משנה תמורה ה ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמורה · פרק ה · משנה ד | >>

הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים הרי זו תמורת עולה, דברי רבי מאיר.

אמר רבי יוסי, אם לכן נתכוין מתחלה, הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת, דבריו קיימין.

ואם משאמר תמורת עולה נמלך ואמר תמורת שלמים, הרי זו תמורת עולה.

הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה וּתְמוּרַת שְׁלָמִים,

הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
אִם לְכֵן נִתְכַּוֵּן מִתְּחִלָּה,
הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאַחַת,
דְּבָרָיו קַיָּמִין;
וְאִם מִשֶּׁאָמַר תְּמוּרַת עוֹלָה
נִמְלַךְ וְאָמַר: תְּמוּרַת שְׁלָמִים,
הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה:

"הרי זו תמורת עולה, ותמורת שלמים" -

הרי זו תמורת עולה - דברי רבי מאיר.
אמר רבי יוסי:
אם לכן נתכוון מתחילה, הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת - דבריו קיימין,
אם משאמר "תמורת עולה", נמלך ואמר: "תמורת שלמים" - הרי זו תמורת עולה.

אילו אמר "תמורת עולה או תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה", לדברי רבי מאיר דבריו קיימים, אבל לפי שכפל לשון תמורה אמר רבי מאיר תפוס לשון ראשון.

ורבי יוסי אומר, צריך לשנות לשון תמורה, לפי שבשעה שאמר תמורת עולה ושלמים יהיה המובן ממאמר זה שמקצתה עולה ומקצתה שלמים, ויהיה דין אותה בהמה כדין מי שאמר "בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים" שהיא קדושה ואינה קריבה. וכדי לצאת מידי ספק שיאמר הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים, יהיה המובן מן המאמר הזה שחציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים ולפיכך דבריו קיימין, ודינה כמו שאמרו שתמכר ויביא בחצי דמיה תמורת עולה וחצי דמיה תמורת שלמים. וצריך אתה לדעת שכל זמן שאמר בהמה זו חציה חטאת וחציה קרבן שלא כדרך החטאות רוצה לומר עולה או שלמים, או הפך ואמר חציה שלמים וחציה חטאת, שאותה בהמה תמות.

ואמר רבי יוסי גם כן נמלך, ואפילו היה בתוך כדי דבור.

והלכה כרבי יוסי:


תמורת עולה תמורת שלמים - גרסינן, ולא גרסינן ותמורת שלמים:

הרי זו תמורת עולה - דתפוס לשון ראשון:

דבריו קיימין - וחציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים. והאי דלא קאמר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורה אתרווייהו, משום דסבר אי אמינא תמורת עולה ושלמים תהיה קדושה ולא קריבה, כדין האומר חציה עולה וחציה שלמים יג שהיא קדושה ואינה קריבה, וטעה בהכי יד וסבר אימר תמורה אכל חד וחד כי היכי דתהוי קדושה גמורה ליקרב, הלכך אע"ג דאמר כי האי לישנא, לתרווייהו אכוין, ותרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים, ובהכי עסקינן כגון שהיו לפניו עולה ושלמים כשהמיר את זו בהן. והלכה כר' יוסי:

דבריו קיימים. פירש הר"ב והאי דלא קאמר תמורת עולה ושלמים וכו'. וטעה בהכי. כלומר דכי נמי אמר תמורת עולה ושלמים הוה דינא הכי. ובפי' הרמב"ם כפי נוסח א"י. אילו אמר הרי זו תמורת עולה ושלמים לדברי ר"מ דבריו קיימין. ובחבורו ספ"ב מה"ת לא התנה באומר תמורת עולה ושלמים שיהא צריך שיתכוין מתחלה לכך. ומ"ש הר"ב קדושה ולא קריבה [* ותרע' עד שתסתאב כו'. ודוקא נקט הר"ב עולה ושלמים. דאי אמר חציה חטאת דינא דתמות] כמ"ש בפי' הרמב"ם. ובנא"י והיה האומר חייב חטאת. ונימוקו עמו. דאילו לא היה חייב חטאת אפילו כי אמר זו לחטאת בלבד אינה קדושה כדמוכח ספ"ב דחולין:

דבריו קיימין. עמ"ש בזה בפ"ח דב"מ מ"ח ובמ"ג פ"ז דב"ב:

(יג) (על הברטנורא) ודוקא עולה ושלמים. אבל אמר חציה חטאת וחייב חטאת, תמות, דאי לא חייב אפילו אמר זו לחטאת בלבד, אינה קדושה, כדמוכח בפ"ב דחולין:

(יד) (על הברטנורא) כלומר, דכי נמי אמר תמורת עולה ושלמים הוה דינא הכי. ובפירוש הר"מ בנוסח ארץ ישראל דבזה לר"מ דבריו קיימין. ובחיבורו לא התנה בזה שיהא צריך שיתכוין מתחלה לכך:

הרי זו תמורה עולה תמורת שלמים:    כצ"ל תמורת שלמים בלא ויו וכמו שפי' רעז"ל. ואיתא בפ"ד נדרים דף כ"ו במפרשים אשר שם ובגמרא פ' נערה המאורסה (נדרים דף ס"ט) ובפרק מרובה (בבא קמא דף ע"ג) ובפרק קבלה דף ל'. ובירושלמי פ"ז דדמאי. בסוף פירוש רעז"ל צריך להיות ובהכי עסיקינן כגון שהיו לפניו עולה ושלמים וכו'. וביד ס"פ שני דהלכות תמורה:

יכין

הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים:    כגון שהתכוון על עולה ושלמים ידועין והמיר בהן:

הרי זו תמורת עולה:    דתפיס לשון ראשון:

דבריו קיימין:    ותרעה עד שתומם, ותמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים, ואי"ל האיך נאמינו שנתכוון מתחלה לתרווייהו, דא"כ הול"ל תמורת עולה ושלמים. י"ל דמצי לתרוצי שחשב, שכשיאמר כך תרעה, כדין האומר חציה עולה וחציה שלמים. אבל כשיאמר תמורה אכל חד וחד, היה סבור שתקרב. מיהו באומר שתהיה חטאת ועולה, תמות. ודוקא כשהיה חייב חטאת, דאל"כ אפילו אמר הר"ז חטאת אינה קדושה [כספ"ב דחולין]:

בועז

פירושים נוספים