משנה שבת יד דפוסים

<< | משנה שבת יד דפוסים | >>

משנה א עריכה

שמונה שרצים האמורים בתורה, הצדן והחובל בהן, חייב.

ושאר שקצים ורמשים, החובל בהן פטור; הצדן לצורך, חייב, שלא לצורך, פטור.

חיה ועוף שברשותו, הצדן פטור, והחובל בהן חייב.

משנה ב עריכה

אין עושין הילמי בשבת, אבל עושה הוא את מי המלח וטובל בהן פיתו ונותן לתוך התבשיל.

אמר רבי יוסי, והלוא הוא הילמי, בין מרובה ובין מועט.

ואילו הן מי מלח המותרין? נותן שמן בתחילה לתוך המים או לתוך המלח.

משנה ג עריכה

אין אוכלין אזוביון בשבת, לפי שאינו מאכל בריאים, אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוברועה.

כל האוכלין אוכל אדם לרפואה, וכל המשקין שותה, חוץ ממי דקלים וכוס עיקרים, מפני שהן לירוקה.

אבל שותה הוא מי דקלים לצמאו, וסך שמן עיקרין שלא לרפואה.

משנה ד עריכה

החושש בשיניו, לא יגמע בהן את החומץ, אבל מטבל הוא כדרכו, ואם נתרפא נתרפא.

החושש במתניו, לא יסוך יין וחומץ, אבל סך הוא את השמן, ולא שמן ורד.

בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן, שכן דרכם לסוך בחול.

רבי שמעון אומר, כל ישראל בני מלכים הם.

<< | משנה שבת יד דפוסים | >>