ספרא על ויקרא ה טז

<< | ספרא על ויקראפרק ה' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ה', ט"ז:

וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן־הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת־חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃






[ז] "וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם"-- לאותו הקדש.

מנין לרבות פחות משוה פרוטה? שיכול שאין חייבים עליו משום מעילה - לא יהיו חייבים עליו בתשלומין...    תלמוד לומר " מִן הַקֹּדֶשׁ"-- לרבות פחות משוה פרוטה.

מנין שמשלם חומש ואשם[1] על התשלומין האלו?    תלמוד לומר "הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם".


[ח] 'וחמישיתו יוסף עליו'-- שיהיה הוא וחומשו חמשה.

"וְנָתַן אֹתוֹ"-- פרט לחמש חטאות מתות.

"וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן" מה תלמוד לומר? שיכול, הואיל ומעילה בא על ידי כהן - לא יהא הכהן מועל...    תלמוד לומר "וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן"-- מלמד שהכהן מועל.

[ט] "והכהן יכפר עליו [באיל האשם]" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר הביא מעילתו ולא הביא אשמו - לא יצא?    תלמוד לומר "באיל האשם".

הביא אשמו [עד] שלא הביא מעילתו (לא יצא)[2]?...    תלמוד לומר "לאשם".

יכול כשם שאיל אשם מעכב כך יהא חומש מעכב?    תלמוד לומר "באיל האשם ונסלח לו"-- איל האשם מעכב ואין החומש מעכב.


"ונסלח"-- מלמד שאין משיירין לו ליום הכפורים.    יכול אף על פי שישב ולא הביא?  תלמוד לומר "לו".


  1. ^ נראה ע"פ ירושלמי פסחים פ"ב מ"ג דיש לגרוס כאן מנין שאינו משלם חומש וכולי - מלבי"ם
  2. ^ עיין בטקסט של הספרא בהתורה והמצוה ועיין גם בפירוש המלבי"ם שם. ולא ברור לי אם המלבי"ם גורס מילים אלו של "לא יצא" - ויקיעורך