משנה שביעית י ניקוד
(א) שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמִּלְוֶה, בִּשְׁטָר וְשֶׁלֹּא בִּשְׁטָר.
- הַקָּפַת הַחֲנוּת אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת.
- וְאִם עֲשָׂאָהּ מִלְוֶה, הֲרֵי זוֹ מְשַׁמֶּטֶת.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּט.
- שְׂכַר שָׂכִיר אֵינוֹ מְשַׁמֵּט.
- וְאִם עֲשָׂאוֹ מִלְוֶה, הֲרֵי זֶה מְשַׁמֵּט.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- כָּל מְלָאכָה שֶׁפּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת;
- וְשֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית, אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת.
- אִם הָיָה הַחֹדֶשׁ מְעֻבָּר, מְשַׁמֵּט;
- וְאִם לָאו, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט.
- הָאוֹנֵס, וְהַמְפַתֶּה, וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רָע,
- וְכָל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין,
- אֵינָן מְשַׁמְּטִין.
- הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וִהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין,
- אֵינָן מְשַׁמְּטִין.
- זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן;
- כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה,
- וְעוֹבְרִין עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים טו):
- "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל" וְגו',
- הִתְקִין הִלֵּל פְּרוּזְבּוּל.
- מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, הַדַּיָּנִים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,
- שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֶּשׁ לִי, שֶׁאֶגְבֶּנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה.
- וְהַדַּיָּנִים חוֹתְמִין לְמַטָּה, אוֹ הָעֵדִים.
- שְׁטָרֵי חוֹב הַמֻּקְדָּמִים פְּסוּלִים, וְִהַמְּאֻחָרִים כְּשֵׁרִים.
- אֶחָד לֹוֶה מֵחֲמִשָּׁה, כּוֹתֵב פְּרוּזְבּוּל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
- חֲמִשָּׁה לֹווִין מֵאֶחָד, אֵינוֹ כּוֹתֵב אֶלָּא פְּרוּזְבּוּל אֶחָד לְכֻלָּם.
- אִם אֵין לוֹ, מְזַכֶּה הוּא בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כָּל שֶׁהוּא.
- הָיְתָה לוֹ שָׂדֶה מְמֻשְׁכֶּנֶת בָּעִיר, כּוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוּזְבּוּל.
- רַבִּי חֻצְפִּית אוֹמֵר:
- כּוֹתְבִין לְאִישׁ עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ,
- וְלִיתוֹמִים עַל נִכְסֵי אַפִּטְרוֹפִּין.
- הֲרֵי הִיא כְּקַרְקַע,
- וְכוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוּזְבּוּל,
- וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ,
- וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת חַיָּב.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵינָהּ כְּקַרְקַע,
- וְאֵין כּוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוּזְבּוּל,
- וּמְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ,
- וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת פָּטוּר.
- אָמַר לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן, יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ,
- שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו): "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה".
- כַּיּוֹצֵא בּוֹ, רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָטוֹ וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ,
- יֹאמַר לָהֶם: רוֹצֵחַ אֲנִי.
- אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן, יְקַבֵּל מֵהֶם,
- שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט): "וְזֶה דְּבַר הָרוֹצֵחַ".
- הַלֹּווֶה מִן הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ בָּנָיו עִמּוֹ, לֹא יַחֲזִיר לְבָנָיו;
- וְאִם הֶחֱזִיר, רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
- כָּל הַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בִּמְשִׁיכָה;
- וְכָל הַמְּקַיֵּים אֶת דְּבָרוֹ, רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
משנה שביעית, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב