משנה שבת יד ניקוד
(א) שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה,
- הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב.
- וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים,
- הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר;
- הַצָּדָן לְצֹרֶךְ, חַיָּב;
- שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, פָּטוּר.
- חַיָּה וָעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ,
- הַצָּדָן פָּטוּר;
- וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב:
- אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא אֶת מֵי הַמֶּלַח,
- וְטוֹבֵל בָּהֶן פִּתּוֹ,
- וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- וַהֲלוֹא הוּא הִילְמֵי,
- בֵּין מְרֻבֶּה וּבֵין מוּעָט;
- וְאֵלּוּ הֵן מֵי מֶלַח הַמֻּתָּרִין:
- נוֹתֵן שֶׁמֶן בַּתְּחִלָּה לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הַמֶּלַח:
- וַהֲלוֹא הוּא הִילְמֵי,
- לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים.
- אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר, וְשׁוֹתֶה אַבּוּבְרוֹעֶה.
- כָּל הָאֳכָלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה, וְכָל הַמַּשְׁקִין שׁוֹתֶה,
- חוּץ מִמֵּי דְּקָלִים וְכוֹס עִקָּרִים,
- מִפְּנֵי שֶׁהֵן לִירוֹקָה.
- אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְּקָלִים לִצְמָאוֹ,
- וְסָךְ שֶׁמֶן עִקָּרִין שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה:
- חוּץ מִמֵּי דְּקָלִים וְכוֹס עִקָּרִים,
- אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְּדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפֵּא, נִתְרַפֵּא.
- הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו, לֹא יָסוּךְ יַיִן וָחֹמֶץ,
- אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן;
- וְלֹא שֶׁמֶן וֶרֶד.
- בְּנֵי מְלָכִים סָכִין שֶׁמֶן וֶרֶד עַל מַכּוֹתֵיהֶן,
- שֶׁכֵּן דַּרְכָּם לָסוּךְ בְּחֹל.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם:
משנה שבת, פרק י"ד:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב