספר קרניים עצמו, ולא ראיתי שום הערה להגיה על כל, וצע"ע - ויקיעורך
12. "מחצתי ואני ארפא" - ויקיעורך
13. לא הבנתי את הלשון. ואולי יש להגיה "וזה" במקום "ודע". ונראה כוונתו שמספר ס"ה המדובר לעיל מורכב מראשי תיבות כמ"ה העולים גם כן ס"ה, וצע"ע - ויקיעורך
14. כך מופיע בדפוס, ואולי צ"ל "ובזה תירצנו" או משהו דומה.. - ויקיעורך
15. יש כאן אותיות כאן שאינם קריאים, ונראים םם ה"ס וצע"ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך
16. לא ברור בסריקה, יש לעיין בדפוסים אחרים - ויקיעורך
17. לא יודע לאיזה ספר מדובר. אבל בליקוטי שושנים, בסימן ו' של תוספת הליקוטים, כתוב עכ"ל האר"י בספר הכוונות הנכתב, וצע"ע - ויקיעורך
18. לא ברור בדפוס, ואולי צ"ל בן און, וצע"ע - ויקיעורך
19. מצאתי בילקוט שמעוני תורה קכה ובאתר ספריא ילקוט שמעון על נ"ך תרמ"ג - ויקיעורך
20. כך מופיע י בודד בדפוס ליוורנו וצע"ע - ויקיעורך
21. לא מצאתי ספר זה, הן בחיפוש ב-HEBREWBOOKS והן בחיפוש בספר שם הגדולים של החיד"א. ואולי צריך להגיה "סוד ישרים" להר' מודנה, אשר הר' שמשון כבר מביא למעלה בעבר, וצע"ע - ויקיעורך
22. כאן הגהתי, ובדפוס כתוב מ"ר, ויש להשוות מול עוד דפוסים, וצע"ע - ויקיעורך
23. לא הבנתי, כי בספר קרניים כתוב רק ש"י, וצע"ע - ויקיעורך
24. לא ברור מהי המילה כאן - ויקיעורך
25. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם
26. כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'שלימים' - ויקיעורך
27. היה נלע"ד למחוק מילת "איהו", וצע"ע. ובכל אופן, הכוונה היא שאותיות המילוי של כ"פ ו"ו עולים כמספר פ"ו - ויקיעורך
28. הפרשת אליעזר העיר על כך שהחשבון אינו מדוקדק, עיין שם - ויקיעורך
29. הקלדתי כפי שמופיע בדפוס, אבל ברור שיש מה להגיה. ומסופק אני בדיוק מה להגיה. אם להוסיף יו"ד למלת 'קדשך' או להחסיר יו"ד ממלת 'ביראתיך', ואינני רואה מהלך שאין בו קשיים אז השארתי את הטקסט כמות שהיא, וצע"ע - ויקיעורך
30. א אל אלה אלהי אלהים
31. כך מופיע בדפוס והיה נראה להגיה "הקדושה" - ויקיעורך
32. לא ברור בסריקה - ויקיעורך
33. לא ראיתי לשון זה בתוכן ספר קרניים, וצע"ע - ויקיעורך
34. כך כתוב בדפוס אבל כנראה שצריך להגיה ל"בתוכה" בדומה לגירסת ספר הקרניים, ויש לעיין בעוד דפוסים ליתר עיון - ויקיעורך
35. התיקון הוא משלי אבל הצגתי את הגירסה שהיה בדפוס ליוורנו. ואני קצת מסופק במילת "ממש" שמופיע בהמשך, אבל ככל הנראה אינו משפיע על הגימטריא כאן, וצע"ע - ויקיעורך
36. י יה יה"ו יהו"ה
37. לכאורה היה נראה להגיה כאן 'סייג לעשירות', וצע"ע - ויקיעורך
38. ראו בקרן הצבי שמיישב את החשבון - ויקיעורך
39. שמחזא"י , עזא"ל
40. מן הסתם יש למחוק כאן, אבל עדיף קודם לבדוק במהדורות אחרות - ויקיעורך
41. אינו מובן, כי שנותיו של יצחק הרי הם ק"פ שנים, ורק הגימטריא של יצחק עולה ר"ח, וצע"ע - ויקיעורך
42. אולי צריך להגיה כאן ור"ל, וצע"ע - ויקיעורך
43. לא הבנתי את התוכן כאן וייתכן שלא קיטעתי או פיסקתי נכון - ויקיעורך
44. לא ברור בסריקה אם זה וא"ב או וא"כ - ויקיעיורך
45. הוספתי את המילה 'שלש' שחסר בדפוס, כי בהמשך הדברים הדן ידין בעצמו מצטט אותו - ויקיעורך
46. ‏‏גוג ומגוג ארמילוס נשימקהלך
47. מתוך המשך דבריו, אשר שמות אלו הינם נרמזים במילת "מזג", נראה כי זדקי אלסר הינו שם אחד, ולא כשמות נפרדים כמופיע בדפוס - ויקיעורך
48. מטטרון זדקי אלסר גבריאל