ספרא על ויקרא ה ג

<< | ספרא על ויקראפרק ה' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ה', ג':

א֣וֹ כִ֤י יִגַּע֙ בְּטֻמְאַ֣ת אָדָ֔ם לְכֹל֙ טֻמְאָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִטְמָ֖א בָּ֑הּ וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא יָדַ֖ע וְאָשֵֽׁם׃






[ח] "או כי יגע בטומאת אדם".  'אדם' - זה המת. "בטומאת אדם"-- זה טמא מת.


"טמאתו"-- לרבות זבים וזבות נדות ויולדות.

אין לי אלא ימי חומרן; ימי קולן מנין?    תלמוד לומר "לכל טמאתו".

"אשר יטמא"-- לרבות בועל נדה.

"בה"-- לרבות הבולע נבלת עוף הטהור.


[ט] אם נאמרו הקלות למה נאמרו החמורות?

  • אילו נאמרו הקלות הייתי אומר: על הקלות - עולה ויורד, על החמורות - בקבועה! צריך לומר החמורות.
  • או אילו נאמרו החמורות ולא נאמרו הקלות הייתי אומר: על החמורות יהא חייב ועל הקלות יהא פטור! צריך לומר הקלות וצריך לומר החמורות.


[י] ומנין שאינו מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו?   הזהיר וענש על ידי טומאה וחייב קרבן על הטומאה. מה ענוש ואזהרה אמורים להלן - על ידי טומאה בטומאת מקדש וקדשיו, אף קרבן שחייב כאן-- על ידי טומאה בטומאת מקדש וקדשיו.


[יא] ומנין שאינו חייב עד שיהיה בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתיים?    תלמוד לומר "ונעלם ממנו..ונעלם ממנו"-- שני פעמים, דברי ר' עקיבא.

רבי אומר "ונעלם ממנו" מכלל ידיעה; "והוא ידע" -- הרי שתי ידיעות.