ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/לג א
והיה משפטו כְּקָרְבְּכֶם, כמו "כְּתָפְשְׂכֶם אֶת הָעִיר", או כִּקְרָבְכֶם כמו "אֲכָלְכֶם".
פָּקְדֵנוּ – "עַד עָבְרֵנוּ".
פָּקְדָהּ – "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב, טו). או פָּקְדֶהָ. או פָּקְדֶנָה, כמו "לְיַחְמֵנָּה" (בראשית ל, מא). ועוד נכתבנו בנחי פ"א בשרשיהם.
פָּקְדֵךְ – "עָזְבֵךְ אֶת יְיָ אֱלֹהַיִךְ" (ירמיהו ב, יז).
פָּקְדָן, ובתוספת ה"א – "שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה" (ירמיהו ח, ז).
פָּקְדְכֶן.
ופעמים יבוא הפ"א בחיריק והוא מן פְּעַל בפתח, כמו "בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם" (ויקרא כו, כו); "בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם" (יחזקאל לז, יג); "וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם" (נחמיה ח, ה); "אַחֲרֵי נִפְלוֹ" (ש"ב א, י). או בסגול – "בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה" (במדבר טו, כח).
ואם עי"ן-הפֹעל גרונית, פ"א-הפֹעל בפתח. כמו: "וּבְשַׁחֲטָם אֶת בְּנֵיהֶם לְגִלּוּלֵיהֶם" (יחזקאל כג, לט); "לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן" (שופטים יג, כה); "יַעַן מַחְאֲךָ יָד" (יחזקאל כה, ו). ובא גם כן "וְרַקְעֲךָ בְּרָגֶל" (יחזקאל כה, ו) הרי"ש בפתח אף על פי שאין העי"ן גרונית, ובא כן לזווג המלות.
ויאמר גם כן מן פְּעַל בפתח עם הכנויים בשוא הפ"א כמו הצווי, ועל דרך זה בא "וְלָכֵן יְחַכֶּה יְיָ לַחֲנַנְכֶם" (ישעיהו ל, יח).
"בְּכָל שָׁאטְךָ בְּנֶפֶשׁ" (יחזקאל כה, ו) הוא מקור, וקמץ השי"ן היה משפטו להקרא חטף כמו "שָׁכְבְּךָ", ושב רחב להניח האל"ף.
והכנויים אשר על המקור, פעמים על הפועל עצמו פעמים על הפעול, וישתוה בהם בכנוי המדבר היו"ד לבדה והנו"ן עם היו"ד – אף על פי שהנו"ן והיו"ד יבואו ברוב על הפעול, כמו "הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר" (שמות ב, יד); "אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי" (ישעיהו כב, ד) והדומים להם; והיו"ד לבדה תבוא על הפועֵל, כמו "וּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ" (יחזקאל ג, כז); "בְּשַׁלְּחִי אֶת חִצֵּי הָרָעָב" (יחזקאל ה, טז); "בְּאָמְרִי לָרָשָׁע" (יחזקאל ג, יח) והדומים להם – אף על פי כן הכל שוה. כי הנה מצאנו הנו"ן והיו"ד על הפוֹעֵל – "בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל שְׂפַת הַנַּחַל" (יחזקאל מז, ז), והיו"ד לבדה על הפעוּל – "כִּי מֵאֵן יְיָ לְתִתִּי" (במדבר כב, יג); "לֹא אָבָה יַבְּמִי" (דברים כה, ז); "לְבִלְתִּי עָצְבִּי" (דה"א ד, י).