ספרא על ויקרא ה ז




[א] "ואם לא תגיע ידו די שה"-- אין אומרים לו ללוות ולא לעסוק באומנותו.

יש לו שה ואין לו צרכיו - מנין שיביא קרבן עני?    תלמוד לומר "די שה".


"שתי תֹרים או שני בני יונה"-- שנים הוא מביא ואינו מביא אחד.

  • [ב] הלא דין הוא! זה מביא מהשג יד ומצורע מביא מהשג יד. מה מצורע מביא אחד תחת אחד, אף זה הואיל והעשיר שלו מביא אחד - יהא העני שלו מביא אחד!
  • תלמוד לומר "שתי תֹרים או שני בני יונה"-- שנים הוא מביא, אינו מביא אחד.


[ג] 'אחד לחטאת ואחד לעולה' (1א)(ויקרא ה, ז) (1ב)(במדבר ו, יא) (2)(ויקרא טו, ל) (3)(ויקרא טו, טו)--   (1)שתקדם חטאת לעולה;   (2)שממין חטאת יביא עולה;   (3)שאם הפריש חטאתו ומת-- יביאו יורשים עולתו.


דבר אחר: מה תלמוד לומר (ויקרא ה, ז) "אחד לחטאת ואחד לעֹלה"?    שיכול הואיל ושנים באים תחת חטאת - יהיו שניהם חטאת...    תלמוד לומר "אחד לחטאת..." (שם,)-- אין שניהם חטאת;   "אחד לעֹלה..." (ויקרא יב, ח)-- אין שניהם עולה.


[ד] "אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה" - לפי שנאמר (במדבר ו, יא) "ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעֹלה", יכול אין לי אלא שיפרישם הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה; מנין שאם הפרישם הוא יהא הפרשו הפרש?    תלמוד לומר "אחד לחטאת ואחד לעֹלה והביא אותם אל הכהן".