סוכה ב א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מתני' אסוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר בושאינה גבוהה עשרה טפחים גושאין לה (שלשה) דפנות דושחמתה מרובה מצלתה פסולה:
גמ' תנן התם המבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה ומאי שנא גבי מבוי דתני תקנתא סוכה דאורייתא תני פסולה מבוי דרבנן תני תקנתא ואיבעית אימא בדאורייתא נמי תני תקנתא מיהו סוכה (דנפישי מילתה) פסיק ותני פסולה מבוי דלא נפיש מיליה תני תקנתא מנה"מ אמר רבה דאמר קרא (ויקרא כג, מג) למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה משום דלא שלטא בה עינא רבי זירא אמר מהכא (ישעיהו ד, ו) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות א"ל אביי אלא מעתה העושה סוכתו בעשתרות קרנים הכי נמי דלא הוי סוכה א"ל התם דל עשתרות קרנים איכא צל סוכה הכא דל דפנות ליכא צל סוכה ורבא אמר מהכא (ויקרא כג, מב) בסוכות תשבו שבעת ימים ואמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע א"ל אביי אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך על גבן הכי נמי דלא הוי סוכה א"ל הכי קאמינא לך עד כ' אמה דאדם עושה דירתו דירת עראי כי עביד ליה דירת קבע נמי נפיק למעלה מכ' אמה דאדם עושה דירתו דירת קבע כי עביד ליה דירת עראי נמי לא נפיק
רש"י
עריכה
מתני' סוכה ורבי יהודה מכשיר - בגמרא מפרש פלוגתייהו:
ושאינה גבוהה עשרה - בגמרא מפרש טעמא:
שלש דפנות - נמי בגמרא יליף להו:
ושחמתה מרובה מצלתה - המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו ועל שם הסכך קרויה סוכה:
גמ' מבוי שהוא גבוה - מבוי שהוא סתום משלש צדדין וראשו פתוח לרשות הרבים וחצירות פתוחות לו ויוצאות ובאות לרשות הרבים הרי הוא רשות היחיד לבני חצירות ואסרו חכמים להוציא מרשותו לרשות חבירו בלא עירוב שהחצירות כל אחת רשות לעצמה והמבוי רשות לכולן והצריכו בו שיתוף להשתתף כל החצירות בפת או ביין ולהניח השיתוף באחת מן החצירות ולפי שאין לו מחיצה רביעית וקרוב הוא להיות דומה לרשות הרבים הצריכו היכר בראשו הפתוח לרשות הרבים או לחי זקוף או קורה מכותל לכותל ואם גבוה הקורה מעשרים אמה:
ימעט - ישפיל:
אינו צריך - והתם מפרש טעמא:
סוכה מדאורייתא - דעשרים אמה דילה ילפינן מדאורייתא וקודם שנשנית המשנה נאמרה שיעורה מסיני:
תני פסולה - שייך למיתני בה לשון פסול כלומר לא נעשית כתורה וכהלכה:
מבוי - דכוליה מדרבנן דמדאורייתא סגי ליה בשלש מחיצות ואינו צריך לקורה זו אלא מדרבנן:
תני תקנתא - דלא שייך למתני בה לשון פסול דמאן פסלה קודם שנשנית משנה זו הרי היא תחלת הוראתו ומצותו:
ואיבעית אימא בדאורייתא נמי - שייך למימר תקנתא:
סוכה דנפישי מילתה - ואין דומין תקנותיהן זו לזו וצריך לשנות הלשון לכל תקנה ותקנה כגון בגבוהה ימעט וכשאינה גבוהה יגביה ושאין לה שלש דפנות יעשה לה ושחמתה מרובה יוסיף סכך הלכך פסיק ותני פסולה דמצי למיכללינהו לכולהו בהך פסולה דקיימא לן (פסחים דף ג:) ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה:
מבוי לא נפיש מיליה - באותה משנה:
למען ידעו - עשה סוכה שישיבתה ניכרת לך דכתיב ידעו כי בסוכות הושבתי צויתי לישב הכי דריש ליה ואע"ג דאין יוצא מידי פשוטו דהיקף ענני כבוד מיהו דרשינן ליה לדרשה:
דלא שלטא בה עינא - שאינו רואה את הסכך וסוכה היינו סכך כשמה:
וסוכה תהיה לצל - משמע אין סכך אלא העשוי לצל:
אלא בצל דפנות - שהצללין מגיעין זה לזה מתוך גובהן של דפנות ואין צריך סכך ולקמן מוקי פלוגתייהו לר' זירא בשאין בה אלא ארבע על ארבע דקים להו לרבנן דבהאי שיעורא ליכא צל סכך אלא צל של דפנות:
עשתרות קרנים - שני הרים גדולים והשפלה ביניהם ומתוך גובה ההרים אין חמה זורחת שם בשפלה:
דל דפנות ליכא צל סוכה - שחמה באה מתחתי' נמצא שמה בטל:
שבעת ימים - סוכה של שבעה ותו לא דהיינו עראי ודייה במחיצות קלות:
למעלה מעשרים - צריך לעשות יסודותיה ומחיצותיה קבועין שלא תפול:
עד עשרים אמה דאדם עושה כו' - שפיר דמי דודאי יש בכלל קבע עראי והרי עשה כתורה ועל כרחך לא הקפידה תורה על העראי אלא לשם שיעור לתת לך שיעור בגובהה שתהא יכולה לעמוד על ידי יתידות עראי:
תוספות
עריכה
מתני'. סוכה. מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה ומאי שנא גבי מבוי דתני תקנתא. והא דלא פריך מאי שנא גבי הדס דתני פסולה ותקנתא דתנן בפרק לולב הגזול (לקמן דף לב:) או שהיו ענביו מרובין מעליו פסול ואם מיעטן כשר דלא פריך אלא מסוכה ומבוי שדינם שוה לענין גבוה ושינה לשון משנתו ועוד דגבי הדס אצטריך למיתני תקנתא דס"ד אמינא כיון דגדולו בפסול תו לית ליה תקנתא:
דאורייתא תני פסולה. דאי הוה תני ימעט חיישינן דילמא טעי איניש לומר ימעט לכתחילה ודיעבד כשרה ודקדק בלשונו דלמא אתי לידי איסורא דאורייתא ותני פסולה אע"ג דלא הוי לישנא מעליא כמו ימעט אבל במבוי דרבנן לא חייש ותנא ימעט שהוא לישנא מעליא כדאשכחן בריש פסחים (דף ג.) שעקם הכתוב כמה אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו ובקונטרס לא פירש כן אי נמי יש לומר דלשון ימעט משמע חומרא דרבנן בעלמא ופסולה משמע דאורייתא ובפרק במה מדליקין (שבת דף כב.) דאמרינן נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי אגב דתנן כסוכה נקט נמי גבי נר חנוכה פסולה א"נ אי הוה תני ימעט הוה משמע כמות שהיתה מדלקת ישפילנה וזה אינו למאן דאמר הדלקה עושה מצוה ואפי' למ"ד הנחה עושה מצוה חיישינן דהרואה אומר לצורכו הוא מדליקה כדאמרינן גבי הדליקה בפנים והניחה בחוץ:
אמר רבה אמר קרא למען ידעו כו'. קצת קשה ללישנא קמא דבריש עירובין (דף ג.) גבי מקצת סוכה בתוך עשרים דאמר רבה הסוכה פסולה הא שלטה בה עינא כיון דאין חללה עשרים ורבה גרס התם כי הכא דהא רבא פליג התם ואמר זה וזה כשר חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן ויש לומר דהא מפרש התם טעמא משום דסוכה דביחיד קא הוי' לא קא מדכר וזימנין דמישתקיל מלתחת עובי הסכך הנכנס לתוך עשרים וקיימא כולה למעלה מעשרים ורבינא נמי דמשני סוכה דאורייתא אחמירו בה רבנן מ"מ משמע דמדאורייתא כשרה:
כי עביד ליה דירת קבע שפיר דמי. דאע"ג דיש לפרש קרא בדירה שאינה ראויה אלא לשבעה למעוטי קבע משמע ליה קרא דאתא לשיעורא לאורויי לך מדת גובהה כלו' בסוכה שאפשר לעשות עראי וא"ת וכיון דלא חיישינן אלא שתהא ראויה לעשותה עראי ואע"פ שעושה אותה קבע א"כ אמאי אמר (תענית דף ב:) גשמים סימן קללה בחג והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים שלא ירדו גשמים בסוכה ואפילו תימצי לומר דאסור משום גזרת תקרה כי היכי דאמר לקמן בפירקין (דף יד.) גבי פלוגתא דר"מ ורבי יהודה דמסככין בנסרין דאי מכשרת בהו אתי למימר מה לי לסכך בזה מה לי לישב תחת תקרת ביתי וביתו ודאי פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה מ"מ כיון דלא אסור אלא מדרבנן לא שייכא למימר שהגשמים סימן קללה וי"ל דנהי דלא חיישינן בדפנות אי עביד להו קבע מ"מ בסככה שעיקר הסוכה על שם הסכך לא מיתכשרה עד דעביד לה עראי ומה"ט נמי ניחא לרבי זירא דדריש מדכתי' וסוכה תהיה לצל הא כתי' נמי מזרם וממטר וניבעי נמי שלא ירדו גשמים לתוכה אלא ודאי משום דבעינן סככה עראי וא"כ הוה ליה קבע:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/סוכה/פרק א (עריכה)
א א מיי' פ"ד מהל' סוכה הלכה א', סמ"ג עשין מג, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ג סעיף א':
ב ב מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ג סעיף ח':
ג ג מיי' פ"ד מהל' סוכה הלכה ב', סמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף ב':
ד ד מיי' פ"ה מהל' סוכה הלכה י"ט, וסמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף א':
ה ה מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה י"ד, סמג עשין דרבנן א, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ו:
ו ו מיי' פ"ו מהל' סוכה הלכה ה', סמ"ג עשין מג, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ג סעיף א':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/סוכה/פרק א (עריכה)
סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה פסולה. ור' יהודה מכשיר. ותנן בעירובין מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט מ"ש מבוי דקתני תקנתא כלומר ימעט זה הגובה יוריד הקורה למטה מכ' אמה ויתקן המבוי והוכשר.
ולגבי סוכה תני פסולה לתני נמי גבי סוכה ימעט ושנינן בסוכה שפסילותה בגובה מדאורייתא ונפישי מלתא תני פסולה.
מבוי שהוא מדרבנן כו' ובאו לבאר מנין כי הגובה פוסל בסוכה.
רבה אמר מהא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל כל סוכה שאינה ידועה דהאי סוכה דמצוה היא אינה סוכה.
ולמעלה מכ' אמה אין אדם יודע שדר בסוכה דלא שלטא ביה עינא לפיכך פסולה ור' זירא אמר בצל דפנות ודחי אביי אלא מעתה מקום שאין החמה זורחת כגון עשתרות קרנים אם יעשה באותו מקום סוכה אינה סוכה משום שאין שם צל מפני חמה. ושני התם דל עשתרות קרנים המונעים החמה ונמצא צל סוכה הבא אם הדפנות תמצא צל הסכך במקום אחר רחוק מזה המקום שהוא תחת הסכך כי הוא מיצל. רבא אמר מדכתיב בסכות תשבו שבעת ימים ז' ימים בלבד. ש"מ דירת עראי בעינן. ולמעלה מכ' אמה ודאי דירת קבע הוא ואינה דירת עראי לפיכך פסולה. אבל למטה מכ' אמה דמשכחת לה דעביד איניש דירת עראי אע"ג דעביד לה מעין דירת קבע [נמי נפיק]. כולהי הני אמוראי כרבה לא אמרי משום דסבירא להו דהאי ידיעה דכתיב בה קרא ליתא ידיעה למאן דיתיב בסוכה דצריך היושב שיעור ידיעתו כי יושב בסכך של אותה סוכה אלא ידיעה לדורות כלומר הדורות הבאין כיון שרואין שעושין סוכות ומניחין בית דירתן ויושבין בימות החג בסוכה שואלין מפני מה עושין כך ומגידין להן אבותיהם מעשה יציאת מצרים. ור' זירא סוכה לימות המשיח היא. כלומר ישיבת ישראל בשלוה בלי פחד או אפילו במדבר במקום שאין שם לא חומה ולא עיר ואין חוששין אלא לחמה או לזרם מטר וסוכה לצל ולמכסה דיי ולא נלמד ממנה דין סוכה של מצוה. ומשני ר' זירא אי הכי ליכתוב חופה בלשון כיסוי כלומר דבר המכסה והמסתיר מן השמש ומן המטר אמאי כתיב בלשון סוכה ללמדך כי גם סוכה של מצוה (בעינן) זו היא מצותה (כרבה) [כרבא] נמי לא אמרי משום קושיא דאביי כו' הא דאמר ר' יאשי' אמר רב מחלוקת ת"ק דמתני' ור' יהודה בשאין דפנות מגיעות לסכך אלא העמד דופן שתים או יותר תחת הסכך והשאר הניחו בלא דופן כדי שיהא האויר נכנס בו.
מתני' סוכה שהיא גבוהה וכו': פי' הסכך הוא הנקרא סוכה בכאן וברוב המקומות אבל פעמים נקראת סוכה הסכך והדפנות. ואסיקנא בפ"ק דעירובין דחלל סוכה תנן חלל מובי תנן למימרא דאינה פסולה עד שיהא בחללה של סוכה יותר מעשרים ולהכי נקט לישנא דלמעלה מעשרים אמה והכין אסיקנא התם דהני כ' אמה היינו אמה בת ששה טפחים לדברי הכל כדאיתא לקמן וכן אתה משער בכל מקום ובגמרא מפרש טעמא אמאי פסולה.
ר' יהודה מכשיר: בגמ' מפרש טעמא.
ושאינה גבוהה עשרה טפחים: פי' דלא חשיב סכך בששאין חלל תחתיו י' טפחים כדאיתא בגמ'.
ושאין לה ג' דפנות: בגמ' מפרש לה.
ושחמתה מרובא מצלתה: פי' דלא חשיב סככה והא ודאי אפי' לר' יהודה היא לכ"ע דלא פליג אלא ברישא בלחוד. וכ"ת והא ר' יהודה לא בעי צל סכך מדקא מכשיר למעלה מעשרים אמה דליכא צל כסך אלא צל דפנות כאיתא בגמ' י"ל דנהי דלא בעי ר' יהודה שיהא הסכך עושה צל כמות שהוא עכשיו מ"מ בעי שיהא ראוי לעשות צל דבלאו הכי לא מיקרי סכך כלל כיון דקליש כולי האי דלא חזי למעבד צל וזה נכון.
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סוכה ישנה ב"ש פוסלים כו': בגמרא מפרש לה איזוהי סוכה ישנה כל שעשאה קודם לחג ל' יום. י"מ דטעמא דב"ה קא מפרש דהלכתא כותייהו דאלו דברי ב"ש לא הוה מפרש דב"ש במקום ב"ה אינה משנה וה"פ איזו היא סוכה ישנה דמכשירין ב"ה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום דמסתמא לשם החג היא. וב"ש סברי שאין סתמא לשם החג היא ולפיכך פוסלים בה ולהאי פירושא לא אתי שפיר לישנא דסיפא דקתני אבל אם עשאה לשם חג כשרה דהא באידך נמי מכשירין והיכא קתני אבל. ויש לפרש לפי שיט' זו דה"ק ואיזו היא סוכה ישנה דמודו ב"ה לב"ש שהוא פסולה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום דמסתמא שלא לשם החג עשאה ולא אפליגו עליה אלא בשעשאה תוך שלשים יום סתמא בית שמאי סברי דהא נמי סתמא שלא לשם החג. וב"ה סברי דכל תוך שלשים יום כיון שדורשין בהלכות החג סתמא לשם החג ואכתי לא אחי שפיר דאיזו היא סוכה ישנה משמע איזוהי סוכה שנחלקו בה ותו דלהאי שיטתא לב"ה כל שעשאה בפירוש שלא לשם החג פסולה והא ליתא דבגמרא מוכח בהדיא דב"ה לא דרשי כלל חג הסוכות תעשה לך עשה סוכה לשם חג אלא מכיון שעשא' לשם צל כשר' אם לא שפירש שאינו עושה אותה לשם חג והיינו דמכשי' בסוכת רק"בש וסוכות גנ"בך שאינם לשם חג כלל אלא לשם צל כדאית' בגמ' והיינו אליבא דב"ה והפי' הנכון כך הוא דאליבא דב"ש קאי וה"ק איזו היא סוכה ישנה שב"ש פוסלין כל שעשאה קדם לחג שלשים יום דמסתמא לא הוי לשם חג ואינהו בעו סוכה לשם חג ואם עשאה לשם החג אפילו מתחלת השנה כשרה ואע"ג דלי' הלכתא כב"ש כיון דאידכר מלתא דידהו מפרש טעמייהו ודכותא בתלמודא בדברי רבא במס' שבת בפרק רבי אליעזר דמיל' א"נ דנקט הא לפרושי טעמ' דבית הלל סד"א דפלוגתייהו בסוכה תוך שלשים יום וטעמא דב"ה משום דמסתמא לשם החג אבל כל שעשאה קודם לכן שאין סתמא לשם חג או שעשאה בפירוש שלא לשם חג אפי' תוך שלשים יום מודה ב"ה דפסולה קמ"ל דבסוכה שעשאה ל' יום קודם לחג פליגי שאינה לשם חג וטעמא דב"ה משום דלא בעי סוכה לשם חג. ואפשר דנפקא לן מינה נמי לענין נודר מסוכה ישנה שאינו אסור אלא בסוכה שנעשית קודם לחג ל' יום וקי"ל כב"ה ומיהו לכתחלה מצוה לחדש בה דבר בגופא אבל חדוש חוץ לגופ' ככרי' וסדינין וכיוצא בה אינה מחודש וכן מפורש בירושלמי.
גמרא תנן התם מבוי שהיא גבוה מעשרים אמה ימעט: פירוש כשהכשירו בקורה לא כשהכשירו בלחי כדכתיב התם. והא דלא קתני התם למעלה מעשרים כדקתני גבי סוכה אע"ג דשוו בדינייהו דחלל מבוי תנן משום דהכא איירינן בתיקון הסכך שהוא עיקר המצוה והוא עומד על החלל ושייך למיתני ביה למעלה אבל התם לא קתני קורת מבוי שהיא גבוה אלא מבוי שהוא גבוה דבתיקון מבוי והכשרו מיירי וכיון שכן לא שייך למיתני בי' הכי שהמבוי הוא גובה של חלל והיינו דלא קתני ביה ישפיל אלא ימעט כלו' ימעט חללו בין שישפיל את הקורה בין שיגב' את הקרקע וכדמוכח התם בהדיא בגמ' ופירוש' כדכתיב התם ולא כדפרש"י ז"ל ימעט ישפיל ואפשר דרבי' ז"ל לאו דוקא נקטי' והא דלא קתני מבוי שהוא גבוה כ' וקתני מעשרי' לאשמועי' דחלל מבוי תנן וכאלו קתני שהוא גבו' יותר מעשרים מ"ר נ"ר.
מ"ש גבי סוכ' דתני פסולה מ"ש גבי מבוי כו': י"מ דבמבוי ל"ק ליה דבדידיה לא שייך שפיר למיתני לישנא דפסולה דמאי פסולה שייך במבוי שהרי אין כאן חובה להכשירו אלא שאם לא הכשירו כראוי אסור לטלטל בו ולהוציא ולהכניס לו מן החצרות אלא סוכה הוא דקשי' ליה אמאי לא קתני ביה תקנתא כדקתני במבוי דהא עדיף טפי דאשמועינן ממילא שהיא פסולה בדקתני תקנתא לרוח' דמלתא דאפי' שייך בה לישנא דפסול' לישנא דתקנתא עדיף טפי ודכותא בתלמוד' וי"מ דתרוייהו הוקשו ליה והוא הנכון לפום סוגיין וכדפרישי' בעירובין בפ"ק דבמבוי נמי שייך פסול.
מבוי דרבנן תני תקנתא: פירשו בתוספות ז"ל דסוכה דהויא דאורייתא וחמירא תנא לישנא דפסולה דאלים שלא יטעה אדם לומר לכתחלה ימעט ובדיעבד כשר' אבל מבוי שהוא מדרבנן ואין כתוב בתורה ועכשיו מתחיל התנ' לפר' דינה תני תקנת' איך ראוי להכשירו והקשו עליו דא"כ ליתני בסוכה תקנת' מיהת וי"ל דהיינו מאי דאמר ואב"א סוכה דנפישין מיליה תני פסולה מבוי דלא נפישין עיליה תני תקנתא הא ודאי מבוי נפישי מיליה טובא אל' דה"ק דסוכה דנפישי מיליה בהאי מתניתין תני פסול' דאלו הוי תני תקנתא בכלהו הוה מאריך טובא דהול"ל סוכה גבוהה ימעט ושאינה גבוהה י' טפחים יגבי' ושאין לה ג' דפנות יעשה לה ג' דפנות ושחמתה מרובה מצלתה ירבה בסכך ומש"ה פסק ותני פסולה להיות שונה דרך קצרה אבל מבוי דלא נפישי מיליה בהאי מתני' ולית ליה למיתני אלא חדא תקנתא ואינו צריך להאריך תני תקנתא וכן פרש"י ז"ל והשתא תרוייהו מתקן להו דכל דאפשר למיתני תקנתא בלשון קצר הכי עדיף ומיהו לשון קצר עדיף מתקנת' ואק"ל דהא נר חנוכה שהוא מדרבנן ולא נפישי מיליה קאמרי' פסולה שאמרו שם נר חנוכה שהניחו למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי תירצו בתו' דכיון דבעי למידמי' לסוכה ולמבוי ניחא ליה למנקט לישנא דפסול' כלישנ' דסוכה שדומה לה שהיא מצוה כמוה ולא נקט וכמבוי אלא משום דמבוי משום היכרא דומיא נר חנוכה שהוא משום פרסומי ניסא א"נ התם על כרחין אית ליה למיתני פסולה דהא לית ליה תקנתא בהשפלה למטה כשהיא מודלקת וצריך הוא לכבותה ולחזור ולהדליקה במקומה בברכ' דקי"ל הדלק' עושה מצוה אפי' למ"ד הנח' עושה מצוה חיישי' שהרואה אומר לצרכו הוא דנקט ליה כדאמרי' גבי הדליקה בפנים ולא עוד אלא אפי' יש לה תיקון כשישפילנה למאן דסבר הנחה עושה מצוה מ"מ כשעוקרה ממקומה היינו פסולה משא"כ בסוכה ובמבוי שאפשר שלא יגע בהן ומתקנה שימעט איירה למטה בקרקעותה וזה מבואר.
מה"מ אמר רבה אמר קרא למען כו': עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה משום דלא שלט' ביה עינא פי' דלא מעייני אינשי למעלה מכ' וקסבר דטעמא דסוכה כטעמא דמבוי משום היכרא ולמ"ד קורה משום מחיצה בעי' מחיצות הנכרות אבל רבי זירא ורבה סברי דטעמי דפליגן נינהו דהתם במבוי בעי' היכרא כדאמרן אבל הכא משום דבעי' צל או דירת עראי הוא.
רבי זירא אמר מהכ' וסוכ' תהיה לצל יומם הקשו בתוספות א"כ נילף מהת' נמי דבעי סוכ' ראויה להיות מחסה ומסתור מזרם וממטר ולאו מלתא דהא בקרא נקיט ב' לישני צל סוכה ומחסה מזרם ומסתור ממטר וכיון דמיחד צל לסוכה שמעי' אגב אורחיה דלא איקרי סכך אלא בשראוי לצל. ותו דלישנ' יתירא דייקינן דהול"ל וסוכה תהיה יומם מחורב כלומר שהסוכ' סוככ' יום מחורב כדכתיב בעלמא לא ימוש עמוד הענן יומם שפירש ביום ולמה ליה למימר תהיה לצל אלא ודאי אגב אורחיה קמ"ל שאין סוכה אלא הראויה לצל.
א"ל אביי אלא מעתה עשה סוכה כו': דקסבר דבעי' שתה' סוכה ראויה לעשות צל וכל שראויה לעשות צל אע"פ שאינה עושה צל מחמת מניע' המקום אין בכך כלום ולא פסלי' לה אלא בשהעיכוב מחמת הסכך שאינו ראוי לצל כמו שהיא עכשיו היינו כל שהיא למעלה מעשרי' דכי מסלקת דפנו' מהכ' ליכא צל סכך שאין הסכך ראוי ליעשות צל ור' יהודה מכשיר מכיון שראוי לעשות צל כשמשפילין אותו כדפרישנא במתני' והיינו דאמרינן התם דל עשתרות קרני' איכא צל סוכה שאין העיכוב מחמת הסכך שאלו הית' במקום שהחמה זורחת היה עושה צל.
אבל הכא שהיא גבוהה למעלה מעשרי' אמה דל דפנות ליכא צל סוכה: כלומר שאין הסכך ראוי כמות שהוא עכשיו ליעשות צל והצל שיש בסוכה מחמת דפנות הוא שנופל זה על זה וגם שתסתלק הדפנות לא יהיה שם צל מחמת סכך והא ודאי מאי דבעי' צל מחמת סכך היינו בחצי היום שהשמ' מהלך באמצע הרקיע וראוי סכך להצל דאלו קודם לכן או לאחר מכאן שהשמש הולך מן הצדדין אין הסכך מעלה ומוריד ולא מהני צל סכך לגמרי אלא צל דפנות וכ"ת א"כ היכי אמרי' דלמעלה מכ' אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות דהא בחצי היום א"א דאיכא צל דפנות שהשמש באמצע הרקיע וא"כ היכי תלי' מלתא בגוב' דהא כל דאיכא צל בחצי היום ודאי מתמת סכך הוא תירצו בתוספות דכי אמרינן דבחצי היום אין צל אלא מחמת סכך היינו ביומי תמוז שהשמש הולך באמצע הרקיע ממש כדאיתא התם אבל ביומי תשרי אפי' בחצי היום נוטה לצדדין וראוין דפנות להצל גם כן וכל שלמעלה מעשרי' אמה צל דאיכא מחמת דפנות הוא מיהו בר מן כל דין אפילו תימ' דבחצי היום ליכא צל דפנות אפי' הכי אמרי' דכל שלמעלה מעשרים כי איכ' צל כגון בשחרית וערבית מחמת דפנות הוא וכי הוי חצי היום דליכא צל דפנות ליכא נמי צל סכך והיינו דאמרי' דל דפנות ליכא צל.
רבא אמר מהכא בסוכות תשבו שבעת ימים אמר' תורה כו' צא מדירת קבע כו': פי' מדלא נקט תשבו שבעת ימים בסוכות ונקט בסוכות חשבו שבעת ימים משמע שיעשה אותה לישיבה שבעת ימים דהיינו עראי.
עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי כו': פירוש האי לישנא מוכח דלמעלה מעשרים נמי אפשר לעשותו עראי אלא שאין דרך בני אדם לעשות כן והעושה אותו בטלה דעתו אצל כל האדם דאי לא אפשר למעבד' עראי הל"ל למעלה מכ' אמה אינו עראי אלא קבע והיינו נמי מאי דגרסי' בסמוך בנוסחי עתיקי בפירוקי דרב' למעלה מכ' אמה דאין אדם עושה דירתו דירת עראי כי עביד לי' דירת עראי לאו כלום הוא דאלמא האי גברא דירת עראי עביד לה אפי' למעלה מכ'. אבל בתוספות כתבו דלמעלה מעשרי' אמה אינה אלא קבע אפילו הוא רעוע' מאד שהגוב' עושה אות' קבע ול"ג בסמוך כי עביד לה דירת עראי אל' ה"ג למעל' מכ' אמה דאין אד' עוש' דירתו דירת עראי לא נפיק ולית'.
א"ל אביי אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסכך על גבן הכי נמי דלא הויא סוכה א"ל הכי קאמינא לך עד עשרים אמה דאדם עושה דירתו דירת עראי כי עביד ליה דירת קבע נפיק למעלה מעשרים כו': פירשו בתוס' דאביי סבר דאם אית' דקרא אתא לאשמעינן דבעינן סוכה דירת עראי הוה לן למימר דתהוי ממש סוכת עראי ונפסיל אותה כשהיא בנין חזק ואמאי מכשרי' לה כשהיא בנין חזק ורבא אהדר ליה דכל היכא דהוי שיעור דחזי לעראי כדרך בני אדם אין עראי מעכב ואפילו עשאה קבע כשרה ואין לפוסלה אלא קבע וא"א לעשותה עראי היינו למעלה מכ' וקאתי על' מדר' זירא דקאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו והכא נמי למטה מעשרי' שראוי לעראי אין עראי מעכב ואפי' קבע כשרה למעלה מעשרים שאינו ראוי לעראי עראי מעכבת והרי א"א לעשות' עראי וזה לפי דעת' שכתבנו למעלה דאי לא כי עביד לה עראי מיהת למעלה מעשרי' ליתכשר דבמקום שהבילה מעכבת נכשרת היא בבילה ולא נהירא חדא דכל היכא דמייתי תלמוד' מידי מדרבי זירא בהדיא קאמר כדרבי זירא ותו דאפי' תימא דאביי לא אודי בפירוקא דרבא משום דלית ליה דרבי זירא הו"ל לרבי זירא גופיה לאודויי ביה והיכי אמרינן בסמוך כולהו כרבא לא אמרי משום קושיא דאביי דהא פרקיה רבא לההיא קושיא אליבא דר' זירא והנכון דאביי סבר דאי אית' דקר' אתא לאשמועינן דבעינן סוכ' עראי הוה לן למקפד דלא תהוי לעולם אלא עראי ורבא תריץ ליה דליכא במשמעותא דקרא שתהא הסוכה עראי מדלא כתיב הכי בהדיא אלא שרמז הכתוב שיהא שיעורה ראוי לבנין עראי על דרך העולם וכל שראויה להיות עראי אעפ"י שהיא קבע כשרה וכל שאין שיעורה ראוי לבנין עראי אפילו עשאה עראי פסולה וזו שיטת רש"י ז"ל והשתא כלהו כרבא לא אמרי משום דלא ניחא להו בפירוקא דרבא ואפשר דאביי בכללם והא דשתיק ליה משום דלא חש ליה אבל איהו כרבה או כרב זירא ס"ל והא דאמר אביי לקמן רבי ור' יהודה ור' יאשיה ור' אליעזר כלהו ס"ל דירת קבע בעינן ומייתי ר' יהודה דקתני במתניתין ור' יהודה מכשיר דאלמא ר' יהודה דבעי דירת קבע שיטה הוא ורבנן פליגי עליה דבעו דירת עראי ואלו לרבה ור' זירא לא בעו רבנן דירת עראי דהא מכשרי למעלה מעשרים אמה כשיש בה יותר מד' אמות או כשהדפנות מגיעות לסכך שהוא יותר קבע ואמאי מוקים אביי לר' יהודה בשיטה טפי מדרבנן איכא למימר דאיהו נקט ר' יהודה דלא בעי עראי ואפי' לרבא דנקט מאי דלית בי' פלוגתא א"נ דכי אמר אביי דר"י ל"ב עראי לאו מהאי מתניתין הוא אלא ממתני' אחריתא ותלמודא הוא דנקט האי מתני' כדבעינן לפרושי בדוכתא ואפשר דאע"ג דרבה ור' זירא חשו לפרכיה דאביי ולא אודי בפירוקי' דרבא אביי גופי' דשתיק ליה אודויי אודי ליה דטעמא דרבנן משום דירת עראי ור' יהודה סבר לא בעינן דירת עראי ולהכי אוקומה בשיטה וזה דעת ר' אלפסי ז"ל כמו שפירש רבינו הגדול ז"ל בספר המלחמות וג' מחלוקת יש בזה דר' בעי דירת קבע דוקא לעולם ולהכי פסול בסוכה שאין בה ד' אמות ורבנן אליבא דרבא בעו דירת עראי ור' יהודה מכשיר בין בדירת עראי בין בדירת קבע וה"ה לרבנן אליבא דרבה ור' זירא ויש שפסקו הלכה כרבה משום דרבא תלמיד הוא ואין הלכ' כתלמוד במקום הרב ותו דאמרי' בפ' במה מדליקין דרבה כל מילי כרב עביד והא ליתא שלא אמרו כל מילי עביד כרב אלא במחלוקתן של רב ושמואל ובמסכת שבת בלחוד ומה שאמרו אין הלכה כתלמיד במקום הרב ה"מ כשחלק עמו בחייו ושמע רבו דבריו ולא הודה לו אבל כשחלק לאחר מיתה אדרבא הא קי"ל הלכ' כבתראי ואף על גב דבתראי כלהו תלמידי דקמאי וכן קבלנו מן הגאוני' ז"ל פירוש דבר זה והנכון כמו שפסק רי"ף דהלכה כרבא דהוא בתרא וסוגיין בכוליה מכלתין כותיה דסוכות דירת עראי בעינן והנהו דסברי דירת קבע שיטה נינהו הלכך מתניתין הלכתא פסיקתא קתני דסוכה שהיא גבוה למעלה מעשרי' אמה פסולה לעולם בין שהוא קטנה או גדולה ואע"ג שהדפנות מגיעות לסכך.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה