משנה שבת יד רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) שמונה שרצים - האמורין בתורה,
- הצדן,
- והחובל בהן,
- חייב.
- ושאר שקצים, ורמשים -
- החובל בהן - פטור.
- והצדן -
- לצורך - חייב.
- ושלא לצורך - פטור.
- חיה, ועוף - שברשותו,
- הצדן - פטור.
- והחובל בהן - חייב.
(ב) אין עושין הילמי - בשבת.
- אבל -
- עושה הוא - מי מלח,
- וטובל בהן - פיתו,
- ונותן - לתוך התבשיל.
- אמר רבי יוסי:
- והלוא היא הילמי,
- בין מרובה - בין מעוטה.
- והלוא היא הילמי,
- אלו הן מי מלח המותרין -
- נותן שמן כתחילה,
- לתוך המים,
- או לתוך המלח.
- נותן שמן כתחילה,
(ג) אין אוכלין איזוביון בשבת,
- לפי שאינו מאכל בריאים.
- אבל אוכל הוא - את יועזר,
- ושותה - את אבוב רועה.
- כל האוכלים,
- אוכל אדם - לרפואה.
- וכל המשקין הוא שותה -
- חוץ ממי דקרים,
- וכוס העיקרין,
- מפני - שהן לירוקה.
- וכוס העיקרין,
- אבל -
- שותה הוא מי דקרין - לצמאו,
- וסך שמן העיקרין - שלא לרפואה.
- חוץ ממי דקרים,
(ד) החושש בשיניו -
- לא יגמא בהן - את החומץ.
- אבל - מטבל כדרכו,
- ואם נתרפא - נתרפא.
- החושש במותניו -
- לא יסוך - יין, וחומץ.
- אבל - סך הוא את השמן,
- ולא שמן ורד.
- בני מלכים -
- סכין על גבי מכותיהן - שמן ורד,
- שכן דרכן - לסוך בחול.
- רבי שמעון אומר:
- כל ישראל - בני מלכים הן.
- סכין על גבי מכותיהן - שמן ורד,
הדף הראשי של משנה שבת יד
משנה שבת, פרק י"ד:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב