<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק יג

[א] "או נפש אשר תגע בכל דבר טמא".   הזקנים הראשונים היו אומרים, יכול אפילו נגע אדם במגע טומאות יהא חייב?    תלמוד לומר 'בנבלת חיה..בנבלת בהמה..בנבלת שרץ"-- מה אלו מיוחדים שהן אבות הטומאה, יצא דבר שאין אב הטומאה.


[ב] ר' עקיבא אומר יכול אפילו נגע באוכלין במשקין ובכלי חרס יהא חייב?    תלמוד לומר 'בהמה'-- מה בהמה מיוחדת שהיא אב הטומאה, יצאו אלו שאינם אבות הטומאה.

  • [ג] או דבר שאתה למדו בדרך אחד אתה למדו בכל דרכים שיש בו!  מה בהמה טמאה מיוחדת שחילק מגעה ממשאה, ומשאה אב הטומאה לטמא-אדם-לטמא-בגדים -- אף איני מרבה אלא את כיוצא בה! ואת מה אני מרבה? --את רוב מי חטאת והמרכב; שחילק מגען ממשאם ומשאם אב הטומאה לטמא-אדם-לטמא-בגדים.
  • כשהוא אומר "בכל דבר טמא"-- לרבות את מיעוט מי חטאת והמשכב והמושב; ששוה מגען למשאן ועשאן אב הטומאה לטמא-אדם-ולטמא-בגדים.
  • כשהוא אומר "בכל דבר טמא"-- לרבות השורף הפרה ופרים והמשלח את השעיר; שאין מטמאין לא במגע ולא במשא.
  • וכשהוא אומר "בכל דבר טמא"-- לרבות הסככות והפרעות והקירוי, דברי ר' יהודה.


[ד] "בנבלת חיה..." - מה תלמוד לומר "טמאה"?    שיכול, אין לי אלא כולה; כזית מנין? תלמוד לומר "טמאה".

[ה] "בנבלת בהמה..." - מה תלמוד לומר "טמאה"? שיכול, אין לי אלא נבלה עצמה; קרנה, שערה, חבורה מנין? תלמוד לומר "טמאה".

[ו] "בנבלת שרץ..." - מה תלמוד לומר "טמא"? שיכול, אין לי אלא בשרו; דמו, צרופו, ערובו מנין? תלמוד לומר "טמא".


[ז] "ונעלם ממנו"-- ונעלמה ממנו טומאה.

  • או יכול ונעלם ממנו מקדש?...     תלמוד לומר "ונעלם ממנו והוא טמא.."-- על העלם טומאה הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש, דברי רבי עקיבא.

ר' אליעזר אומר, "השרץ..ונעלם ממנו"-- על העלם שרץ הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש.

ר' ישמעאל אומר, "ונעלם ממנו..ונעלם ממנו" שתי פעמים לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש.


[ח] "או כי יגע בטומאת אדם".  'אדם' - זה המת. "בטומאת אדם"-- זה טמא מת.


"טמאתו"-- לרבות זבים וזבות נדות ויולדות.

אין לי אלא ימי חומרן; ימי קולן מנין?    תלמוד לומר "לכל טמאתו".

"אשר יטמא"-- לרבות בועל נדה.

"בה"-- לרבות הבולע נבלת עוף הטהור.


[ט] אם נאמרו הקלות למה נאמרו החמורות?

  • אילו נאמרו הקלות הייתי אומר: על הקלות - עולה ויורד, על החמורות - בקבועה! צריך לומר החמורות.
  • או אילו נאמרו החמורות ולא נאמרו הקלות הייתי אומר: על החמורות יהא חייב ועל הקלות יהא פטור! צריך לומר הקלות וצריך לומר החמורות.


[י] ומנין שאינו מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו?   הזהיר וענש על ידי טומאה וחייב קרבן על הטומאה. מה ענוש ואזהרה אמורים להלן - על ידי טומאה בטומאת מקדש וקדשיו, אף קרבן שחייב כאן-- על ידי טומאה בטומאת מקדש וקדשיו.


[יא] ומנין שאינו חייב עד שיהיה בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתיים?    תלמוד לומר "ונעלם ממנו..ונעלם ממנו"-- שני פעמים, דברי ר' עקיבא.

רבי אומר "ונעלם ממנו" מכלל ידיעה; "והוא ידע" -- הרי שתי ידיעות.