משנה תמיד ה ניקוד
«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ה תמיד • הפרק הבא»
(א) אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה:
- בָּרְכוּ בְּרָכָה אַחַת,
- וְהֵן בֵּרְכוּ.
- קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים,
- שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, וַיֹּאמֶר.
- בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת:
- אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים.
- וּבַשַּׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא:
- חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ.
- הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.
- אָמַר לָהֶם:
- חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים,
- בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ,
- מִי מַעֲלֶה אֵיבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- הַמַּעֲלֶה אֵיבָרִים לַכֶּבֶשׁ,
- הוּא מַעֲלֶה אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
- הַמַּעֲלֶה אֵיבָרִים לַכֶּבֶשׁ,
- הָיו מַפְשִׁיטִין אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם,
- וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנְסַיִם בִּלְבַד.
- וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם,
- וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים:
- הָיָה נוֹטֵל אֶת הַכַּף.
- וְהַכַּף דּוֹמֶה לְתַרְקַב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב,
- מַחֲזִיק שְׁלֹשֶׁת קַבִּים;
- וְהַבָּזָךְ הָיָה בְּתוֹכוֹ,
- מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת.
- וְכִסּוּי הָיָה לוֹ,
- וּכְמִין מְטוּטֶלֶת הָיָה עָלָיו מִלְמַעְלָן:
- נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף,
- וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ,
- וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ וְחָתָה.
- יָרַד וְעֵרָן לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב.
- נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים,
- וְהָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה;
- וּבְשַׁבָּת הָיָה כּוֹפֶה עֲלֵיהֶן פְּסַכְתֵּר.
- וּפְסַכְתֵּר הָיְתָה כְּלִי גָּדוֹל,
- מַחֲזֶקֶת לֶתֶךְ;
- וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת הָיוּ בָּהּ,
- אַחַת שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ בָּהּ וְיוֹרֵד,
- וְאַחַת שֶׁהוּא אוֹחֵז בָּהּ מִלְמַעְלָן,
- בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל.
- וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת:
- כּוֹפִין אוֹתָהּ עַל גַּב גֶּחָלִים וְעַל הַשֶּׁרֶץ בְּשַׁבָּת,
- וּמוֹרִידִין בָּהּ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
- נָטַל אֶחָד אֶת הַמַּגְרֵפָה,
- וְזוֹרְקָהּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ.
- אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם מִקּוֹל הַמַּגְרֵפָה.
- וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת:
- כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ,
- יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת,
- וְהוּא רָץ וּבָא;
- וּבֶן לֵוִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ,
- יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַלְוִיִּם נִכְנָסִים לְדַבֵּר בְּשִׁיר,
- וְהוּא רָץ וּבָא;
- וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח:
- כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ,
משנה תמיד, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב