ספרי על דברים יד כב
<< | ספרי על דברים • פרק י"ד • פסוק כ"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • יא • יב • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כׇּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃
עשר תעשר [את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה]. מלמד שאין מעשרים משנה לחברתה.
אין לי אלא מעשר שני, שבו דיבר הכתוב, מנין לרבות שאר מעשרות? ת"ל עשר תעשר.
מנין למעשר בהמה, שאין מעשרים אותה משנה לחברתה? ת"ל עשר תעשר (את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה).
רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון, מנין למעשר בהמה שהוא בעמוד ועשר? ת"ל עשר תעשר.
[היוצא השדה.] יכול [כל] דבר שגידולו מן הארץ, כגון סטיס וקוצה, יהיה חייב במעשר? ת"ל עשר תעשר ואכלת.
יכול אף דבש וחלב? ת"ל היוצא השדה שנה שנה. אמור מעתה, דבר היוצא (מרשות שדה) [מן השדה ונאכל].
מכלל שנאמר: "ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם, מעשר דגנך תירושך ויצהרך", יכול אין לחייב אלא על דגן תירוש ויצהר? מנין לרבות שאר פירות? ת"ל תבואת (זרעך).
יאמר (זה) ["תבואות"]! אלמלי כן הייתי אומר, מה תבואה מיוחדת שמכניסה לקיום (ודרכה להאכל כמות שהיא), אף אני ארבה אלא כיוצא בה. הא מה אני מרבה? את האורז ואת הדוחן ואת הפרגים ואת השומשומים. מנין לרבות (שאר) קטניות? ת"ל (עשר תעשר) [זרעך].
מרבה אני את הקטניות שדרכם להאכל כמות שהם, ועדיין לא ארבה את התורמוסים ואת החרדל שאין דרכם להאכל כמות שהם! (ת"ל עשר תעשר. יכול אע"פ שלא השרישו?) [ת"ל היוצא השדה.
יכול אף שאינם ראויים לאכילה?] ת"ל ואכלת.
מנין לרבות ירקות למעשרות (מזרע הארץ)? ת"ל (ויקרא כז) וכל מעשר הארץ - לרבות [את הירקות]; מזרע הארץ - לרבות שום ושחליים וגרגיר.
יכול שאני מרבה [זרע] לפת, צנונות, וזרעוני גינה שאינן נאכלים? ת"ל מזרע הארץ, ולא כל זרע הארץ.
מפרי העץ. לרבות פירות האילן.
יכול שאני מרבה חרובי שיטה וחרובי צלמונה וחרובי גידודא שאין נאכלים? ת"ל מפרי העץ, ולא כל פרי העץ.
מנין שאדם מעשר את שהוא אוכל? ת"ל (תעשר. מנין שזורע? ת"ל היוצא השדה) [ואכלת].
יכול אע"פ שלא נגמרה מלאכתו (בשדה)? ת"ל (במדבר יח) כדגן מן הגורן (והרי היא כשדה), וכמלאה מן היקב, (עד שהיקב בשדה).
יכול יהיה אדם אוכל אכילת (עראי) [קבע] בשדה? ת"ל (עשר תעשר) [השדה].
מנין [אף מה] שכונס? ת"ל תבואת (זרעך).
[מנין אף מה שהוא מוכר? ת"ל היוצא השדה].
(ב"מ פח) אמרו: [מ"מ (=מפני מה)] חרבו חנויות בני חנן, שתי שנים קודם לארץ ישראל? שהיו מוציאים פירותיהם מיד מעשר. שהיו דורשים לומר: עשר תעשר ואכלת - ולא מוכר. תבואת זרעך - [ולא לוקח].
ראו גם: התורה והמצוה על דברים יד כב - פירוש מלבי"ם על הספרי.
<< · ספרי על דברים · יד · כב · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-dm-14-22