ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קפג א
הַשַּׂר ארבעה פתחין: "הַשַּׂר שֹׁאֵל" (מיכה ז ג), "מִיכָאֵל הַשַּׂר" (דניאל יב א), "הַשַּׂר שַׁמְהוּת הַיִּזְרָח" (דה"א כז ח), "וּכְנַנְיָה הַשַּׂר" (דה"א טו כז).
דָּם קמץ ובהסמכו פתח: "דַּם הַפָּר" (ויקרא ד ז), "דָּם נָקִי" (דברים יט י) – קמץ, "דַם הַנָּקִי" (דברים יט יג) – פתח, "דַּם נְקִיִּם" (ירמיהו יט ד) – פתח. ולא כתבנוהו בזה השער אלא להורות על נקודו, כי אין לנו בו ראיה שיהיה מן הכפולים, והקרוב להיותו מן השניים. וכבר כתבנוהו בשער פָּל (לעיל קע ע"ב) ובשער פַּע (לעיל קעט ע"א).
פַּר – פתח, ופרי דבלק קמצין (במדבר כג ב, ד, יד, ל), וכל הַפָּר, לַפָּר – קמצין.
"מֹנֵעַ בָּר" (משלי יא כו) – קמץ, והמסורת: לית כותיה קמוץ, וכל בָּר דיוסף קמוצין כלם (בראשית מא לה, מט; מב ג, כה; מה כג).
בַּז, הַבַּז בפתח, "יֶתֶר הַבָּ֔ז" (במדבר לא לב) – קמץ בזקף, והמסורת: לית כותיה קמץ, וכל בָּז דמשלי כותיה קמץ (משלי יא יב; יג יג; יד כא).
פַּח, פַּחִים – פתח.
"מִשְׂגָּב לַדָּךְ" (תהלים ט י), "יָתוֹם וָדָךְ" (תהלים י יח) – קמצין, "דַּךְ נִכְלָם" (תהלים עד כא) – פתח.
שָׂק ארבעה קמצין: "חִגְרִי שָׂק֙" (ירמיהו ו כו), "לְבוּשִׁי שָׂ֗ק" (תהלים לה יג), "אוֹ עוֹר אוֹ שָׂ֔ק" (ויקרא יא לב), "וְהַעֲלֵיתִי עַל כָּל מָתְנַיִם שָׂ֔ק" (עמוס ח י), וכל הַשָּׂק, בַּשָׂק באתנח וסוף-פסוק כותיה קמץ.
"תֵּלְדוּ קַ֑שׁ" (ישעיהו לג יא) – פתח באתנח, "יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ" (שמות טו ז) – פתח בסוף-פסוק, "לַהַב אֵשׁ אֹכְלָה קָ֑שׁ" (יואל ב ה) – קמץ באתנח.
כל גַּת, בַּגַּת, מִגַּת – פתח באתנח וסוף-פסוק, וכן בתוספת ה"א: "וַיֵּלֶךְ גַּ֙תָה֙" (מ"א ב מ). וכן "יוֹשֵׁב צְפַ֑ת" (שופטים א יז) – פתח באתנח, וכן בתוספת ה"א: "בְּגֵיא צְפַ֖תָה" (דה"ב יד ט).
וכל דָּת, כַּדָּת, הַדָּת, בַּדָּת – קמץ.
"וּמִפַּז רָב" (תהלים יט יא) פתח, וכל שאר פָּז – קמץ.
וכל אַט, לְאַט – פתח באתנח וסוף-פסוק, "דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָֽט" (איוב כג יא) – קמץ בסוף פסוק, שהוא ענין אחר.
גָּג, הַגָּג – קמוץ, "עַל גָּג בֵּית הַמֶּלֶךְ" (ש"ב יא ב עי"ש) – קמץ בסמוך, "עַל גַּג הַמִּגְדָּל" (שופטים ט נא), "אֶל גַּג הַשַּׁעַר" (ש"ב יח כד) – פתח בסמוך. והקבוץ בלשון נקבות וידגש: "כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת" (ישעיהו כב א). וכן בכנוי: "אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו" (שמות ל ג).
גָּד, לַגָּד – קמץ; "כְּזֶרַע גַּד" (שמות טז לא), "אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל הַגַּד" (ש"ב כד ה) – פתח. ויש ספרים הַגָּד קמץ.
מַס, לָמַס, הַמַּס – פתח באתנח וסוף-פסוק, "לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד" (איוב ו יד) – קמץ, לפי שהוא ענין אחר.
מַר, הַמַּר – פתח.
בַּד – פתח, "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָ֔ד" (שמות כח מב) – קמץ בזקף, והמסורת עליו: לית כותיה קמץ, וכל הַבָּד כותיה קמץ. "בַּד בְּבַד" (שמות ל לד) פתח, לְבָד – קמץ, והמסורת: כל ואלה שמות (שמות כו ט; לו טז. וראה שמות יב לז) ותרי עשר (זכריה יב יב-יד) לְבָד קמץ, וכל שאר קריה פתח, בר מן חד: "כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד" (שופטים ז ה), וכל