משנה שבת כג ניקוד
(א) שׁוֹאֵל אָדָם מֵחֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן,
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ הַלְוֵנִי.
- וְכֵן הָאִשָּׁה מֵחֲבֶרְתָּהּ כִּכָּרוֹת.
- וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ,
- מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ,
- וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַׁבָּת.
- וְכֵן עֶרֶב פֶּסַח בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,
- מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְנוֹטֵל אֶת פִּסְחוֹ,
- וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר יוֹם טוֹב:
- מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְנוֹטֵל אֶת פִּסְחוֹ,
- אֲבָל לֹא מִן הַכְּתָב.
- וּמֵפִיס עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן;
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מָנָה גְדוֹלָה כְּנֶגֶד קְטַנָּה,
- מִשּׁוּם קֻבִּיָּא.
- וּמַטִּילִין חֲלָשִׁים עַל הַקֳּדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב,
- אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת:
- וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ לִשְׂכֹּר לוֹ פּוֹעֲלִים.
- אֵין מַחֲשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים, וּלְהָבִיא פֵּרוֹת;
- אֲבָל מַחֲשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר, וּמֵבִיא פֵּרוֹת בְּיָדוֹ.
- כְּלָל אָמַר אַבָּא שָׁאוּל:
- כָּל שֶׁאֲנִי זַכַּאי בַּאֲמִירָתוֹ, רַשַּׁאי אֲנִי לְהַחֲשִׁיךְ עָלָיו:
- לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי כַּלָּה,
- וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת,
- לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין.
- גּוֹי שֶׁהֵבִיא חֲלִילִין בְּשַׁבָּת,
- לֹא יִסְפֹּד בָּהֶן יִשְׂרָאֵל,
- אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב.
- עָשׂוּ לוֹ אָרוֹן וְחָפְרוּ לוֹ קֶבֶר,
- יִקָּבֵר בּוֹ יִשְׂרָאֵל;
- וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל,
- לֹא יִקָּבֵר בּוֹ עוֹלָמִית:
- סָכִין וּמְדִיחִין אוֹתוֹ,
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיזוּ בּוֹ אֵבָר.
- שׁוֹמְטִין אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו וּמַטִּילִין אוֹתוֹ עַל הַחוֹל,
- בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין.
- קוֹשְׁרִין אֶת הַלֶּחִי, לֹא שֶׁיַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף.
- וְכֵן קוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה,
- סוֹמְכִין אוֹתָהּ בְּסַפְסָל אוֹ בַאֲרֻכּוֹת הַמִּטָּה,
- לֹא שֶׁתַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא תּוֹסִיף.
- וְכֵן קוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה,
- אֵין מְעַמְּצִין אֶת הַמֵּת בְּשַׁבָּת,
- וְלֹא בְּחֹל עִם יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ.
- וְהַמְעַמֵּץ עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים:
משנה שבת, פרק כ"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב