ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קעב ב
תְּבוּנִי, תְּבוּנוֹ, תְּבוּנָם, וכן "וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל" (תהלים מט טו) יאמר ממנו צוּרוֹ, צוּרִי וכן כלם. ומן מִדָּהּ, פִּנָּהּ, נאמר מֵד, פֵּן.
מְפוּלָה – מְבוּכָה, מְשׂוּכָה, מְלוּנָה, מְרוּצָה, מְרוּדָה מן "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים" (ישעיהו נח ז). ובחולם: "בִּמְצוֹדָה רָעָה" (קהלת ט יב).
מַמְּפוּלָה – "נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת" (יואל א יז).
הֲפָלָה – "וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה" (אסתר ב יח). והמקור במשקלו: "לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא" (ישעיהו ל כח).
הֲפוּלָה – הֲפוּגָה, "מֵאֵין הֲפֻגוֹת" (איכה ג מט).
מְפָלָה – מְצָדָה מן "יְבִאֻהוּ בַּמְּצֹדוֹת" (יחזקאל יט ט). ואפשר שהמ"ם שרש.
ומנחי הלמ"ד
עריכהתָּפְעָה והה"א לנקבה – "בְּתָרְמָה לֵאמֹר" (שופטים ט לא). ויש אומרים כי התי"ו שרש והוא שם מקום. "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" (איוב ד יח). ומפני הה"א שהיא אות גרונית נקדו התי"ו בקמץ-רחב והפכו הקמץ-חטף אל הה"א כמשפט. וכן ממשקל זה "כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ" (שופטים יד ד), והושב הקמץ לחולם להרחיב על האל"ף. וכן עשו במלת "זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל" (במדבר כג ז), כי הראוי זָעְמָה לולי שהעי"ן גרונית. ועוד נכתוב תָּהֳלָה בכפולים ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קפא ב.
תִּפְעָה – תַּאֲוָה, תַּאֲנָה, תַּאֲלָה, לולי האל"ף היתה התי"ו בחירק כמו תִּגְרָה – "מִתִּגְרַת יָדְךָ" (תהלים לט יא). "תַּאֲלָתְךָ לָהֶם" (איכה ג סה), "תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה" (ירמיהו ב כד).
תְּפָעָה והה"א לנקבה – "וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה" (מ"א יח לח), "רְפֻאוֹת תְּעָלָה" (ירמיהו ל יג), תְּלָאָה, ובסמוך תְּלָאַת, "בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה" (מ"ב יח יז). וכן יאמר בכנוי תְּלָאָתְךָ, תְּעָלָתוֹ וכן כלם התי"ו בשוא. ובקבוץ תְּלָאוֹת, תְּעָלוֹת – "וְאֶת תְּעָלֹתֶיהָ שִׁלְחָה" (יחזקאל לא ד).
מַתְּפָעָה והה"א לנקבה – "הִנֵּה מַתְּלָאָה" (מלאכי א יג).
תַּפְעִית והיו"ד והתי"ו נוספות כמו אַחֲרִית, והראוי תַּפְעִיִּית. תַּכְלִית, תַּבְנִית. והקבוץ: תַּכְלִיּוֹת, תַּבְנִיּוֹת, וכן אמרו במשנה תַּעֲנִיּוֹת מן תַּעֲנִית: "סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת" (משנה תענית ב א).
תַּפְעוּת – "תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" (במדבר לב יד), תַּזְנוּת, ובחולם: תַחֲנוֹת – "אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּחֲנֹתִי" (מ"ב ו ח). והו"ו והתי"ו בהם נוספות