משנה שבת יד דפוסים
משנה שבת, פרק י"ד:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
שמונה שרצים האמורים בתורה, הצדן והחובל בהן, חייב.
ושאר שקצים ורמשים, החובל בהן פטור; הצדן לצורך, חייב, שלא לצורך, פטור.
חיה ועוף שברשותו, הצדן פטור, והחובל בהן חייב.
אין עושין הילמי בשבת, אבל עושה הוא את מי המלח וטובל בהן פיתו ונותן לתוך התבשיל.
אמר רבי יוסי, והלוא הוא הילמי, בין מרובה ובין מועט.
ואילו הן מי מלח המותרין? נותן שמן בתחילה לתוך המים או לתוך המלח.
אין אוכלין אזוביון בשבת, לפי שאינו מאכל בריאים, אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוברועה.
כל האוכלין אוכל אדם לרפואה, וכל המשקין שותה, חוץ ממי דקלים וכוס עיקרים, מפני שהן לירוקה.
אבל שותה הוא מי דקלים לצמאו, וסך שמן עיקרין שלא לרפואה.
החושש בשיניו, לא יגמע בהן את החומץ, אבל מטבל הוא כדרכו, ואם נתרפא נתרפא.
החושש במתניו, לא יסוך יין וחומץ, אבל סך הוא את השמן, ולא שמן ורד.
בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן, שכן דרכם לסוך בחול.
רבי שמעון אומר, כל ישראל בני מלכים הם.
משנה שבת, פרק י"ד:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב