משנה שבת יד רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) שמונה שרצים - האמורין בתורה,

הצדן,
והחובל בהן,
חייב.
ושאר שקצים, ורמשים -
החובל בהן - פטור.
והצדן -
לצורך - חייב.
ושלא לצורך - פטור.
חיה, ועוף - שברשותו,
הצדן - פטור.
והחובל בהן - חייב.


(ב) אין עושין הילמי - בשבת.

אבל -
עושה הוא - מי מלח,
וטובל בהן - פיתו,
ונותן - לתוך התבשיל.
אמר רבי יוסי:
והלוא היא הילמי,
בין מרובה - בין מעוטה.
אלו הן מי מלח המותרין -
נותן שמן כתחילה,
לתוך המים,
או לתוך המלח.


(ג) אין אוכלין איזוביון בשבת,

לפי שאינו מאכל בריאים.
אבל אוכל הוא - את יועזר,
ושותה - את אבוב רועה.
כל האוכלים,
אוכל אדם - לרפואה.
וכל המשקין הוא שותה -
חוץ ממי דקרים,
וכוס העיקרין,
מפני - שהן לירוקה.
אבל -
שותה הוא מי דקרין - לצמאו,
וסך שמן העיקרין - שלא לרפואה.


(ד) החושש בשיניו -

לא יגמא בהן - את החומץ.
אבל - מטבל כדרכו,
ואם נתרפא - נתרפא.
החושש במותניו -
לא יסוך - יין, וחומץ.
אבל - סך הוא את השמן,
ולא שמן ורד.
בני מלכים -
סכין על גבי מכותיהן - שמן ורד,
שכן דרכן - לסוך בחול.
רבי שמעון אומר:
כל ישראל - בני מלכים הן.


הדף הראשי של משנה שבת יד